השרים בן אליעזר, הרצוג וברוורמן בועדת העבודה והרווחה של ה-OECD - בדרך לקבלה לארגון
עבר בהצלחה: במשלחת הישראלית מביעים סיפוק רב מהשימוע בועדת העבודה והרווחה של ה-OECD - בדרך לקבלה לארגון

25 אוקטובר 2009

2009-0045-2997

 

"חברי הועדה התרשמו עמוקות מהמקצועיות שהפגינה ישראל בנושאי עבודה ורווחה"

 

בזה אחר זה עלו השרים בן אליעזר, הרצוג וברוורמן ולאחריהם הגורמים המקצועיים במשרדיהם, והסבירו במשך שעות ארוכות את מדיניות התעסוקה והרווחה של ישראל בפני נציגי המדינות החברות בארגון ה-OECD, כחלק מהליך ההצטרפות של ישראל כחברה בו. יו"ר הועדה, ג'ון מרטין אמר לאחר הדיונים כי הועדה התרשמה עמוקות מהמקצועיות שהופגנה בהצגת המדיניות של ישראל, ואף ציין לטובה את הרצינות בהגעת שלושה שרים מישראל לשימוע. התשובות הסופיות באשר לקבלת ישראל לארגון צפויות לקראת אמצע 2010.

 

משלחת רמת דרג בראשות שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר, שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק (בוז'י) הרצוג והשר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן הציגה ביום ה' האחרון, 2.10.09, את מדיניות התעסוקה והרווחה של ישראל בפני ועדת התעסוקה העבודה והרווחה (Employment, Labor and Social Affairs- ELSAC) של הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD).

 

הדיון הוא חלק מתהליך ההצטרפות של ישראל כחברה בארגון ה-OECD, בו חברות 30 מדינות שחולקות מחויבות לערכים של דמוקרטיה, שקיפות ודבקות בערכי כלכלת שוק ופיתוח כלכלי. כזכור, ישראל הוזמנה בנובמבר 2007 לפתוח במו"מ על הצטרפות לארגון ביחד עם ארבע מדינות נוספות: צ'ילה, אסטוניה, רוסיה וסלובניה.

 

ועדת התעסוקה והרווחה הנה אחת מתוך 18 ועדות ב-OECD אשר בוחנות את התאמתה של ישראל לנורמות ועקרונות המקובלים בארגון (מבחינת חקיקה, מדיניות והיישום בפועל). הדיון מהווה שלב מתקדם ומכריע בהליך הבחינה ע"י ועדת ELSAC, לקראת גיבוש המלצתה למועצת ה-OECD.

 

במהלך הדיון השרים והגורמים המקצועיים התייחסו בהרחבה לנושאים הנוגעים למדיניות ישראל בתחומים של תעסוקה ורווחה, וענו על שאלות של נציגי המדינות החברות בארגון.

 

בין הנושאים שעלו: התמודדות עם עוני ואי שיוון, שיעור השתתפות בכוח העבודה ובפרט בקרב החרדים וערבים ישראלים, זכויות של עובדים זרים, אכיפה של חוקי עבודה, תוכנית "אורות לתעסוקה", שוויון הזדמנויות בעבודה ועוד.

 

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר סקר בפני חברי הועדה את האתגרים העומדים בפניו, כשר האחראי על טיפול בשוק העבודה בישראל. השר דיבר בהרחבה על הקבוצות באוכלוסיה בהן אחוז ההשתתפות בשוק העבודה נמוך, בין השאר נשים ערביות, גברים חרדיים ואנשים בעלי מוגבלויות. "אנחנו צריכים מדיניות מותאמת לכל קבוצה כדי להגדיל שם את התעסוקה ולשילובם חברתי. אם נצליח, נוכל כמובן גם להגדיל את שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה הכוללים של ישראל".

 

בן אליעזר הוסיף בדבריו גם על תכנית "אורות לתעסוקה" וסוגיות בנושאי העובדים הזרים. השר בן אליעזר סיים את דבריו ואמר כי "בתקופה קצרה של כ-60 שנה, ישראל הוכיחה את יכולותיה לשילוב מספרים גדולים של פליטים ומהגרים מאוכלוסיות מאוד מגוונות לתוך כוח העבודה והכלכלה. אם נתקבל לארגון, אני מקווה שנוכל להעמיק את היכולת ללמוד מן הניסיון של המדינות החברות בו, כמו גם לתרום יותר מהניסיון שלנו. ישראל תרמה בטווח של פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות ובאמצעות שיתוף פעולה, היינו מקווה לתרום עוד יותר בעתיד".

 

(רצ"ב עיקרי דברים מנאומו של בן אליעזר בוועדה).

 

שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק (בוז'י) הרצוג סקר את התפתחות מדיניות הרווחה במדינת ישראל והאתגרים הייחודיים המאפיינים את המשק למשל הטרוגניות האוכלוסייה. לדבריו: "הטרוגניות זו מציבה אתגרים ייחודיים בפני מדינת הרווחה הישראלית שכן אי-שוויון התחלתי בין קבוצות האוכלוסייה עלול להיות כר נוח לפערים חברתיים ולפגוע בצמיחה. מדיניותה של ישראל היא להתמודד, למרות הקשיים, עם סכנה זו ולפעול ללא לאות לצמצום ההדרה החברתית וכל צורה של אפליה על בסיס לאום, דת, מעמד חברתי, מגדר או נטייה מינית".

 

הרצוג ציין כי חרף הקשיים, ישראל הצליחה להקים מדינת רווחה מודרנית ומקיפה הנותנת מענה ראוי לחלק ניכר מהבעיות החברתיות עמן היא מתמודדת. למרות הלחצים הכלכליים והביטחוניים, ההוצאה החברתית של הממשלה כאחוז מהתמ"ג נמצאת בעלייה מתמדת זה מספר עשורים. הדבר בא לידי ביטוי במגוון רחב של שירותים בתחומי החינוך, הבריאות, הביטחון סוציאלי והרווחה.

בין היתר מנה הרצוג את הצעדים הפרו-אקטיביים שממשלת ישראל אימצה במטרה להתמודד עם האתגרים בתחום החברתיים, ובמיוחד בתחום הסיעוד, עובדים עם מוגבלויות, ילדים ונוער בסיכון, ניצולי שואה, שירותי רווחה מוניציפאליים ועוד.

 

(רצ"ב עיקרי דברים מנאומו של השר הרצוג בוועדה).

 

השר לענייני מיעוטים פרופ' אבישי ברוורמן אמר כי הנושא של אזרחי ישראל הערבים הועלה על ידי מנהיגות הארגון כנושא בעל חשיבות עליונה למדינת ישראל ושעליו נסובו רבים מהדיונים בוועדה. השר ברוורמן הבהיר בדיונים כי "ממשלת ישראל תציג תכנית פעולה להחלטות ממשלה עוד לפניי ביקור משלחת מטעם הארגון בישראל בחודש ינואר. "שינוי המדיניות בתעסוקה ובהשכלה כלפי אזרחי ישראל הערבים יוביל לעלייה משמעותית בתוצר הלאומי הגולמי ותצמצם פערים".

 

ברוורמן סיכם באמרו כי "על ממשלת ישראל ללכת בדרכיי ממשלת רבין, אשר היה ראש הממשלה הראשון שפעל בנחישות לשוויון ולשותפות עבור אזרחי ישראל הערבים".

 

לאחר הדיונים בוועדה, נערכה פגישה של השרים הישראליים עם מזכ"ל ארגון ה-OECD, אנחל גוריה. בפגישה אמר ג'ון מרטין, יו"ר ועדת ה- ELSACשבפניה נערך השימוע, כי הועדה התרשמה עמוקות מהמקצועיות שהופגנה בהצגת המדיניות של ישראל בדיונים, וציין לטובה את הרצינות בהגעת 3 שרים מישראל לשימוע, וכן הכנות והפתיחות שהביעו בדיונים. מרטין ציין לטובה גם את מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, ש"ניצח על הכול בצורה מקצועית" והודה על שיתוף הפעולה של הצוות המקצועי במשרד התמ"ת אשר ריכז את ההכנות לשימוע לאורך השנה האחרונה.

 

שגריר ישראל בצרפת, דניאל שק אמר כי להבנתו חברי הועדה התפעלו והתרשמו מהמקצוענות של המשלחת ומהידע הגבוה שהופגן. "אני די בטוח שנעבור את השימוע הזה בהצלחה גדולה, ויש לכך חשיבות רבה בהיותה של ועדה זו אחת הועדות החשובות ביותר בהליך הקבלה לארגון".

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית