שר התמ'ת, בן אליעזר, והמדען הראשי במשרדו, ד"ר אלי אופר, הציגו נתונים עדכניים אודות פעילות המדען הראשי להעסקת מפוטרי היי-טק
שר התמ"ת בן אליעזר: השקעה במו"פ מביאה למועסקים נוספים

‏כ"ח אב תשס"ט

‏18 אוגוסט 2009

לשכת מדען ראשי מוכוונת תעסוקה

 

שר התמ"ת בן אליעזר: השקעה במו"פ מביאה למועסקים נוספים;

ללא תוספת של כ-450 מלש"ח,

מאות תכניות מו"פ איכותיות יישארו ללא מענה

 ו-4,000 עובדים ישירים במו"פ עלולים להיות מפוטרים

 


שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר והמדען הראשי של משרד התמ"ת ד"ר אלי אופר

המדען הראשי הכריז על 2 תכניות חדשות: הקמת מרכזי פיתוח של חברות גדולות בפריפריה והשמת מפוטרי היי-טק בתעשייה המסורתית

 

ü      גידול של 100% במענקי מו"פ לתחום מדעי החיים ב-2009 לעומת שנת 2000

ü      השבוע פורסם RFI להקמת קרן ממשלתית ייעודית בתחום הביו-טק

ü      גידול של 100% במענקים בתחום הקלינטק במסגרת החממות ב-2009 לעומת 2000

 

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר והמדען הראשי במשרדו, ד"ר אלי אופר הציגו היום (ג') נתונים עדכניים אודות פעילות המדען הראשי בכלל, ולאור המשבר הכלכלי בפרט.

 

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, אומר כי "כפי שאתם רואים בחודשים האחרונים, כל מטרתנו בתקופה האחרונה היא לסייע לתעשיינים, ליצואנים, ליצרנים ולעסקים הקטנים והבינוניים. מי שאומר שיצאנו כבר מהמשבר - לא יודע מה הוא סח. אנחנו צפויים עפ"י כל הסברות להמשך מגמה של הרחבת האבטלה. פעולותינו מנסות לצמצם את האבטלה עד כמה שניתן, אך המשבר עדיין לא מאחורינו. צריך לזכור שכל תוספת של 0.1% באבטלה משמעה תוספת של 3,000 מובטלים נטו, ז"א תוספת של כ-150 מובטלים ו-150 משפחות בכל יום עבודה במשק.

 

"אני עוקב מקרוב אחרי כל הפעולות שלנו, אחרי כל אחד מהנושאים שהגדרנו לנו כיעד לטיפול בשלל כלי הסיוע של המשרד. בתוך כל העשייה שלנו, נמצאת פעילות מבורכת וחשובה של המדען הראשי. פעילות משרד התמ"ת והמדען הראשי בתוכו, חשובה פי כמה בימים אלו של משבר כלכלי עולמי. השקעה במחקר ופיתוח מביאה באופן ישיר למועסקים נוספים במשק.

 

אני מברך על כך שהמדען הראשי מתאים את עצמו למדיניות עכשווית של טיפול במשבר ותוספת מועסקים, כמו גם על כך שהוא יצא במספר כלים מיוחדים בשנת 2009 על מנת לסייע לתעשייה להקל במעט על המצוקה בה היא נתונה, כלים כמו פריסת תשלומים, הגדלת מימון וגמישות.

 

"עם כניסתי לתפקיד, הנחיתי את המדען הראשי במשרד להעדיף ככל הניתן באישוריו, את הפרויקטים שמביאים לכמה שיותר ידיים עובדות למשק הישראלי, תוך קידום הפריפריה.

 

"כחלק מכך, אנחנו יוצאים לתכנית חדשה של המדען הראשי, להקמת מרכזי פיתוח של חברות גדולות בפריפריה, שלהם יש השפעה גדולה מאוד ביצירת מנגנונים להתהוות מרכז תעסוקה איכותית ופעילות כלכלית בסביבתו הגיאוגרפית. המסלול מיועד לחברות ישראליות גדולות, והיחודיות שלו בכך שהוא מאפשר לחברה המעבירה פעילות משמעותית מהמרכז לפריפריה ודאות יחסית לגבי תכנון ארוך טווח לתקופה של עד שלוש שנים.

 

"בנוסף, הדגשתי מאז כניסתי לתפקיד את החשיבות הרבה של נושא הקלינטק כתחום חדשני בעל פוטנציאל אדיר למשק המקומי והעולמי. בקרן המו"פ אושרו 40 פרויקטים, בתקציב 91 מלש"ח, וניתנו מענקים של 49 מלש"ח. אנחנו בשלבי הקמה של מרכזים טכנולוגיים "ירוקים" בנגב - מרכז טכנולוגי מים בתקציב חמש שנתי של 35 מלש"ח; מרכז אנרגיה מתחדשת בתקציב חמש שנתי של 57 מלש"ח. ועדת היגוי אקדמית לקידום טכנולוגיות מים - החלה לפעול. גם במסלול המגנ"ט השקענו במספר מאגדים המתעסקים בתחום הקלינטק וכך גם בחממות הטכנולוגיות".

 

השר בן אליעזר המשיך ואמר כי "ביחד עם משרד האוצר אישרנו תוכנית חדשה שתתמרץ מובטלי היי-טק לעבוד במפעלים בענפי התעשייה המסורתית במטרה לסייע בתהליכי הטמעת חדשנות, מו"פ ושיטות עבודה חדשניות בחברות המסורתיות. כחלק ממסקנות דוח ועדת מקוב, שדיבר על צעדים להעצמת התעשייה המסורתית באמצעות חדשנות ותחכום, ופיתוח מקיף בפריפריה במטרה לספק שוויון הזדמנויות והסרת חסמים, עלתה אפשרות של קליטת עובדים איכותיים בענפי התעשייה המסורתית.

 

המשבר הכלכלי הנוכחי מהווה הזדמנות ליישום המלצה זו, שכן חברות ההיי-טק נאלצו לפטר אלפי עובדים וכעת במקום לשלם לעובדים אלו דמי אבטלה, תוכל המדינה להשימם במפעלים הזקוקים לכישוריהם. המפעלים הקולטים ישתמשו בכישוריהם של העובדים הנקלטים, דבר שיגדיל את כושר התחרות של המפעלים בשווקים המקומיים והגלובליים ויאפשר הגדלת מספר המועסקים בטווח הבינוני והארוך. הטלתי על לשכת המדען הראשי להקים התוכנית.

 

"משרד האוצר בהחלט מבין את החשיבות של משרד התמ"ת לעצירת גל הפיטורים ולעידוד הצמיחה ולהגברת התעסוקה. לצערי, המשבר הכלכלי הקשה הביא בשנת 2009 לריבוי בקשות של תמיכות מו"פ מהמדען הראשי - כ-20 אחוז יותר מבשנה הקודמת. בקשות מו"פ בהיקף של כשני מיליארד ₪ הנמצאים בצנרת ללא מענה ועל פי הערכות לשכת המדען הראשי נדרשת תוספת תקציב של כ-450 מ'₪ כדי להענות לבקשות איכותיות. נכון להיום, מתוך מאגר התוכניות שבצנרת (כ-2 שמיליארד ₪), נבדקו 154 תוכניות בהיקף השקעה כוללת של למעלה מ-700 מ'₪ שנמצאו איכותיות ובגלל העדר תקציב לא ניתן לאשרם.

 

"לדוגמא, כיום עומדת בפני המדען הראשי חברה עם 3 תוכניות מו"פ בתחום התקשורת הסלולארית, היא פועלת מול מתחרה אמריקאי שיש לו פיתוח בהודו ומציע מוצרים דומים בעלויות נמוכות. אי אישור תוכניות שבצנרת תביא להורדת כושר התחרות, פיטורי עובדים ואיבוד היתרון הטכנולוגי שלה. אנחנו לא יכולים להיענות לבקשה שכזו, ולבקשות דומות כמוה שבסה"כ יכולות להביא למשק 4,000 מועסקים ישירים נוספים.

 

בהתייחסו לתכנית "יוריקה" היוקרתית אמר השר כי "הבחירה בישראל לשמש כנשיאת תוכנית "יוריקה" לשנת 2010, הוא הישג חסר תקדים בתחום, במיוחד על רקע העובדה שישראל היא החברה הלא-אירופית היחידה ביוריקה. זו תהיה הזדמנות מצוינת להראות את הפנים היפות של ישראל, ולהעצים את ההשקעה כאן בטכנולוגיות כחול לבן".

 

להלן הנקודות העיקריות שהוצגו ע"י המדען הראשי במשרד:

 

1.      המשבר הכלכלי

§         בשנת 2008, המשבר הכלכלי הגלובלי הביא את החברות בעולם ובמשק הישראלי בפרט, למחנק אשראי. מאפייני המשבר הכלכלי עלולים להביא את ההשקעה במו"פ לסדר עדיפות משני מאחר ומלוא משאבי החברות מופנים בתקופה זו לנושאים להם השפעה מיידית על תזרים המזומנים, כמו הפחתת הוצאות בדרך של הפחתת שכר ופיטורי עובדים, צמצום פס הייצור, העברת פעילות לחו"ל למדינות בהן כ"א זול יותר כמו מדינות מזרח אסיה ומזרח אירופה.

§         תקציב ההרשאה להתחייב של המדען הראשי לשנת 2009 עומד על 1.47 מיליארד ₪, זאת בהשוואה לתקציב של 1.49 מיליארד ₪ בשנת 2008. שנת 2009, לאור המשבר הכלכלי, מתאפיינת בריבוי בקשות מו"פ, וישנו גידול של כ-20% ביחס לשנת 2008.

§         בצנרת ישנן בקשות בהיקף של של כ-2 מיליארד ש"ח נוספים שיוותרו ללא מענה. על מנת להיענות לבקשות אלו, נדרש תקציב נוסף למדען הראשי של למעלה מ-450 מיליון ₪. היענות לבקשות אלו תביא להשקעה כוללת במו"פ של כ-1.5 מיליארד ₪. תרגום השקעה זו, לדברי המדען הראשי, נאמדת במונחי תעסוקה בכ-20,000 מועסקים נוספים, מהם ל-4,000 מועסקים ישירים וכ-16,000 מועסקי לא ישירים. סה"כ החסר התקציבי לפי מסלולי המו"פ: מו"פ תחרותי לפיתוח מוצרים: 310 מ'₪, חממות 70 מ'₪, מגנ"ט 70 מ'₪ ותנופה 3 מ'₪.

§         קיימת חשיבות רבה בהבטחת פעילותן הרציפה של קרנות המו"פ המופעלות ע"י המדען הראשי, הן במטרה להשתתף בסיכון ועל ידי כך להבטיח את ביצוע המו"פ, והן במטרה לאפשר את ביצוע המו"פ בזמן והגעת תוצריו לשוקי העולם במועד.

§         חברות אשר ימשיכו וישקיעו במו"פ גם בזמן המשבר יהיו תחרותיות ואטרקטיביות יותר בטווח הארוך. מו"פ משמעו אפשרויות לפיתוח קו מוצרים חדש ואטרקטיבי יותר, אשר יגרור אחריו מכירות ומקומות עבודה. על הממשלה להיות זו שרואה לטווח הארוך ולתמרץ את החברות להשקיע במו"פ אשר באמצעותו תושגנה המטרות של תעסוקה, יצוא וצמיחה כלכלית בטווח הארוך.

 

2. כלים מיוחדים שניתנו בשנת 2009 לתעשייה על מנת להקל על המצוקה:

§         הגדלת שיעור המקדמה מ-25% ל-35%; הגדלת המימון השוטף ב-5% נוספים מ-15% ל-20%.

§         מתן פריסה להחזר תמלוגים לחברות שנמצאות בקשיים.

§         מרתון דיוני וועדת המחקר למתן אישורי תוכניות מו"פ.

§         הוצאת כתבי אישור בצמצום משמעותי של לו"ז: עד לחודש יוני 2009 הועברו לתעשייה כתבי אישור בהיקף 760 מ' ₪ בהשוואה ל-526 מ' ₪ בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של 44.4%). עד לסוף יולי מוצה מלוא התקציב הבסיס ולשכת המדען הראשי ממתינה לשינויים התקציביים על מנת להזרים אישורים בגין התקציב התוספתי.

§         הזרמת תשלומים בלו"ז קצרים יותר: עד יולי 2009 שולמו לתעשייה 742 מ'₪ לעומת 615 מ'₪ בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של 21%); גמישות בדרישה להצגת מימון משלים: לחברות בקשיים יאושר תשלום כנגד ביצוע במקום הוכחת מימון משלים מראש.

3.      מו"פ מחולל תעסוקה:
מענקי המו"פ מהווים 30% מסה"כ ההשקעה הכוללת לביצוע תכניות המו"פ. 80% מתקציב תוכניות המו"פ מהווה מימון שכר עובדי מו"פ בתוכניות המאושרות ע"י הלשכה. תקציב לשכת המדען הראשי לשנת 2009 על שינוייו, עומד על 1,470 מליוני ₪ הרשאה להתחייב, תקציב המחולל תעסוקה ישירה של כ-13,060 עובדים. מחקרים מצביעים כי על כל עובד מו"פ מועסקים במשק לפחות 4 עובדים אחרים, כך שבסה"כ, השקעת המדינה במו"פ בשנת 2009 מחוללת תעסוקה כוללת של כ-63 אלף עובדים במשק:

  • 1,470 מליוני ₪ מענקי מו"פ - תקציב המדען הראשי ל-2009, מביא ל-4,900 מלש"ח השקעה כוללת במו"פ (תעשיה + מדינה) השווים ל-3,920 מלש"ח השקעה כוללת תומכת תעסוקה (80%) שיביאו ל-13,060 עובדי מו"פ ישירים, לכ-52,240 מועסקים לא ישירים ו-65,300 סה"כ מועסקים.
  • מענק של 1 מליון ש"ח, מביא להשקעה כוללת במו"פ של לפחות 3.5 מלש"ח, מביא להשקעה כוללת תומכת תעסוקה של לפחות 2.8 מלש"ח,שמביא לתעסוקת 9 עובדים ישירים בתוכנית המו"פ, 36 עובדים לא ישירים וסה"כ 45 מועסקים.

4.      הכרה בתחומים מועדפים: ועדת המחקר קיבלה החלטה על הכרה בתחומים טכנולוגיים מועדפים הן בתחומים שלא זכו לתמיכה מספקת בעבר, דוגמת התעשייה המסורתית, והן בתחומים המהווים פוטנציאל אדיר לשווקים עתידיים, דוגמת הננוטכנולוגיה והביוטכנולוגיה. העדפת תחומים אלו מבוצעת ע"י מתן שיעור תמיכה מקסימלי של 50% לתכנית מאושרת. חשוב לציין כי בחינת הפרויקטים נעשית במסגרת הקריטריונים המקובלים, דהיינו - בסיס ההחלטה מושתת על איכות הפרויקט וניתן דגש לקריטריון החדשנות בכל פרויקט.

5.      מרכזי פיתוח של חברות גדולות בפריפריה: כחלק ממדיניות השר לפיתוח הפריפריה ולקידום המחקר והפיתוח בישראל, יזמה לשכת המדען מסלול חדש לתמרוץ חברות גדולות להקמת מרכזי מחקר ופיתוח בפריפריה. למרכזי מו"פ בפריפריה השפעה גדולה מאוד ביצירת מנגנונים להתהוות מרכז תעסוקה איכותית ופעילות כלכלית בסביבתו הגיאוגרפית. לאור המצב הכלכלי מסלול זה מהווה חלק ממנגנון לצמצום הפערים המשמעותיים בין הפריפריה למרכז הבאים לידי ביטוי בין היתר ברמות שכר והשכלה. המסלול יופעל החל מתחילת שנת 2010 מתקציב השוטף של לשכת המדען הראשי. היקף התקציב השנתי המקסימאלי לתכנית זו לא יעלה על 100 מליון ₪ לשנה. היחודיות של המסלול הינה שהוא מאפשר לחברה המעבירה פעילות משמעותית מהמרכז לפריפריה ודאות יחסית לגבי תקצוב הפעילות לתקופה של עד שלוש שנים. המסלול מיועד לחברות ישראליות גדולות אשר מחזור המכירות הכולל שלהן מפעילות בישראל בשנה שקדמה להגשת הבקשה לקבלת הסיוע עלה על 100 מיליון דולר.
תנאי סף כלליים:

א.      רוב הייצור (מעל ל-50%) של תוצרי התוכנית יעשה במדינת ישראל.

ב.      התכנית צריכה להיות בעלת רמת חדשנות גבוהה.

ג.       בשנה הראשונה, השניה והשלישית לתמיכה, לפחות 40%, 50% ו-60% (בהתאמה) מהמשרות המאושרות בתוכנית יהיו של עובדים המתגוררים בפריפריה.

ד.      ההיקף המינימאלי של סך התוכניות הרב שנתיות המאושרות של אותה חברה יהיה 60 מליון ש"ח.

6.      ביוטכנולוגיה בלשכת המדען הראשי
ביוטכנולוגיה הוגדר כתחום מועדף ע"י לשכת המדען הראשי. ממשלת ישראל/לשכת המדען הראשי מזהה פוטנציאל צמיחה בתחום הביוטכנולוגיה בישראל, ומקדמת מנגנונים לתמיכה במטרה לממש את הפוטנציאל.

7.      תוכנית להשמת מובטלי הי-טק בתעשייה המסורתית: משרדי התמ"ת והאוצר בוחנים בימים אלו את הקמתה של תוכנית חדשה אשר תתמרץ מובטלי הי-טק לעבוד במפעלים בענפי התעשייה המסורתית במטרה לסייע בתהליכי הטמעת חדשנות, מו"פ ושיטות עבודה חדשניות בחברות המסורתיות.
המשבר הכלכלי הנוכחי מהווה הזדמנות, שכן החברות ההיי-טק נאלצו לפטר אלפי עובדים וכעת במקום לשלם לעובדים אלו דמי אבטלה, תוכל המדינה להשימם במפעלים הזקוקים לכישוריהם. המפעלים הקולטים ישתמשו בכישוריהם של העובדים הנקלטים, דבר שיגדיל את כושר התחרות של המפעלים המסורתית בשווקים המקומיים והגלובליים ויאפשר הגדלת מספר המועסקים בטווח הבינוני והארוך. השר הטיל על לשכת המדען הראשי להקים את התוכנית, שפרטיה יסוכמו עם משרד האוצר להפעלתה עוד בשנה זו.

8.      נשיאות תוכנית יוריקה: תוכנית יוריקה (www.EUREKA.be) היא תוכנית המו"פ התעשייתי המובילה באירופה והגדולה מסוגה בעולם. זוהי יוזמה בין-ממשלתית שיצאה לדרך ב-1985 ע"י צרפת וגרמניה, אליה הצטרפה גם נציבות האיחוד האירופי, וכיום שותפות בה כמעט כל מדינות אירופה (40 חברות) במטרה לקדם מיזמי מו"פ משותפים לשימושים תעשייתיים בתמיכת התוכניות הלאומיות למו"פ במדינות המשתתפות, ולקבוע מדיניות מו"פ ברמה האירופית. מדי שנה מאשרת יוריקה כ-300 פרויקטים חדשים בהיקף של כ-1.5 מיליארד אירו.
יוריקה מעודדת מחקר ופיתוח לשימושים תעשייתיים, ובהיותה "ידידותית למשתמש" היא פתוחה ליזמות עסקית ולהשתתפות של חברות קטנות ובינוניות: למעלה מ-40 אחוז ממשתתפי הפרויקטים ביוריקה נמנים על מגזר זה. ישראל התקבלה כחברה מלאה בתוכנית בשנת 2000, והפכה לאחת מהמדינות הפעילות ביותר בתוכנית, לצד צרפת, גרמניה, ספרד והולנד. שיעור ההשתתפות של ישראל ביוריקה גבוה: בשנים האחרונות חברות ישראליות משתתפות בלמעלה מ- 10% מכל הפרויקטים המאושרים ביוריקה. המדען הראשי ‏משמש ‏כנציג הלאומי הישראלי ‏בהנהלת "‏יוריקה", ומתימו"פ הינה הזרוע המבצעת‏ מטעם המדען הראשי, ופועלת ‏להרחבת ‏השתתפות ‏חברות ‏ישראליות ‏במסגרות יוריקה ‏השונות.

     
בחירת ישראל לנשיאות יוריקה
ישראל נבחרה לשמש נשיאת התוכנית בשנת העבודה 2010-2011, לאחר גרמניה. הבחירה בישראל - שהיא החברה הלא אירופית היחידה ביוריקה היא הישג תקדימי ברמה לאומית ומהווה ציון דרך משמעותי בחיזוק מערכת הקשרים הפוליטיים והעסקיים עם הקהיליה האירופית. לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת תוביל את פרויקט הנשיאות בשילוב משרדי הממשלה האחרים, בית הנשיא, הכנסת וארגונים תעשייה נוספים.

ברוח הסיסמה "אור לגויים", ובהתבסס על מעמדה והיוקרה לה זוכה מדינת ישראל בנושא החדשנות והמו"פ, משרד התמ"ת מתכוון לחשוף במהלך הנשיאות הישראלית את פניה היפות והחיוביות של ישראל ובפרט את ההישגים הייחודיים של ישראל בתחום הטכנולוגיה והחדשנות התעשייתית, ולגייס את משתתפי התוכנית (ממשלות ותעשיות) לפרויקטים לאומיים ואזורים חשובים.

מעבר לערכים המוספים החשובים - שיפור מעמד ישראל באירופה, חיזוק וביסוס התדמית החיובית של ישראל והדגשת יתרונותיה היחסיים (חדשנות, יזמות, בסיס מדעי וטכנולוגי, רב-תרבותיות, פתיחות לשוק הבינ"ל, גשר בין אירופה לאסיה וכד'), נשיאות התוכנית תאפשר:

§         גיוס תמיכה ו/או ידע אירופיים לקידום יוזמות לאומיות חשובות - למשל חיזוק המחקר והפיתוח בתחומי עדיפות כגון מדעי החיים וטכנולוגיות מים וסביבה; קידום פרויקטים לאומיים או אזוריים - מיזמים משותפים עם הרשות הפלסטינית ומדינות ערב וכו'.

§         חיזוק הקשר עם בנקי השקעות, קרנות הון סיכון וגורמים נוספים באירופה ליצירת מקורות מימון חדשים לפעילות מו"פ ופרויקטים גדולים בארץ.

 

     הנשיאות תאפשר לנו לקדם מערכות יחסים בילטראליות עם מדינות מפתח באירופה ובפרט: גרמניה, צרפת, ספרד ובריטניה, וכן רוסיה ומדינות מזרח אירופה להן ייצוג בולט בתוכנית. עלות תפעול התוכנית לתקופת הנשיאות כ-25 מ'₪.

 

9.      מרכזי מו"פ באקדמיה בתחום הננו טכנולוגיה: תכנית סיוע שמטרתה ליצור ולפתח תשתית טכנולוגית לשימוש התעשייה, זאת מתוך ראייה ארוכת טווח כי מדינות שישקיעו בהווה בתחום הננו טכנולוגיה, יעמדו בחזית התעשייתית של המדינות המפותחות בעוד מספר שנים.
התכנית מופעלת בשיטת משולש המימון - 1/3 ממשלה, 1/3 תרומה ייעודית למחקר הננו, 1/3 מתקציב שוטף של המוסדות. המינוף של התקציב הממשלתי הוא אדיר והשת"פ במסגרת תל"ם של משרדי התמ"ת, המדע, הביטחון, האוצר וות"ת הוא מודל לחיקוי של שילוב אינטרסים ותקציבים כדי לקדם משימות ברמה לאומית ללא תקצוב נוסף.

10.    מרכזים טכנולוגיים לקידום טכנולוגיות מים ואנרגיות מתחדשות: במסגרת החלטות הממשלה 3953 ו-3954 מאוגוסט 2008, לפעילות ממשלתית כוללת לקידום טכנולוגיות מים ואנרגיות מתחדשות, הוטל על לשכת המדען הראשי להוביל הקמתם של מרכזים טכנולוגיים בשדה בוקר (מים) ובנגב (אנרגיות מתחדשות), מרכזים אלו ישמשו מוקד למחקר יישומי בתחומים האמורים ובהם ירוכז ידע ונסיון משולב של הגורמים המרכזיים הפעילים בתחומים אלו מהאקדמיה ומהתעשייה.
במסגרת ההחלטה, הקצתה הממשלה תקציב פעילות ל- 5 שנים למרכזים הטכנולוגיים, תקציב המרכז הטכנולוגי לנושא מים עומד על 35 מיליון ש"ח, תקציב המרכז הטכנולוגי לנושא אנרגיות מתחדשות עומד על 57 מיליון ש"ח.
בחודשים האחרונים עובדים צוותים משרדיים על גיבוש הוראות המנכ"ל להפעלת המרכזים הטכנולוגיים, עם סיום העבודה המשרדית תצא לשכת המדען הראשי במכרז פומבי לבחירתם של הגורמים המתאימים לניהולם והפעלתם של המכרזים הטכנולוגיים.

 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית