כי עוד נפשי דרור שואפת לא מכרתיה לעגל פז. כמה מילים אחרי החלטת הוועידה
כי עוד נפשי דרור שואפת לא מכרתיה לעגל פז. כמה מילים אחרי החלטת הוועידה

 

27.3.2009

 

 

שלום חברות וחברים,

 

ניהלנו מערכה על פניה של מפלגת העבודה, ועל עתידה של הדרך הסוציאל דמוקרטית, ונחלנו הפסד. הפסד ולא תבוסה, כי חרף העובדה שכוחות גדולים וממוסדים פעלו למען כניסת העבודה לממשלה, הצביעו 507 צירים אתנו, ו-680 בעד הדרך האחרת אשר האמנתי ועודי מאמינה כי היא שגויה מיסודה.

 

אני לא יודעת לנהל בחצי פה ובאופן מגומגם מערכה על מטרה שאני מאמינה בה, ונוהגת להתמסר למערכות כאלה כל כולי. גם אתם וגם אני צריכים לזכור כי כשיוצאים לדרך כזאת צריך לקחת בחשבון שיש מחירים שמשלמים בדרך, שיש אפשרות להפסד, ושעם כל הצער שבהחלטת הוועידה, ועם כל התחושות הקשות שאתם חולקים אתי – ההחלטה התקבלה באופן דמוקרטי. מאחורי הפרגוד היה כל ציר בוועידה עם עצמו, בלא מורא, והוענקה לו הזכות להצביע על פי תפיסתו ודרכו. לו היינו מנצחים היינו רואים בהחלטת הוועידה החלטה טובה וראויה, ולכן עלינו גם לכבד את ההחלטה ההפוכה לדרכנו, קשה ככל שתהיה.

 

זו גם הסיבה שלא אצביע נגד בעת השבעת הממשלה ביום שני. כמובן שגם לא אוכל להצביע בעד, ועל כן אהיה נוכחת באולם המליאה מבלי להשתתף בהצבעה.

 

החל מרגע ההשבעה אני מתכוונת להיות עניינית בהצבעותיי. אין לי כל כוונה לבגוד בכם, במצפוני, ובהתחייבויותי לבוחר – ובכוונתי להתנגד להחלטות העומדות בסתירה מוחלטת לדרכה של מפלגת העבודה. יחד עם זה, אם יהיו צעדים נכונים וראויים, כמו עסקת חבילה שתגובש בין עופר-שרגא וביבי – אהיה הראשונה להצביע בעדה ואף לגייס לה תמיכה.

 

זקוקה לכם. הדגשתי ואדגיש שוב: אין לי אפילו בדל של מחשבה להתפלג ממפלגת העבודה. את המאבק לשינוי נוביל מתוך המפלגה, ואל תיפול רוחכם, כי אנחנו בהחלט לא מעטים, ובעיקר צודקים. יש לנו דרך, וכשיש דרך לא הולכים לאיבוד. לאלה שמתקשרים ומודיעים לי שהם מתכוונים לעזוב כעת את המפלגה: אני מפצירה בכם שלא לעשות זאת. אנחנו צריכים להגדיל את כוחנו, ולא להקטינו. וחוץ מזה, סליחה על הנימה הכל כך אישית, אני פשוט זקוקה לכם.

 

לכל אלה שהשתתפו במאבק – תודה מעומק הלב. במיוחד לצעירי המפלגה שהובילו קו באומץ, ביצירתיות, ומתוך תפיסת עולם ערכית. עליתם כיתה – לא עוד מניפי שלטים וצובעי-אירועים, אלא מובילי דרך.

 

לאלה מכם שחלקו עלי – והיו כאלה, ובהם אנשים שאני אוהבת ומעריכה והם שותפים לדרך, וחלקו עלי באמת ומתוך מניעים ערכיים שלא נופלים בכנותם מאלה שלי – אני מקווה שלא יהיו הרבה צמתים שבהם נהיה חלוקים, אבל גם אם יהיו כאלה, שותפותנו לא תיפגע במאום. זו טיבה של דמוקרטיה.

 

כמה שורות לסיום מתוך שירו הנפלא של טשרניחובסקי:

 

שחקי שחקי על החלומות/ זו אני החולם שח./ שחקי כי באדם אאמין,/ כי עודני מאמין בך./ כי עוד נפשי דרור שואפת,/ לא מכרתיה לעגל פז,/ כי עוד אאמין באדם,/ גם ברוחו, רוח עז.

ואנחנו לא רק חולמי חלומות, אלא אנשים פוליטיים ומעשיים המאמינים שפוליטיקה ושלטון אינם ערך בפני עצמו, אלא כלי למימוש השקפת עולם. נעבוד קשה, לא נתייאש, ומאוד אפשרי שאירועי השבוע הזה שהיו כה טראומטיים לרבים מכם – דווקא יפעלו לטובת דרכנו במהרה.

 

ולכל מי שמבקשים להגיב - במקום לשלוח אלי מייל, וכדי שכולם יחשפו לעמדתכם - כנסו לבלוג שלי והגיבו שם.

 

שלכם - שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית