ח"כ בן סימון: חרפה
חרפה

21.2.2010

מאת ח"כ דניאל בן סימון

 

אתמול בשעת צהרים, באולם המליאה של הכנסת, נחשפה תרומתה המופלאה והממתנת של מפלגת העבודה לקואליציה הממשלתית. מי שפקפק בישיבתה של העבודה בממשלת הימין והימין הקיצוני קיבל עתה הוכחה ניצחת שאילולא ישבנו בה, חיינו היו נראים כמו גיהינום.

 

שלושה חוקים דרקוניים הובאו אתמול להצבעה, בזה אחר זה. חברי הסיעה צירפו את תמיכתם המלאה לתמיכתם של חברי האיחוד הלאומי, הבית היהודי ושאר סיעות הימין כמו היו אחים לנשק.

 

וכך עברה, בתמיכת העבודה, הדרישה לפצות מתנחלים על ההקפאה בשטחים. לא מדובר רק באריאל, במעלה אדומים וגוש עציון שאמורים להישאר בגושים הגדולים אחרי החלוקה. הפיצוי יגיע לידיהם של כל המתנחלים בכל הגושים ובכל השטחים, כולל איתמר ויצהר ואותן התנחלויות חמודות שאמורות להיות הראשונות להתפנות.

 

רק הורידו את היד מההצבעה הראשונה וחברי הסיעה הרימו אותה שוב כדי להנציח את זכרו של רחבעם זאבי, נסיך הטרנספר של ערביי ישראל. לא די שהכנסת ייחדה יום לזכרו ולא די שפועלו המפוקפק נכנס לספרי הלימוד,עתה נדרשו חברי הכנסת להקים מרכז להנצחת פועלו ומורשתו שיכלול אתר הנצחה, ספריה ומכון מחקר. כמו היה דוד בן גוריון או יצחק רבין.

 

רק הורידו את היד מהצעת החוק הזאת וכבר הזדרזו חברי העבודה להתאחד שוב עם חבריהם לנשק מסיעות הימין והימין הקיצוני. שרים וחברי כנסת הצביעו כאיש אחד לטובת הצעת חוק שנועדה לחשוף אלו גורמים עומדים מאחורי תמיכות כספיות לארגונים ישראלים.

 

חברי הימין חיים זה מכבר בתחושה שכל ארגון חברתי או עמותה שרוצה לקדם את השלום מקבלים כסף מידיהם של אנשים שמפנטזים על איך הם מקרבים את ישראל אל קיצה. פסטיבל האימים שהתנהל לאחרונה סביב הקרן החדשה לישראל שייך לאותו תמהיל של פחד ופרנויה שממנו יונקים יוזמי החוק המסוכן הזה.

 

ביום אחד בלבד, שלא לומר בשעה אחת בלבד, איבדה מפלגת העבודה את נשמתה. היא נכנסה לקואליציה הזאת כדי למתן אותה ותחת זאת היא נסחפה אחר ההקצנה שפושה בתוכה ונהפכה לחלק בלתי נפרד ממנה.

 

אבל יש הגיון בשיגעון הזה. באחת מישיבות הסיעה האחרונות ביקשתי לערער על ההחלטה של שר הביטחון להפוך את מכללת אריאל לאוניברסיטה. ציפיתי שהחברים ישמיעו טענה או טרוניה. לתדהמתי כל החברים תמכו בהחלטה. חברת הכנסת החדשה עינת וילף עלתה על כולם והסבירה שתמו ימי השמאל העליזים והגיע הזמן שהעבודה תניף את דגל הגאווה הציונית והיהודית. "אנחנו לא חלק מהשמאל ההזוי," הכריזה.

 

גם הכוהנת הגדולה של זכויות העובדים שלי יחימוביץ' תמכה בהחלטה של שר הביטחון על אריאל בדיוק כפי שתמכה בשניים מהחוקים שהובאו אתמול בכנסת. מבלי שהיד שלה רעדה.

 

ברק חי בתחושה בטוחה שההפסד שלנו בבחירות נובע מהדימוי השמאלי של המפלגה. על רקע זה איבדה המפלגה את הנוגדנים שלה מול חוגי הימין והצטרפה להצעות "פטריוטיות" במטרה לצבוע את עצמה בצבעים לאומיים.

 

דווקא היום, בתהליכים המסוכנים שמתרחשים בחברה הישראלית ובאווירה המק-קרטיסטית שפושה בתוכה, היה מצופה ממפלגת העבודה להתייצב כסכר מול המגמות האלה. מפלגת המייסדים חייבת לשמור על הפרויקט הישראלי כעל בבת עיניה, אחרת היא עלולה לאבד את המעט שנותר לה בציבור הרחב.

 

לא העדר ימניות הוא שפוגע בה, אלא העדר דרך והיסחפות עיוורת אחר רוחות רעות שמנשבות במדינה.

 

יום רביעי השחור שהתרחש אתמול בכנסת הוא דוגמא עצובה לאותה היסחפות.

 

כשלעצמי הצבעתי נגד החוקים האלה ואני צפוי לקבל עונש הרחקה מהמליאה בגלל חטאי.

 

סוף


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית