פרשת השבוע: גל האלימות האכזרית השוטף את הארץ

3.6.2005

 

  • "פרשת השבוע" הזו היא, לצערנו ולבושתנו, גל האלימות האכזרית השוטף את הארץ. כאשר כתבתי את פרשת השבוע הקודמת, על הקלות הבלתי נסלחת של העונשים המוטלים על אנסים, הייתה כבר מוטלת גופתה של מעיין ספיר בת ה-15 וחצי באתר בנייה ברחובות. פתיחה נוראה של רצף אירועי רצח חפים מכל פשע.
  • אל נקל על עצמנו. לא רק קולת העונשים הנגזרים בבתי-המשפט על פשעי אלימות היא הגורם לתופעה הזו. גורמים רבים יוצרים אותה, הופכים את חיינו לפחד תמיד, כאשר הילדים יוצאים מהבית, כפי שהלכה מעיין ספיר, פשוט לפגוש חברות בקניון.
  • חלק מהגורמים לתת-התרבות הזו של אלימות ורצח, מקורם בהוויה הפוליטית של החברה הישראלית. מדיניות כלכלית המשדרת אנוכיות, חוסר סולידריות חברתית, חוסר חמלה לעני ולחלש, אכזריות - גם היא מעודדת את האלימות. מי שמסוגל לפטר במחי יד 4500 מורים ומורות משדר לציבור מסר שהאכזריות מותרת. מי שמסוגל כך לשבור מטה לחמם של אלפי משפחות - יוצר אווירה שרצח היא תוצאתה הבלתי נמנעת. כאשר אומרים לחולה סרטן חסר אמצעים כי יקנה מכספו שאין לו, את התרופה העשויה להציל את חייו או שימות, - גם זו רצחנות. כאשר שר אוצר, על-פי השקפת עולמו, מפרק מהמדינה את אחריותה לרווחת האזרחים, הוא יוצר חברה שאין בה חמלה חברתית ואין בה גם חמלה אנושית.
  • גם השליטה הממושכת בעם אחר היא גורם המגביר את האלימות והרצחנות. כאשר נותנים לנערים בני 18, לשלוט בגורלם של בני עם אחר, שנותנים להם לקבוע אם היולדת באמבולנס תעבור במחסום או תושב אחור, זה הופך אותם לאנשים האטומים לסבל אנושי. כאשר העונשים על הריגת פלשתינאים חפים מפשע הם קלים ומועטים, הזילות בחיי אדם מחלחלת חזרה אל הקו הירוק, אל ערי וכפרי ישראל.
  • יד קשה כלפי פושעים אלימים נחוצה, אך אינה מספקת. דרוש שינוי חברתי ופוליטי עמוק במדינה, כדי שתהיה בה גם תרבות אחרת ויחס אחר לחיי אדם, חוק וסדר.

שבת שלום,

ח"כ אפרים סנה


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית