מכתב מחיים רמון: סיום השלב הראשון והמרכזי של תוכנית ההינתקות מעזה ומצפון השומרון הוא מועד מתאים לסיכומי ביניים ולבחינה מחודשת של היעדים העומדים לפנינו

13.9.2005

 

חבר/ה יקר/ה

סיום השלב הראשון והמרכזי של תוכנית ההינתקות מעזה ומצפון השומרון הוא מועד מתאים לסיכומי ביניים ולבחינה מחודשת של היעדים העומדים לפנינו. אפשר לציין בסיפוק, שמהלך הפינוי המורכב והטעון של התושבים היהודיים באזורים אלה הסתיים מהר וטוב יותר מכפי שעלול היה להיות, לפי כמה מהתרחישים. הלקח העיקרי הוא, שלמרות הפרת החוק ההמונית, שמחולליה היו גורמים קיצוניים בקרב המתנחלים ואלפי שוהים בלתי חוקיים, והוריה הבלתי חוקיים היו רבנים מסיתים משולחי רסן ומנהיגים חסרי אחריות ביש"ע ובימין הקיצוני בכלל, האירועים הפרועים נוסח כפר דרום היו מעטים יחסית. לצד התמונות הכואבות של ההרס והמראות הקשים של אותם המפונים, שלא שיתפו פעולה עם ממשלת ישראל, מוטב שנישא איתנו את התמונות והמלים הנוגעים ללב של שלה שורשן אצילת הנפש ובנה יאיר, או של טקס הפרידה של הרב רפי פרץ בראש תלמידיו. וכמובן, אין ספק, שהגאווה נוכח התנהלותם של צה"ל והמשטרה בביצוע הפינוי היא נחלת הכלל.

מול הבאתם הנוגעת ללב של הקבורים בבתי העלמין שבחבל עזה לקבר ישראל בתוך ישראל, ההעברה המסודרת של ציר פילדלפי לידי המצרים וההתפנות המופתית של הצבא התרחשה הפרשה המבישה של מבני בתי הכנסת. כעת נותרה הסדרת שאלת המעברים והתנועה בין רצועת עזה לישראל ולמצרים, השלמת ההיערכות הבטחונית החדשה של צה"ל, של זרועות הביטחון ושל היישובים שבקירבת הרצועה, וספיחים נוספים. פירושו של דבר הוא שמהלך ההינתקות טרם הסתיים. לכן, טרם הסתיים גם תפקידה של מפלגת העבודה בכל מה שקשור לחברותה בקואליציה על פי התחייבותה. אחריותנו איננה מתמצה בשלב פינוי התושבים היהודיים. יש לנו אחריות מלאה – כוללת וייחודית – לסיום נאות של המהלך כולו.

מפלגת העבודה יכולה לזקוף לזכותה את ביצוע ההינתקות. אלמלא ישבה בממשלה, הדבר לא היה יוצא אל הפועל. ואני מרשה לעצמי לציין, שיש לי חלק לא מבוטל בהגשמתו של המהלך הזה. בעבר הצעתי את ההינתקות מעזה ליצחק רבין פעמיים – לפני 17 שנים ולפני כ-12 שנים. המגעים על הסכם אוסלו הקפיאו את הדיון ביוזמה הזו ב-1993. אולם בשנים האחרונות, אחרי הכשלונות המהדהדים של היוזמות המדיניות בשנים 2000-2001, החלטתי לצאת אל הציבור עם תוכנית ההפרדה המלאה שגיבשתי – ובכללה בניית גדר ההפרדה וההיפרדות הדמוגרפית. בתחילת מאבקי הייתי, כזכור, במיעוט מזהיר: לא רק בכלל המערכת הפוליטית אלא גם במפלגת העבודה, והדברים רשומים ומתועדים. במהלך הזמן קיבלה מפלגת העבודה את עמדותיי, הן בנושא גדר ההפרדה והן בנושא ההינתקות. בסופו של דבר, החליט גם שרון לאמץ את תוכנית ההינתקות ולבנות – אם כי מאוחר, מאוחר מדיי ולאט מדיי – את גדר ההפרדה. וכל השאר – ידוע.

הצטרפותנו לממשלה כדי להבטיח את השלמת מהלך ההינתקות באה אף על פי שידענו, שבתחום הכלכלי לא נצליח להשיג הישגים משמעותיים, בגלל מערכת היחסים המורכבת, שהיתה בין ראש הממשלה לבין שר האוצר נתניהו. למרות זאת, עמדתי כל זמן ישיבתנו בממשלה בראש המאבק בכלכלת נתניהו – הן כחבר ממשלה והן כחבר פעיל בוועדת השרים לחקיקה, אך בייחוד כיו"ר ועדת השרים לביקורת המדינה. חזרתי וקראתי שוב ושוב לשר האוצר בכל הזדמנות להתפטר מתפקידו, הבעתי אי אמון בתוכניתו הכלכלית וקראתי תגר על אמינותו בתחום המדיני בטחוני. אני מקווה, שבעזרת שר האוצר החדש אוכל להשלים מהלכים שנקטתי דוגמת החזרת קיצבאות זיקנה ושארים לזכאים שאיחרו בתביעתם או קופחו ללא ידיעתם והנהגת רפורמה בדרכי הכנת התקציב ועריכתו.

כעת, בשלב הזה, עלינו לעשות את החשבון המלא ואת המאזן הנכון של ההישגים והכישלונות של העבר יחד עם המטלות והיעדים של העתיד הנראה לעין. תפקידה הלאומי של מפלגת העבודה לא תם בזה. לפנינו משימות חשובות מדיניות-בטחוניות אחדות:

  1. עלינו להפנות את מירב המאמץ וראשית מאבקנו מעתה ולהבא בהשלמה מהירה ובלתי מתפשרת של גדר ההפרדה. הפיגוע האחרון בבאר שבע, הגם שלא השיג את מטרתו, הוא תזכורת כואבת נוספת למציאות רעה, שבה בניית גדר ההפרדה טרם נשלמה.
  2. עלינו ליזום את פינויים של כל המאחזים הבלתי חוקיים. זוהי מחויבותנו לעצמנו ומחויבותה של ישראל כלפי ארצות הברית והנשיא בוש, על פי "מפת הדרכים".
  3. והעיקר - יש להוליך את המהלך המדיני החשוב הבא, השלב השני של ההינתקות מהפלשתינים ביהודה ובשומרון.

בתחום הכלכלי אני מתכונן להוליך את המאבק על תקציב חברתי יותר, בדרך של שינוי הצעת התקציב, שנתניהו הניח לפתחה של הממשלה ממש לפני התפטרותו.

בתחום המדיני-בטחוני, הדרך היחידה המשרתת את האינטרסים החשובים של ישראל, דרך שגם תמנע קיפאון מדיני הרה אסון, היא ההינתקות השנייה. על מפלגת העבודה להציב מיד את תוכנית ההינתקות השנייה בראש סדר היום שלה ולהיאבק על כך, שזאת תהיה גם בראש סדר היום הלאומי של הממשלה. על השלב השני לכלול את פינוי כל היישובים והמאחזים במקומות מבודדים ובאזורים, שברור שישראל לא תהיה בהם בבוא השלום. את כל המתיישבים היהודים יש לכנס לגושי ההתיישבות העיקריים בקירבת הקו הירוק, מעבר לגדר ההפרדה, ולפנות את מאחזי צה"ל מן העבר המזרחי של הגדר, פרט לאיזור ביטחון בביקעת הירדן.

כל זה צריך להיעשות עכשיו. צריך לנצל את המומנטום שנוצר, את צוהר ההזדמנויות שנפתח, את האפשרות ליישם את העקרונות הדמוגרפיים החיוניים – כדי לשים קץ לכיבוש, שהביא עלינו רעות רבות כל כך.

והעיקר, צריך לבצע את ההינתקות השנייה לאלתר, כדי שלא ינבטו זרעי האינתיפאדה השלישית מחר.

מצורף בזה קישור למאמר שפרסמתי ב"מעריב" של סוף השבוע, ה-2 בספטמבר, 2005, תחת הכותרת "בוקר היום שאחרי". אני פורש בו את תוכניתי המדינית, שאותה אני מציע לממשלת ישראל ולמפלגת העבודה, ועליה איאבק כדי שתיושם.

 

בברכת שנה טובה,
חיים רמון

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית