שר התמ"ת, בן אליעזר, הפיץ תזכיר חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן שעיקרו אימוץ בחוק מודל של אכיפה חלופית לאכיפה הפלילית והוא "עיצומים כספיים"

6 ינואר 2010

2010-0045-63

 

שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר הפיץ תזכיר חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן

שעיקרו אימוץ בחוק מודל של אכיפה חלופית לאכיפה הפלילית והוא "עיצומים כספיים"

 

יתרונה של האכיפה המנהלית לעומת האכיפה הפלילית הוא, שמדובר במנגנון גמיש המאפשר תגובה מהירה ואפקטיבית יותר מהאכיפה הפלילית, שכן קיים בו פוטנציאל לתיקון מהיר של ההפרה

 

מטרתו של מנגנון האכיפה החלופי הוא כפיית ציות להוראות הדין, מניעה ישירה של ההפרה והרתעה של הפרט באמצעות שלילת התמריץ הכלכלי להפרה וכן הרתעה של הכלל ובאמצעות פרסום הטלת העיצום הכספי

 

במסגרת מיקוד ההליך הפלילי בהפרות הליבה החמורות תוחמר הענישה כאשר ההפרה בוצעה בנסיבות מחמירות - מענישה של מאסר שנתיים או קנס פי עשרה כאמור בחוק בנוסחו היום למאסר שלוש שנים וקנס פי עשרים

 

סגנית שר התמ"ת והאחראית על הצרכנות אורית נוקד:

 

"האכיפה האישית והמסורבלת, העומס בבתי המשפט והשיטה הקיימת בכללותה לא ממצות את הדין עם העוסקים אשר מפרים את חוק הגנת הצרכן. הסמכות שתינתן לרשות להטיל קנסות כספיים תזרז ותייעל בצורה ניכרת את עבודת המערכת, ובעיקר תגביר את ההרתעה בתחום"

 

שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר הפיץ תזכיר חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן שעיקרו אימוץ בחוק מודל של אכיפה חלופית לאכיפה הפלילית והוא "עיצומים כספיים"

 

עו"ד חנה טירי מהלשכה המשפטית במשרד התמ"ת מציינת כי תחילתו של תיקון זה הוא בתיקון חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2006) אשר הקים בחוק הגנת הצרכן את הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן.

 

בעקבות חוק ההסדרים כאמור, מונה צוות היגוי שהורכב מנציגי משרד התמ"ת, האוצר והמשפטים וכיו"ר הצוות מונה עו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים עסקיים דאז. מטרתו של הצוות היתה לגבש את תפישת האכיפה של דיני הגנת הצרכן והסחר ההוגן ואשר תנחה את הרשות החדשה בפעולתה.

 

עוד מסבירה עו"ד חנה טירי כי אחד התיקונים המהותיים לחוק שנבע ממסקנות צוות ההיגוי הוא שיש לאמץ בחוק מודל של אכיפה חלופית - כיום מרבית ההפרות על החוק הינן עבירות פליליות שרמת הענישה עליהן מחולקת לשלוש מדרגות, בהתאם לדרגת חומרתן. צוות ההיגוי סבר כי המפתח לקיומה של אכיפה יעילה הוא מתן סמכות לרשות לעשות שימוש באכיפה חלופית יחד עם אכיפה פלילית.

 

האכיפה הפלילית תמוקד בהפרות הקשות של החוק, לגביהם מוצדק לתייג את המפר באופן שלילי כגון, הפרות של הטעיה מהותית וניצול מצוקתם של צרכנים, שהן בעלות אופי של תרמית ומתוך כוונה להזיק, או המחייבות נקיטת הליך פלילי בכדי למנוע זלזול בשלטון החוק וליצור הרתעה של הכלל.

 

כמו כן, במסגרת מיקוד ההליך הפלילי בהפרות הליבה החמורות תוחמר הענישה כאשר ההפרה בוצעה בנסיבות מחמירות - מענישה של מאסר שנתיים או קנס פי עשרה כאמור בחוק בנוסחו היום למאסר שלוש שנים וקנס פי עשרים. לעניין זה, הגדרת הפרה בנסיבות מחמירות בתיקון לחוק תורחב ותחול גם במקרה של פגיעה באוכלוסיות פגיעות במיוחד כגון, קשישים, חסרי ישע, קטינים, בעלי חולשה שכלית, נפשית או גופנית לרבות מי שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה.

 

עו"ד חנה טירי מוסיפה עוד כי יתרונה של האכיפה המנהלית ובמקרה דנן, עיצומים כספיים, לעומת האכיפה הפלילית הוא, שמדובר במנגנון גמיש המאפשר תגובה מהירה ואפקטיבית יותר מהאכיפה הפלילית, שכן קיים בו פוטנציאל לתיקון מהיר של ההפרה. מטרתו של מנגנון האכיפה החלופי הוא כפיית ציות להוראות הדין, מניעה ישירה של ההפרה והרתעה של הפרט - באמצעות שלילת התמריץ הכלכלי להפרה וכן הרתעה של הכלל - באמצעות פרסום הטלת העיצום הכספי.

 

כנגזר ממנגנון האכיפה החלופי, התיקון לחוק מציע לבטל את "פליליות" ממרבית הפרות החוק - צוות ההיגוי הגיע למסקנה כי אין להפעיל את המנגנון הפלילי על הפרות טכנית של החוק והן יאכפו אך ורק על ידי המנגנון החלופי. מסקנה זו באה לידי ביטוי בהצעת החוק בכך שההפרות הטכניות נמחקו מהסעיף הפלילי קרי, סעיף 23 לחוק ובעיקר סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) והן הועברו לפרק הדן בעיצומים כספיים.

 

סגנית שר התמ"ת והאחראית על הצרכנות אורית נוקד אומרת כי "האכיפה האישית והמסורבלת, העומס בבתי המשפט והשיטה הקיימת בכללותה לא ממצות את הדין עם העוסקים אשר מפרים את חוק הגנת הצרכן. הסמכות שתינתן לרשות להטיל קנסות כספיים תזרז ותייעל בצורה ניכרת את עבודת המערכת, ובעיקר תגביר את ההרתעה בתחום".

 

חידוש מהותי נוסף הנובע ממסקנות הצוות הוא הרחבת הדין הקבוע בסעיף 3 לחוק - איסור ניצול מצוקת הצרכן. הסעיף בנוסחו היום מנוסח באופן מצומצם מדי והוא אינו ניתן לאכיפה. איסור ניצול מצוקה הינו הפרת ליבה של החוק וככזה הוא אמור לגלם התנהגות רחבה יותר, כלומר לא רק ניצול חולשה שכלית, נפשית או גופנית, אלא אף התנהגות שיש בה השפעה בלתי הוגנת על הצרכן או במילים אחרות, התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית ביכולת הצרכן לקבל החלטה מושכלת בקשר לעסקה.

 

ב-11 למאי 2005 אומצה דירקטיבה אירופית בדבר נהגים מסחריים בלתי הוגנים (2005/29/EC The Unfair Commercial Practices Directive), החל מ-12 ביוני 2007 ובמשך שש שנים מתבקשות מדינות האיחוד האירופי לאמץ את הדירקטיבה במלואה.

 

הדירקטיבה קובעת כי נוהג בלתי הוגן אינו רק נוהג מטעה המונע מהצרכן בחירה מדעת, אלא גם נוהג אגרסיבי הפוגע בחופש הבחירה של הצרכן וגורם לו לקבל החלטה שלא היה מקבל אילולא הנוהג. הדירקטיבה מונה רשימה סגורה של נהגים אשר על פי כל הנסיבות יחשבו נהגים מטעים או נהגים אגרסיביים. התיקון לחוק מציע ללכת ברוח הדירקטיבה ולתקן את סעיף 3 לחוק בשני מישורים האחד, ניסוח מחדש של הנורמה הכללית באופן רחב יותר והשני, קביעת רשימה סגורה של נהגים אשר ללא צורך בהוכחה יחשבו כהפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן. התנהגות שאינה נכנסת לרשימת הנהגים האמורה תדרוש הוכחה של ההשפעה הבלתי הוגנת בה, בהתאם לנורמה הכללית.


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית