השר הרצוג מינה ועדה בינמשרדית, שקבעה שקיים כשל באיתור ילדים בסכנה

21/04/2010

 

ועדה בינשמרדית שמונתה ע"י השר הרצוג קבעה:

קיים כשל באיתור ילדים בסכנה  

שיתוף פעולה מקדים בין כלל הגורמים יכל למנוע טרגדיות של רצח הורים ע"י ילדיהם כמו במקרה של רוז פיזם

 

הוועדה ממליצה על שורת צעדים במטרה להגביר את שיתוף הפעולה והחלפת מידע בין כלל הגורמים בין היתר באמצעות שינוי חקיקה וקביעת נהלים והסכמות ברורים

 

ועדת השרים לרווחה בראשות השר הרצוג, אישרה היום עקרונית את אימוץ מסקנות הדוח. הרצוג: " בלימת המגמה המחרידה, של רצח ילדים ע"י הוריהם, מחייבת שינוי במדיניות בכל שדרות המערכת והתווית רשת ביטחון, שתמנע, ככל הניתן, את הרצח הבא"

 

בשש השנים האחרונות אירעו בישראל כ-36 מקרי רצח והריגה של ילדים בתוך המשפחה. מרבית הילדים היו בגיל לידה עד 4. רובם נרצחו על ידי אחד ההורים או שניהם, בביתם או בבית אחד ההורים. נתונים מהעולם מצביעים על עלייה הולכת וגוברת, בשנים האחרונות, במספר מקרי המוות המדווחים כתוצאה מהתעללות והזנחה. בחינת מקרי המוות מעלה כי מרבית מקרי המוות (כ-70%) נגרמו ע"י המטפלים הישירים של הילד: האב, האם, שניהם או בני זוגם.

 

על רקע תופעה זו, ובמטרה לנקוט פעולה אקטיבית לצמצום מצבי סכנה של ילדים, יזמו שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, ומנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ, הקמת ועדה בינמשרדית עליה הוטל לעסוק בנושא איתור והגנה על קטינים נפגעי התעללות ולבחון את הדרכים לקידום שיתופי פעולה בין גורמי המקצוע ליצירת רשת בטחון להגנה על ילדים בקהילה. בראשות הוועדה, מוטי וינטר, סמנכ"ל בכיר ומנהל האגף לשירותים חברתיים במשרד הרווחה. בנוסף, שותפים לוועדה משרדי החינוך, בריאות, קליטה, תמ"ת וביטחון פנים.

 

ועדת השרים לרווחה ושירותים חברתיים, בראשות השר הרצוג, אישרה היום עקרונית את מסקנות הדוח והמלצותיו. בדיון הודיע השר הרצוג כי צוות בראשות מנכ"ל המשרד יפעל ליישום מסקנות הוועדה בשני שלבים. בשלב המיידי: עריכת פיילוט ב- 56 ישובים בהם פועלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ובמקביל, בטווח הארוך, יקודם שינוי חקיקה שיחייב סנכרון, העברת מידע ושיתוף פעולה בין כלל הגופים והגורמים המטפלים בילדים בסיכון.

 

לדברי השר הרצוג: "מותה המזעזע של רוז פיזם, שגופתה נמצאה במזוודה במימי הירקון, אלון בוריסוב ומיכאל קרוצ'קוב, בני הארבע שהוטבעו על ידי אימותיהן, נועה גולדרינג, שנרצחה ע"י אביה ומקרים אחרים נצרבו בתודעה הלאומית כתופעה איומה המחייבת מתן פתרונות. ההגנה על ילדים הינה אחריות ומחויבות של כולנו אך לצערי, ילדים רבים בישראל אינם מוגנים ונופלים בין הכיסאות בשל היעדר הגדרה משותפת של סיכון וסכנה, היעדר מיומנויות בקרב אנשי המקצוע לזיהוי מצבי סיכון, והעדר חקיקה המחייבת העברת מידע בין אנשי המקצוע והמנגנונים השונים. בלימת המגמה המחרידה, מחייבת שינוי במדיניות המערכת כולה והתווית רשת ביטחון שתמנע, ככל הניתן, את הרצח הבא".

 

במהלך חצי השנה האחרונה קיימה הוועדה דיונים מעמיקים רבים, בהם ערכה שימוע, לאנשי מקצוע, אנשי שטח, מומחים מעולם האקדמיה, בחינת המצב בארץ ובחו"ל תוך שימת דגש על סיור שנערך ביוזמת המשרד באנגליה ללימוד הנושא.

 

בין היתר, ניתחה הוועדה מקרים קשים של הריגת ילדים על ידי הוריהם בישראל, גיבוש הגדרה לילדים בסכנה ויצירת איתותים לאיתור וזיהוי ילדים אלו, ניתוח הפגיעות הרבה של ילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים, בחינת דרכי התמודדות של המערכות הממשלתיות והעירוניות עם התופעה כיום, בחינת המצב החוקי הקיים כיום בישראל בנושא שת"פ במידע בין אנשי המקצוע, פיתוח אסטרטגיות לשיתופי פעולה בין אנשי המקצוע לאיתור ומניעה ועוד.

 

הוועדה קבעה כי בישראל קיים כשל בשיתוף פעולה ובהעברת מידע מקדים בין גורמים שונים שיכולים לסייע בזיהוי ילדים במצבי סכנה, ולמנוע טרגדיות של רצח הורים ע"י ילדיהם.

 

חלק מהחסמים המרכזיים המובילים לכשל זה הינם: קושי בהעברת מידע בין השירותים השונים, הסתגרות הפרופסיות, שמירה על חיסיון וסודיות, היעדר הסכמה בין אנשי מקצוע שונים, היעדר מיומנויות בזיהוי ואיתור מצבים העשויים להעיד על סכנה והיעדר דרכי עבודה מקצועיות מוסכמות שיביאו לידי ביטוי את האחריות המשותפת בין המשרדים. חסמים אלו פוגעים במתן הטיפול הן בילדים והן בהורים!

 

על מנת להתמודד עם חסמים אלו, המליצה הוועדה על מודל שיאפשר איתור פעיל ומתן הגנה הולמת לילדים העלולים להימצא בסכנה. מודל זה מבוסס כל עיקרון האחריות המשותפת של כלל המשרדים ואנשי המקצוע. התוכנית עליה המליצה הוועדה כוללת מספר מרכיבים חיוניים:

 

·         חקיקה המחייבת העברת מידע בין אנשי מקצוע לצורך זיהוי ואיתור ילדים העלולים להיקלע למצבי סכנה, כבסיס להערכת מצבם, הגשת סיוע להם ולהוריהם ומתן הגנה במקרה הצורך. יצוין, כי מבחינה חוקית, ישנם שישה חוקים בנושא העברת מידע בין אנשי המקצוע השונים לאיתור ילדים בסכנה: חוק העונשין-חובת הדיווח על קטין או חסר ישע, חוק העובדים הסוציאליים, חוק זכויות החולה, חוק הפסיכולוגים, החוק להגנת הפרטיות וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). אלא, שהחוקים הקיימים אינם מאפשרים שיתוף והעברת מידע על ילדים והורים במצבים העלולים להביל לסכנה בין אנשי המקצוע השונים.

·        הפעלת מערך בין משרדי ברמה הארצית וברמה המחוזית לגיבוש והטמעה של הסכמות ונהלים ביחס למאפייני המצבים המעידים על כך שילדים ובני נוער מצויים בסכנה והדרכים לאתרם, לצד מערך הכשרה מקצועי משותף.

·        ברמה המקומית: הפעלת רשת בין מקצועית המיועדת לאיתור והגנה על ילדים בכל ישוב. רשת זו כוללת: מוקד להתייעצות והעברת מידע על ילדים העלולים להימצא בסכנה, הקמת בסיס מידע יישובי משותף ומאובטח למעקב אחר מצבם של ילדים בסכנה והקמת ועדה יישובית בין מקצועית שתגבש את המדיניות העירונית לאיתור פעיל והגנה על ילדים בסכנה.

 

לדברי מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ: "המלצות הוועדה מבטאות תפיסה חדשה בהתייחסות לילדים במצבי סכנה וכוללות הרחבת ההתייחסות למגוון איתותים ומצבים שעד כה לא נתפסו כמצבים מעוררי דאגה העלולים להתפתח למצבי סכנה וכן שימת דגש על האחריות האישית של גורמי המקצוע כלפי ילדים בסיכון, המחייבת הסתכלות דינאמית, איתור פעיל של ילדים בסכנה ומעקב לאורך זמן על ילדים אלו. לא עוד דיווח גרידא, אלא לקיחת אחריות אמיתית".

 

-          הדוח המלא של הוועדה (קובץ וורד)

-          הדוח המלא של הוועדה (קובץ פי.די.אף)


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית