הצעה לסדר יום: לאחר כנס הרצליה - הפרטת הדיון הציבורי בידי בעלי הון ופגיעה במעמד הכנסת
לאחר כנס הרצליה - הפרטת הדיון הציבורי בידי בעלי הון ופגיעה במעמד הכנסת

31.1.2007

 

היו"ר קולט אביטל:

 

הנושא הבא על סדר יומנו: לאחר כנס הרצליה - הפרטת הדיון הציבורי בידי בעלי הון ופגיעה במעמד הכנסת. בבקשה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. זאת הצעה רגילה, יש לך 10 דקות.

 

 

הצעה לסדר-היום של שלי יחימוביץ

 

שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):


גברתי יושבת הראש, רבותי השרים, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה ימים הסתיים כינוס הרצלייה, שזוכה לסיקור תקשורתי רב ושועי ארץ נוהגים לבקר בו, גם בכירי הפוליטיקאים שלנו.

 

אני רוצה לספר לכם סיפור קטן על כנס הרצלייה שהיה לפני שנה.

זה היה לפני שהייתי חברת כנסת, הוזמנתי אליו כדי לדבר על התקשורת ותפקידיה בעניין כזה או אחר. היו לי דברים מאוד קשים ובוטים לומר, פתחתי בכמה משפטים שלי נראו מינוריים למדי, אמרתי שאני חוששת מכינוסים כמו כנס הרצליה משום שיש בהם משום הפרטת הדיון הציבורי וכך מופקעות מידי הכנסת זכויות שמוקנות לה לא רק על פי דין אלא על פי כל אורחות חייה של מדינה דמוקרטית. אמרתי שבכנסת צריך להתקיים הדיון המרכזי, שראשי ממשלות צריכים למסור את הודעותיהם הדרמטיות, המרכזיות, אלה המבשרות על שינוי מדיניות - לא בכינוס שכזה אלא בכנסת.

 

התגובות בקהל היו קשות ביותר. קריאות ביניים נקראו לעברי – "אז תלכי מפה, אז למה באת?" ניסיתי לומר שאני מגיעה גם למקומות שאיני שלמה עם מה שנאמר בהם ואפילו עם עצם קיומם כדי לומר את דבריי, אך התגובות היו סוערות ביותר. מי שבא אתי באותו יום עמד במקרה ליד אחד ממארגני הכינוס, פרופ' אוריאל רייכמן, שמלמל לעצמו: ידעתי שלא הייתי צריך להזמין אותה.

 

אני מספרת לכם את הסיפור הזה כדי שתבינו כמה מועטה הסובלנות בדיונים מסוג זה לעמדה ששונה מהעמדה המוכתבת על ידי מארגני הכינוס ומכאן גם על ידי מי שמוזמנים לכינוסים האלה. כינוס הרצליה, כינוס קיסריה - אלה כינוסים שמעצם טיבם מפקיעים מידי הכנסת את כוחה ואת אחריותה לקיים את הדיונים הציבוריים המרכזיים שעל סדר יומנו.

 

הכינוסים האלה הם כינוסים של אליטה, כיוון שמי שמממן אותם הם בעלי הון, הם מופקים על ידי מי שיש להם כושר לגייס הון מידי בעלי ההון, ויתרה מזה, לעתים קרובות, למרבה החומרה - צריך גם לשלם כדי לנאום בהם או להשתתף בהם. כלומר סף הכניסה לכינוסים אלה הוא מראש כזה, והסלקציה היא כזו שהמארגנים שממומנים על ידי בעלי הון פרטיים קובעים מי יבוא, על מה יתנהל הדיון, לפעמים גם גובים כספים עבור הזכאות להשתתף בדיון. זה שיח מצומצם ביותר של אליטה. התכנים מוכתבים בו, היישויות הדוברות מוכתבות בו וזה מצב מסוכן ביותר, שכן שיח ציבורי הוא שיח של הציבור כולו.

 

מה יפה בכנסת? בכנסת מסתופפים להם יחד ובאופן יוצא דופן נציגים של כל המגזרים במדינת ישראל. רק בפורום המכובד הזה אנו יכולים למצוא שיעור כזה של חרדים, של ערבים, של מזרחיים. תחתכו סוציולוגית את משתתפי הכינוסים בקיסריה ובהרצליה ותמצאו שם רוב מכריע ליהודים גברים אשכנזיים חילוניים: אלה פני האליטה, ככה נראית האליטה שלנו.

 

אגב, מחאה קטנה בצד דבריי – בכנסת, שיש בה ייצוג כל כך יפה ומלבב לכל הקבוצות באוכלוסייה, אין ייצוג נאות לנשים. אבל  גם את זה תמצאו עוד יותר בחומרה בכינוס הרצליה, שם שיעורן של הנשים המשתתפות הוא אפילו נמוך משיעורן בכנסת, אך זה בשולי הדברים.

 

מי מאתנו שהולך לדיונים בכנס הרצליה או בכנס קיסריה משתף פעולה באופן פעיל עם פגיעה במעמדה של הכנסת. ברגע ההליכה לכינוס הפרטי המופרט הזה אנו מצמצמים את כוח הכנסת. ראש ממשלה שהולך לכינוס הרצליה ומודיע שם הודעה דרמטית, אם בדבר תוכנית ההתנתקות ואם זו תגובה על נאום הנשיא קצב, משתף פעולה ביודעין ובאופן פעיל עם הפרטת הדיון הציבורי, כלומר הוצאתו מידי הציבור והפקדתו בידי קומץ בעלי הון שהשתלטו על השיח הציבורי. אותו ראש ממשלה שכל כך קשה לנו לזמן אותו לכאן לדיון, אותו ראש ממשלה שאנו צריכים בעמל וביזע לאסוף 40 חתימות של חברי כנסת כדי לבקש ממנו שיבוא לדבר על מדיניות משרד הרווחה. הקושי בלהביא לכאן את ראש הממשלה – לכאן, למקום הטבעי שלו, הוא כל כך עצום ואילו לשם לא רק ראש הממשלה, בכלל בכירי השלטון הולכים בחדווה שכזו, וגם רואים בזה אות הוקרה לפועלם. יש פה משהו שהוא משובש באופן מובנה.

 

השנה לא הוזמנתי לכנס הרצליה. כנראה, כעונש על השנה שעברה. ולמרות הדברים שאני אומרת כאן אני מוכרחה להודות שלו הייתי מוזמנת השנה הייתי הולכת שוב. כדי לומר שוב אותם דברים. אבל יש בזה סתירה מובנית כי כנראה שמי שאומר את הדברים האלה מוצא מרשימת המוזמנים.

 

יש באופן כללי מגמה מאוד פופולרית להקטין את מעמד הכנסת, לכרסם בכוחה, ללעוג לה, לבזות את החלטותיה. נכון שלפיחות במעמד הכנסת גם לנו חברי הכנסת יש אחריות רבה, אבל זו לא רק אחריותנו. זוהי חלק ממגמה כללית להפריט כל מה שהוא ציבורי. חלק מהאתוס הכוזב,  שכל מה שהוא ציבורי, כל מה שהוא פרלמנטרי, כל מה שהוא יוניוניסטי, כל מה שהוא ממשלתי - הוא רע וכל מה שהוא פרטי הוא נאור, טוב, נכון, מודרני. הסקטור הפרטי יעשה הכל יותר טוב מהכנסת, מנסים לומר לנו. יש כוחות גדולים שרוצים שהכנסת תיחלש, שרוצים לבוא במקום הריבון, שרוצים לתפוס את מקומו.

 

ממילא אנו חשופים מאוד לבעלי ההון, ממילא הם חזקים יותר מכל פוליטיקאי נבחר. יש לבעלי ההון הגדולים שליטה כמעט בלא מצרים על כל תהליך ועל כל חלק מרכיבי חיינו כאן. ממילא אנו רואים בוועדות הכנסת שכל החלטה או חוק או תקנה שמגובים בלוביסטים שנשכרו בידי בעלי ממון יש להם מלכתחילה בדרך כלל יותר סיכוי מעניין שאין לו לובי שכזה. ממילא כוחו של ההון גדול מאוד, ממילא שירותים ציבוריים, שלא לדבר על חברות ממשלתיות, מופרטים ומועברים לשליטתם של בעלי ההון.

 

בימים אלה אנו עולים עוד שלב בהפרטה. עכשיו למשל קמה לה עמותה, שוב - של בעלי הון או של מי שיכולים לגייס בעלי הון, קוראים לה "יש תקווה" – שם נאור שכזה – והיא פועלת באופן נחוש בעזרת ממון רב, מודעות בעיתונים, יש להם נגישות לכל חברי הכנסת, לשנות לנו את שיטת הממשל. לא רק שהכל מופרט, לא רק שלבעלי ההון יש שליטה בלא מצרים, עכשיו הם גם יכתיבו את שינוי שיטת הממשל והם גם ישבחו במודעות בעיתונים את חברי הכנסת שהצביעו כרצונם, למשל את חברי הכנסת שהצביעו עבור הצעת החוק של חברי, חבר הכנסת סער, שבממשלה לא יכהנו יותר מ-18 שרים – אגב, הצעת חוק שאני מסכימה אתה, אבל מי הם שישבחו אותי על הצעות חוק, מי הם שיחליטו בשבילי מה תהיה שיטת הממשל? מי הם שיקיימו את הכינוסים שלהם בכל מיני מכונים למיניהם? למה להם יש זכויות וכוח שאין לאזרחים רגילים?  לא אחרון האזרחים ישפיע על שינוי שיטת הממשל. לא. אלא הם שישפיעו עלינו, ואנו נשנה את שיטת הממשל על פי תוכניותיהם, ובאורח פלא השינוי הזה גם ישרת את האינטרסים שלהם ויעשה עוד פיחות במעמדה של הדמוקרטיה הפרלמנטרית.

 

הבחירה של העם בכנסת ישראל לא נראית להם, למי שמארגנים את כינוס הרצליה. הם לא אוהבים את הכנסת הזאת, יש בה הרבה אלמנטים שהם לא מספיק טובים לרמה שלהם. הם עושים סלקציה בתוך הבחירה הדמוקרטית ורק את מי שמתאים לטעמם הם מביאים לדיון המופרט שלהם. את הנבחרים שלהם, לא של העם. על פי הקריטריונים שלהם, לא על פי הקריטריונים של הציבור.

 

אני מצפה מראש הממשלה שלא ילך לכנס הרצליה ומשר האוצר שלא ילך לכנס קיסריה. אני מצפה מבכירי השלטון לפעול לחיזוקה ולביסוסה של הכנסת, כי ההפרטה של הדיון הציבורי היא החמורה מכולן. היא חמורה אפילו יותר מההפרטה האיומה של המוסדות לחוסים, שדיברתי עליה קודם, כיוון שהיא קעקוע מוחלט של השיטה הדמוקרטית. אותה שיטה שמאפשרת דיון ציבורי לכול באמצעות נציגי הציבור בכנסת. הכינוסים האלה נועדו לקעקע את כוחנו, לפיכך גם את כוחה של הדמוקרטיה. תודה.


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית