פואד יוצא למלחמה - באבטלה - תוכנית מפורטת
פואד יוצא למלחמה - באבטלה

 י"א אייר תשס"ט

                                                                                              5 מאי 2009

                                                                                              2009-0154-450

 

השקעה באנרגיות מתחדשות כמנוע צמיחה, קרן למפעלים במצוקה, הסרת חסמים להרחבת ביצוע ניסויים קליניים, הקמת מינהל לעסקים קטנים ובינוניים לפתרון מחנק האשראי, רפורמה בלשכות שרות התעסוקה וביטול מע"מ על מוצרים בפיקוח ● אלו הם רק חלק מהצעדים אותם אימץ שר התמ"ת בן אליעזר לצמצום מספר המובטלים ולהגדלת היצע העבודה ● התכנית המלאה

 

לדוח הצוות לתוכנית חירום לאבטלה כקובץ וורד - לחצו כאן

 

 

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר אימץ את התכנית שהוכנה בידי בכירי משרדו ובהובלת בעז הירש, מנהל מינהל סחר חוץ. התכנית החדשה, שגובשה לאחר מספר רב של דיונים ולאור הידע המצטבר שנאסף במשרד לאורך השנים, מתמקדת בצעדים מעשיים לטיפול מיידי ולטיפול בטווח הזמן הבינוני למשבר האבטלה שפוקד את ישראל: הן להגדלת היצע העבודה והן לעצירת מגמת הפיטורים במשק.

 

השר בן אליעזר אמר בפתח הישיבה כי "בדיון אתמול על מסגרת התקציב בממשלה, הבעתי את עמדתי בפני כל השרים: הבעיה העיקרית שצריכה להעסיק את הממשלה כולה כיום היא נושא התעסוקה. יש לנו אחריות כלפי כל אזרח ובית בישראל ועלינו לפעול במלוא העוצמה ולהניע את מנועי הצמיחה בכדי לבלום את תופעת האבטלה הגואה". השר הוסיף ואמר כי "כשנכנסתי לתפקיד הבטחתי כי זהו הנושא הראשון בו אתמקד ובכוונתי לעמוד בכך באמצעות תוכנית זו.

 

"מדי יום נוספים למעגל המפוטרים בישראל עוד ועוד אזרחים, מכל שכבות האוכלוסיה, והם זועקים לסיוע של הממשלה לעצירת המגמה ולהרחבת היצע העבודה. התכנית תאפשר התמודדות מיידית, פשוטה יחסית, כדי להגדיל את מספר המועסקים ולסייע לעסקים הנמצאים במצוקה. מי שחושב שבאמצעות הסתכלות על החור שבגרוש ועל המאזן התקציבי של היום אפשר להאיץ את המשק – טועה. עלינו לנקוט צעדים מיידיים להגדלת מסגרת התקציב ולתמיכה ממשלתית על מנת שנוכל לסייע למשק בתקופה קשה זו. בד בבד, עלינו לשמר את היתרון של ישראל על פני מדינות אחרות בעולם בעדיפות הון האנושי שלה.

 

"המאבק היום, במשבר הכלכלי הנוכחי, הוא בבחירה של חברות בינלאומיות האם להשקיע בישראל או בסין, הודו, אירופה או ארה"ב, ולכן התכנית נותנת כלים כדי להתמודד עם התחרות העולמית. התכנית גם שמה דגש על המאבק המתמיד שלנו במתן עדיפות לפריפריה בתוך הארץ, ואני מאמין שנוכל לראות בתוך כמה שנים כיצד מאבק זה צולח. בד בבד, עלינו לשתף את הכוחות הטובים ביותר במשק, הן נציגי העובדים והן נציגי התעשיינים, על מנת להציג תכנית כוללת להתמודדות עם המשבר".

 

להלן עיקרי התוכנית, כפי שהוצגה היום (רצ"ב התוכנית המלאה):

 

ç  השקעות באנרגיות מתחדשות כמאיצות משק

מסלול מפעלים מחוללי שינוי – המסלול, אשר מופעל על ידי מרכז השקעות במשרד התמ"ת ומטרתו לעודד פעילות כלכלית והקמת מפעלים בפריפריה, ייתן עדיפות משמעותית מפעלים בתחום האנרגיות החלופיות, אשר אינם מייצאים טכנולוגיה. שיעור המענק המקסימאלי שיקבל מפעל יעמוד על 20% מהיקף ההשקעה הכוללת. במקרים בהם הזוכים יקדימו את מועד הקמת המפעל תינתן אפשרות למתן תוספת של עד 5% נוספים.

חוק עידוד השקעות הון – המסלול, אשר מופעל גם כן על ידי מרכז השקעות במשרד התמ"ת ובמטרתו למשוך הון לישראל ולעודד יזמות כלכלית, יעניק עדיפות למפעלים המייצאים טכנולוגיה בתחום האנרגיה המתחדשת והחלופית. התוכנית להכרה בנגב ובערבה כאזורי עדיפות לאומית לאנרגיות מתחדשות, אותה יזם השר בן אליעזר בממשלה הקודמת כשר התשתיות הלאומיות, הכלילה לראשונה את תחום זה במסגרת החוק ומתן העדיפות הינו תמריץ נוסף להפיכת ישראל למובילה בתחום האנרגיה הנקייה.

המדען הראשי ייתן העדפה מתקנת לכל פעילות בתחום האנרגיות החלופיות אשר תיבחר על ידיו והיא תיתמך בהיקף של 50%, ולא 20% עד 50% כפי שהנהוג כיום.

תוקם קרן "בטא סייטס" לסיוע לחברות ישראליות בתחום טכנולוגיות הסביבה, המבקשות להקים אתרי ניסוי לטכנולוגיות המתקדמות מחוץ למדינה. הקרן תוקם בהיקף של 50 מליון ₪ בכדי לעודד את פעילות הייצוא של החברות.

 

ç     הקמת קרן למפעלים שנקלעו למצוקה כתוצאה מהמצב הכלכלי

הקרן תשקיע במפעלים אשר נקלעו למצוקה זמנית כתוצאה מהמשבר הכלכלי ואשר השקעה בהם תאפשר את הבראתם והמשך פעילותם התקינה. הקרן תפעל במפעלים שנקלעו למצוקה תזרימית בפריפריה ובמוקדי אבטלה. כמו כן, הקרן תפעל במפעלים הממוקמים בישוב/מועצה אזורית המדורגים במדד החברתי כלכלי של הלמ"ס באשכולות 1-5 ואשר המפעל מהווה מקור תעסוקה משמעותי עבור תושבי הישוב בו הוא נמצא.

 

ç     העצמת ההשקעה בקרן המחקר והפיתוח

תוספת תקציב לקרן המו"פ בהיקף של 1.3 מיליארד ₪, אשר תביא להיקף מועסקים מצטבר של עשרות אלפי מועסקים ולתוספת היקף תעסוקה של 3.5 מיליארד ₪.

 

ç     האצת השקעות הון באמצעות במסגרת חוק עידוד השקעות הון

מתן מענה ל- 207 בקשות קיימות לאישור ביצוע השקעות במפעלים בפריפריה, אשר ייצרו כ- 7,000 מקומות עבודה ישירים ועוד כ- 11,000 מקומות עבודה במעגל השני. התמיכה הנדרשת מצד מרכז השקעות ל-207 בקשות אלו, הינה בסך של 750 מלש"ח.

 

ç     מסלול חמ"ת

מסלול אשר יאפשר מעבר לשבוע עבודה בן ארבעה ימים, כדי לאפשר למפעלים להתמודד עם הקטנת היצור והתמודדות עם ירידת הביקושים. מדובר על מימון מדינה של כחודשיים וחצי עבודה לעובד בשנה, ובהיקף תקציבי של 12,000 ש"ח לעובד. בהערכת תקציב של 350 מלש"ח, ניתן במסגרת זאת לתמוך ולהגן מפני פיטורים שלכ- 29,100 עובדים. מסלול זה יופעל בפריפריה ובמוקדי אבטלה ותישקל הרחבתו לענפי השירותים.

 

ç     מסלול תעסוקה

הכלי מעודד מעסיקים לקלוט עובדים, באמצעות סבסוד עלות שכר של העובדים הנוספים, תוך מתן דגש על אזורי הפריפריה ואוכלוסיות מיוחדות אשר שיעור ההשתתפות בעבודה שלהן נמוך באופן משמעותי מהממוצע הארצי. בתקציב של 200 מלש"ח, ניתן לתמוך בהעסקה של כ- 5,000 עובדים חדשים בעסקים למשך 30 חודש. התחשיב מבוסס על תמיכה בסך של 40,000 ש"ח.

 

ç     מפעלים מחוללי שינוי

מסלול תמיכה במגה השקעות באזורי תעשייה בפריפריה. במסגרת המסלול המדינה מעניקה מענקי הון בהיקף של עד 25% מסכום ההשקעה הכולל של הקמת מפעל תעשייתי באזור תעשייה בפריפריה. הקצאת המענקים מתבצעת במכרזים תחרותיים לאזורים השונים כאשר הארץ חולקה ל 4 אזורים ויכולים להיות עד 5 זוכים (באזור הדרום 2 זוכים).

 

ç     הקמה מיידית של המינהל לעסקים קטנים ובינוניים

המינהל יידרש בזמן הקרוב להסרת חסמים ממשלתיים אשר טיפול בהם ישפר באופן משמעותי את מצב העסקים הקטנים בארץ. בין היתר מוצע לסבסוד של הכנת תכנית עסקית וליווי העסק בתהליך קבלת ההלוואות למול הבנקים בכדי להקטין את עלות גיוס האשראי של העסקים הקטנים ובכדי להגדיל את סיכויי קבלת האשראי מהבנקים, לחייב 20% מסך המכרזים הממשלתיים יבוצעו באמצעות עסקים קטנים ובינוניים, ולביטול המע"מ בעסקאות עם הממשלה.

 

ç     יוזמים עסק

שירות התעסוקה בדרך כלל מפנה מובטלים לעבוד כשכירים. בימים אלו בהם הביקוש לכח אדם קטן ולעומתו ההיצע גדל, מוצע ליצור מסלול של שת"פ בין שירות התעסוקה והמינהל לעסקים קטנים ובינוניים, במסגרתו יוכל להפנות שירות התעסוקה חלק מהמובטלים המתאימים לכך ליזמות. הפרויקט כולל: קורס יזמות עסקית, בדיקת היתכנות עסקית, הפניה למקורות מימון, הכנת תוכנית עסקית ויועץ המלווה את היזם בפתיחת העסק. הפרויקט יכלול גם השמה ליזמות של מובטלים מתחום ההיי-טק כאשר במקרים אלו יופנו היזמים גם למסלול "תנופה" או למסלול "החממות הטכנולוגיות" במדען הראשי.

 

ç     חונכות לעסקים קטנים וזעירים

הגדלת היקף הפעילות ל-10,000 עסקים בשנה, הנתמכים ובונים את היכולות הניהוליות-תפעוליות של העסק, ובכך משפרים את שרידותו ואת רווחיותו. עסקים שקיבלו חונכות בשנים האחרונות אפשרות לקבל חונכות נוספת של 20 שעות להתמודדות עם ההאטה.

 

ç     קרנות אשראי לעסקים קטנים ולעסקים בינוניים

משבר האשראי משפיע באופן ישיר על היקף האשראי אותו יכול המגזר העסקי לגייס. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים אשר גם בתקופות של צמיחה כלכלית מתקשה לגייס אשראי בנקאי, נקלע למצוקת אשראי גדולה כאשר הבנקים מצמצמים את היקף החשיפה שלהם ומקשים על קבלת הלוואות חדשות. בין היתר מוצע להגמיש את תנאי הסף של הקרן לקבלת הלוואות, להרחיב את מספר הבנקים המפעילים את ההלוואות, ליצור מסלול להלוואות ברמת סיכון גבוהה וכן להקים קרן הלוואות לעסקים בקשיים.

 

ç     קידום הייצוא באמצעות קרן לסקרי היתכנות

הקרן תשתתף עם יצואנים בסיכון הכרוך בביצוע סקרי היתכנות. התמיכה ניתנת מאחר וסקרי ההיתכנות הוא הליך מקדמי המאופיין בסיכון גבוה.

 

ç     הקמת מערך משותף למשרד התמ"ת ולמכון הייצוא הישראלי

המערך יאפשר לרכז, לנתח ולהפיץ מידע ליצואנים, לסייע באיתור שותפים ואנשי קשר, הנחיית חברות וקיצור לוחות זמנים, סיוע לחברות בשלבי כתיבת המכרז, הכשרת והדרכת החברות.

 

ç     עיבוי מערך העובדים הזרים בנספחויות המסחריות של ישראל בחו"ל

תוספת העובדים המקומיים תביא לטיפול איכותי יותר בטווחי זמן קצרים, לעזרה בארגון משלחות, תערוכות וביקורים, זאת בכדי לסייע ליצואנים להגביר את התחרותיות שלהם בעולם של ביקושים יורדים.

 

ç     תמיכה והשתתפות בביטוח סיכוני סחר חוץ, בכניסה בתערוכות בינ"ל, מתן מידע על שווקים ואיתור סוכנים ומפיצים.

כלים אשר ישמשו לעידוד ולהרחבת הפעילות של יצואנים מתחילים קטנים והגברת כושר התחרות שלהם.

 

ç     הכשרה והדרכת יצואנים מתחילים וקטנים

מימון של 80% מעלויות ההכשרה המספקת מידע מקצועי, המועיל להישגיהם ולהתפתחותם של היצואנים.

 

ç     הסרת חסמים לביצוע ניסויים קליניים בישראל

פעילות לסיום מהיר של הליכי חקיקת חוק הניסויים הקליניים עד תום השנה. תחום הניסויים הקליניים בעולם מוערך כיום בכ- 300 מיליון דולר. בישראל אין חוק המסדיר את הפעילות בנושא. לישראל יתרונות רבים בתחום זה, ביניהם: ההטרוגניות הרבה של האוכלוסייה הישראלית, העובדה שכ- 96% מהאוכלוסייה הישראלית מבוטחת בקופ"ח, דבר המאפשר מעקב פשוט ונח, רמת מחשוב הגבוהה של בתי החולים בישראל, הרמה הגבוהה של מערכת הרפואה והרופאים בישראל. כל אלו מהווים מרכיבי איכות הבונים מערכת בעלת פוטנציאל רב לתחום הניסויים הקליניים בישראל. תחום הניסויים הקליניים בארץ, מהווה פחות מחצי אחוז מסך השוק העולמי. עם זאת, בארץ נוכחות כ- 15 מחברות התרופות הגדולות בעולם. כמו כן, בישראל מספר רב של חברות בתחום הציוד הרפואי (כ- 800), אשר גם נדרשים לביצוע ניסויים קליניים.

 

ç     הגדלת הצריכה

דרך מרכזית להאט את המשבר בשוק העבודה היא למתן את הירידה בתצרוכת הפרטית שמשפיעה על שוק העבודה בטווח הקצר. על פי תחשיב שנערך במשרד, תצרוכת בסך מיליארד ש"ח פרושה הגדלת התעסוקה במשק בכ-5,000 עובדים. בתוכנית לשנות את חוק ביטוח לאומי כך שדמי הביטוח יקבעו בשתי דרגות בהתניה לרמת הצמיחה של המשק. תשלום דמי אבטלה יקבע על פי קריטריון גיאוגראפי, ויופעל רק לאחר ששיעור האבטלה יעבור סף קבוע בכל אחד משלושה האזורים הבאים: מרכז הארץ, פריפריה קרובה ופריפריה רחוקה. בנוסף, תינתן קצבה מיוחדת לאוכלוסיות עניות אשר שכרן נפגע עקב צמצום שעות עבודה במשבר הכלכלי.

 

ç     ביטול או הפחתת מע"מ על מוצרים שמחיריהם מפוקחים

ביטול או הפחתת המע"מ על 27 מוצרים ושירותים שמחיריהם מפוקחים בכלל המשק, מלבד מחיר הבנזין. ביטול המע"מ הינה פעולה המוגדרת כהפחתת מיסים עקיפה ומומחים רבים בעולם טוענים שהיא בעלת השלכות משמעותיות על התצרוכת והפעילות הכלכלית. כמו כן, ראוי לזכור שהמוצרים המפוקחים מזוהים במיוחד עם התצרוכת של האוכלוסייה בעשירוני הכנסה נמוכים. הכוונה היא להפחית מע"מ למוצרים ושירותים שמחיריהם מפוקחים, למעט מוצרים שחלקם מסך ההוצאה של משק הבית מגיע ל-8%. סך הפחתת המע"מ תגיע לכ- 300 עד 400 מיליון ש"ח לשנה.

 

ç     מיזמים של עבודות מידיות

הפעלת עבודות מידיות בתחום התשתיות התיירותיות, בתחומי העיסוק של רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים הלאומיים, החברה להגנת הטבע, המועצה לשימור אתרים וכדומה. במסגרת העבודות והמיזמים הללו ישולבו דורשי עבודה מישובי הפיתוח.

 

ç     רפורמה בלשכות שרות התעסוקה

לסבסד בסך 6,000 אלפים ש"ח דורש עבודה המקבל ביטוח אבטלה/הבטחת הכנסה שישתלב בהצעת עבודה שלא הוצעה על ידי הלשכה תוך פרק זמן שיוגדר ובהתאם למאפייני הפרט. הסבסוד ירד כפונקציה של משך זמן השהייה בלשכות העבודה - הסכום המרבי ישולם בחודשים הראשונים והוא ירד לאורך הזמן שניתן לשלם למובטל על פי זכאותו, זאת מאחר וסיכוייהם של דורשי עבודה בעלי השכלה על-תיכונית או אקדמאית למצוא עבודה באמצעות הלשכות הולכים וקטנים. בנוסף, על מנת להגדיל את היצע המשרות בלשכות התעסוקה, המדינה "תרכוש" בתקציב של 20 מלש"ח משרות פנויות איכותיות בקרב חברות השמה פרטיות, כדי לאפשר ללשכות העבודה של שרות התעסוקה להפנות אליהם בסיוע לשכות העבודה הפרטיות סך של 5,000 דורשי עבודה.

 

ç     שדרוג תשתיות אזורי תעשייה בפריפריה

בדיקה שנעשתה על ידי מינהל אזורי פיתוח והמטה לפיתוח הנגב והגליל מראה כי מצב הפיתוח של אזורי התעשייה בפריפריה הינו בכי רע, וזאת לאור תקצוב בחסר משמעותי של המינהל בשנים האחרונות. המטרה שנקבעה היא להביא את אזורי התעשייה הקיימים לסטנדרטים המקובלים באמצעות יישום שלבים סופיים של הכשרת אזור התעשייה. שלבים אלו הינם עתירי כח אדם וההשקעה בפרויקט זה הינה ממוקדת תעסוקה ולאו דווקא הון.

 

ç     הכשרה מקצועית

הרחבת חירום משמעותית של היקף ותקצוב הכשרה המקצועית כמנוף לחזרה למעגל התעסוקה, במטרה לתת מענה לאלפי דורשי העבודה, ביניהם חסרי השכלה ובלתי מקצועיים.

 

לפרטים נוספים:

אסף אזולאי, 050-6206616 | אלעזר נבו, 050-6206630


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית