ומיציאת ישראל ממצרים ליציאת ישראל מחבל עזה

חבר/ה יקר/ה

 

                בהתקרב חג הפסח, ברצוני לאחל לך ולכל בני ביתך חג שמח, ולהרים כוס של תקווה וברכה.

                ומיציאת ישראל ממצרים ליציאת ישראל מחבל עזה.

               

במלאת שלושה חודשים להצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלה, אפשר לציין בסיפוק את תרומתנו המכרעת להסרת כל המכשולים מדרכה של תוכנית ההינתקות ולאישורה הסופי. אין היום עוררין על כך, שאילו לא היינו מצטרפים לממשלה, התוכנית הזאת הייתה מתרסקת לרסיסים. חיסול תוכנית ההינתקות היה מביא לכך, שילדינו היו נשארים בעזה לשנים. המשך הכיבוש והשליטה על שליש מהעם הפלסטיני בכיברת ארץ צרה זו היה מוליד סכנה מוחשית לשלום המדינה ולקיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. קשה לאמוד את הנזק הכבד, שהתרסקות זאת הייתה גורמת במישור היחסים עם הפלסטינים, וחמור בהרבה מכך – במישור היחסים המיוחדים עם ארצות הברית. מעמדנו המתחזק בקהילה הבינלאומית היה מתערער וישראל הייתה חוזרת לבידוד, שהייתה שרויה בו לפני שנתיים ושלוש. חלון ההזדמנויות שנפתח לישראל, היה נטרק בפנינו – ולא במהרה אפשר היה לפתוח צוהר דומה לו בעתיד הנראה לעין.

               

גם כעת אל לנו לשכוח לרגע, שתוכנית ההינתקות – וכן גם גדר ההפרדה – בבית מדרשנו נולדו. בשני עניינים אלה, ההינתקות וגדר ההפרדה, שלמענם נלחמתי, הייתי זמן רב במיעוט, גם בתוך כותלי המפלגה. רק לאחר תקופה ארוכה, ארוכה מדי, אימצה מפלגת העבודה, ואחריה גם הממשלה, את עקרונות גדר ההפרדה וההינתקות. ממשלת שרון, שניסתה בתחילה לקבוע לגדר ההפרדה תוואי הכולל אוכלוסיה פלסטינית גדולה, קיבלה, בסופו של דבר, תוואי הקרוב לתוכנית "העבודה". במקום 16% מהשטחים, נכללו בתוך הגדר רק כ-6.5% מהשטח שמעבר לקו הירוק – גושי ההתיישבות הישראלית הגדולים.

               

היציאה מרצועת עזה ומצפון השומרון באה לא רק להוציא את עזה והתנחלויות מבודדות בשומרון מאחיזתנו ולהוציא את בנינו מהמחוזות, שלעולם לא יהיו בריבונותנו. ההינתקות מעזה באה לשים קץ לכיבוש ולשליטה על שליש מהעם הפלסטיני בארץ ישראל, היושב בצפיפות על כיברת ארץ קטנה, והיא צעד גדול ראשון בדרך ואות וסימן לבאות.

               

אכן, שילמנו בוויתורים כבדים בתחום הכלכלי והחברתי. עמדה בפנינו הכרעה היסטורית קשה, ואינני מפריז בדבריי. היה על "העבודה" לבחור בין כניסה לממשלה ותמיכה בתוכניתה המדינית-ביטחונית של "העבודה" עצמה, תוך ויתור בתחומים אחרים, לבין התנתקות מהמציאות ומתוכנית ההינתקות במחיר הוויתור על ההצטרפות לממשלה, תוך "עמידה בלתי מתפשרת" על עקרונותינו החברתיים. קיבלנו את ההחלטה הנכונה. עמידה זו על עקרונותינו לא הייתה מעלה ולא מורידה ממילא, כי לא היינו ואין אנחנו גם היום מפלגת השלטון.

               

האחריות בתחום הכלכלי נופלת כולה, בסופו של דבר, על שר האוצר נתניהו, שנוכח מאזן האימה בליכוד קנה את תמיכתו של ראש הממשלה שרון בתוכניתו הכלכלית האכזרית, וכמובן – על ראש הממשלה עצמו, כקברניט המדינה.

               

נכון, היו לנו כמה הישגים נקודתיים לא מבוטלים במהלך המו"מ הקואליציוני, ועיקרם התוספות לסל התרופות ולסל הבריאות, ביטול הקיצוץ בקיצבאות הזיקנה והשארת דוח וינוגרד בעניין שכר הלימוד של הסטודנטים על כנו. את המאבק הזה הובלתי, כמו גם את העימות המעשי והאידיאולוגי עם נתניהו בעניין הקיצוץ הרוחבי בתקציב הממשלה. התחלתי לפעול לשיפור גדול במצבם של אלפים רבים של זכאים לקיצבאות זיקנה, שלא קיבלו אותן או שלא קיבלו את מלוא ערכן – במסגרת ועדת השרים לביקורת המדינה, שאני עומד בראשה (הרעה זו במצבם חלה בעקבות יישום המדיניות האנטי חברתית של הליכוד בהנהגת נתניהו).  

               

אבל הישיבה בממשלה היתה ועוד תהיה רצופה מאבק אידיאולוגי ומעשי קשה בכלכלת נתניהו ובתורתו הכלכלית. אם נשמור על חזית פנימית אחידה ונצליח לגייס תמיכה של שרים אחדים בליכוד, נוכל להשיג הישגים לא מבוטלים במהלך השנה. צריכה האמת להיאמר, שאילו היו לנו 30 מנדטים או אפילו יותר, מעמדנו היה שונה לחלוטין. אך כיום – לתמיכה בהשקפת עולמנו במאבק האידיאולוגי החריף ישנן רק 20 האצבעות שלנו. כדי לחזור לימי כלכלת רבין וממשלת רבין, נצטרך להכפיל את כוחנו הפרלמנטרי, שהתכרסם ביותר ממחצית במהלך העשור האחרון.

               

מצד שני, אין להתכחש לכך, שתמיכתנו בהינתקות, שכבלה את ידינו ופגעה בכוח המיקוח שלנו – יש סיכוי שתביא, כשלעצמה, לשיפור ניכר במצבנו הכלכלי והחברתי, ככל שתוכנית ההינתקות תתקדם ותצא לפועל. הגידול בתוצר – תוצאת הרגיעה ושיפור מעמדנו הבינלאומי – יהיה מקור לשיפור מצבנו הכלכלי.

 

                בארבעת החודשים הבאים עלינו מוטלת על "העבודה" החובה להתמקד בכל העוצמה שתוכל לגייס, באבטחת היישום של תוכנית ההינתקות. הדאגה לאינטרס הכללי תעשה אך טוב גם למעמדה של מפלגת העבודה בציבור. ההכרעה הקשה שהכרענו, הביאה לגידול מסוים בתמיכה הציבורית ב"עבודה". הדבר ניכר בכל הסקרים, לא יוצא מן הכלל. לכן, עלינו לדחות את ההתמודדות הפנימית על הנהגת מפלגת העבודה בארבעה חודשים, ולא להתעסק במאבקים פנימיים אישיים בעיקרם, בשעה שיש לשמור על האנרגיה ועל האחדות הפנימית שלנו.

 

                ולא פחות חשוב מכך – עלינו לראות ביציאה מעזה ומצפון השומרון את השלב הראשון בלבד בהפסקת הכיבוש ובסיום השליטה על עם אחר. אכן, עזה תחילה, כפי שתבענו; כי סוף המעשה – בעזה תחילה. ואני רואה את המעשה השלם בביצוע מלא של תוכנית ההפרדה וההיפרדות בשלמותה, גם ביהודה ובשומרון. זהו תפקידה ההיסטורי של מפלגת העבודה היום. את זאת אני מציע. על כך איאבק.

 

בברכת "מועדים לשמחה"

חיים רמון


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית