מכה לשלטון החוק, ניצולי השואה כבני ערובה, עוד על הציונות וקצת שטויות
מכה לשלטון החוק, ניצולי השואה כבני ערובה, עוד על הציונות וקצת שטויות
7.9.2008

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

 

מכה קשה לשלטון החוק. אני אוהבת לפתוח בבשורות טובות, אבל היום נחלנו מפלה משמעותית בממשלה במערכה על שלטון החוק, ופרידמן הצליח להעביר בממשלה את הצעת החוק שלו לצמצום סמכויות בית המשפט העליון. המשמעות היא שיהיה קשה מאוד לפסול הצעות חוק פרועות, לא חוקתיות, לא דמוקרטיות, גזעניות והזויות אשר לצערי יש להן בכנסת רוב אותנטי ומפחיד. זו מתנת פרידה מפוקפקת של אולמרט רגע לפני שהוא חובש את ספסל הנאשמים. עשינו הרבה מאוד עבודה קשה מאחורי הקלעים לטרפוד ההצעה, והפעם כשלנו. אני רוצה לשבח את השרים שלנו שנתנו פייט אמיתי, ובעיקר את שלום שמחון שמוביל את המאבק הזה כבר יותר משנה בלי קרדיט ובלי תהילה, וגם את השר יצחק הרצוג. החקיקה טעונה עוד אישור הכנסת. נמשיך להילחם.

 

האוצר משתמש בניצולי השואה כבני ערובה, ועושה בהם שימוש מביש לביצוע קיצוץ בתקציב שכלל אינו קשור אליהם. זה כבר הקרב של מחר. לקראת ההצבעה בועדת הכספים על קיצוץ רוחבי של שישה אחוזים, כתבתי לשופטת העליון בדימוס דורנר: "האוצר מבקש קיצוץ גדול פי שלושה מהדרוש למימוש ההסכם עם הניצולים, ומשתמש בהם באכזריות כקלף מיקוח. יפגעו מהקיצוץ המיותר: ילדים בסיכון, מיגון עוטף עזה, פגועי נפש, שיקום שכונות ועוד." בכוונתי להצביע נגד הקיצוץ. כנסו להודעה לעיתונות שיוצאת עכשיו, ולמדו עוד על מגוון השקרים של האוצר, אין לי מלה יותר עדינה לבטא זאת.
אם תספיקו עוד היום לכתוב מייל לחברי ועדת הכספים זה עשוי לעזור.

 

הציונות היא לא ספין. עמית בן-צור שלנו ממשיך את הדיון המרתק המתנהל כאן על הקשר בין סוציאליזם לבין ציונות במאמר שכדאי מאוד לקרוא: "אחרי שירותי הצבאי בחרתי להיות מחנך... כזה המנתח את העולם מנקודת מבט מעמדית-כלכלית וציונית... דוב חנין הוביל לאורך השנים מסע "חינוכי" להנחלת הסרבנות... הסרבנות היא הדרך המובטחת להפרטתה הסופית של מדינת ישראל ולפירוקה. חברה בה מועדף מצפונו של כל יחיד על פני המשך קיומה, חברה שבה האינדיבידואליזם הקיצוני הפך לערך בפני עצמו, היא חברה שהפריטה את עצמה לדעת מבחינה קיומית...". אם אתם מגיבים בטוקבק באתר שלנו, תעשו קופי פייסט והגיבו גם במקומות אחרים שבהם המאמר נמצא כמו באתר עבודה שחורה. תראו גם את התגובות המעניינות שהתפרסמו לבלוג שלי בעניין.

 

שניצל בפיתה וח"כיות בלבן. וגם קצת שטויות לא מזיקות על הכריכים שאני מכינה לילדים שלי בבוקר, וסקר ליידי גלובס על החכ"יות המשפעות (מקום שני אחרי ציפי לבני...) כפי שתיווכחו לראות מהיעדרותי בתמונות סירבתי לדגמן בלבן כפי שעשו שאר הח"כיות.

 

להתראות ותודה על הכל,

שלכם - שלי

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית