איגרת לחבר

21.3.2005

חברות וחברים יקרים,

 

בתפקידי הקודם, כיו"ר סיעתנו בכנסת, נהגתי לעדכן אתכם באופן קבוע בפעילויות שלי, ולשתף אתכם בהחלטות לפניהן ניצבתי ובלבטים שליוו אותי. נעזרתי רבות בתגובות שלכם, וגם בביקורת ששיגרתם אלי באמצעות הדואר האלקטרוני.

 

כחברת הממשלה אמשיך בנוהג זה מפעם לפעם, כמו באיגרת זו. אתם בחרתם בי ושלחתם אותי לכאן, וזכותכם לקבל ממני דין וחשבון שוטף, ולהעיר את הראוי בעיניכם.

 

בשבועיים האחרונים רעשה הארץ כאשר פורסם הדו"ח של עו"ד טלי ששון על המאחזים הבלתי חוקיים. כולנו ידענו שזה קורה אבל ההיקף, העומק ומעל הכל – הדרך שבה הושם החוק ללעג ולקלס, בניהולם של פקידים בכירים בממשלה ובסוכנות היהודית, הכו את הציבור ואת המערכת הפוליטית בתדהמה. חשבנו שהפעם ייעשה מעשה ויפונו המאחזים מייד. טעינו.

 

הפתרון שהוצע בממשלה היה הקמת ועדת שרים שתגיש את המלצותיה בתום 3 חודשים, כלומר ביוני, בדיוק כאשר ההתנתקות תהיה בעיצומה. קרוב לוודאי כי ההתנתקות תביא לטראומה ואחריה  יהיו הבחירות, ובינתיים יוכפל מספר המאחזים הבלתי חוקיים.

 

לפני ישיבת הממשלה שדנה בנושא, ובמהלכה טענתי כי הועדה נועדה למסמס את דו"ח ששון ולהשכיחו, אבל לדאבוני, קולי היה כקול קורא במדבר. האצבע שלי הייתה האצבע היחידה שהורמה נגד החלטת הממשלה שדיברה על "פינוי 24 מאחזים" מבלי לנקוב בתאריך, ובכך הוכשרו למעשה 71 מאחזים בלתי חוקיים אחרים.

 

הצבעתי כך כי מצפוני, הבנתי והמצע של מפלגתנו הורו לי לעשות זאת. הייתי בודדה גם בהצבעתי נגד אישור דו"ח דברת בממשלה, משום שבמתכונתו הנוכחית הוא עלול לפגוע פגיעה אנושה בחינוך, שכל כך יקר לכולנו. בימים אלה מתחילים ליישם חלקים מן הדו"ח, אולם ניתן עדיין להכניס בו שינויים ושיפורים, ועל כך אכתוב לכם באיגרת הבאה.

 

שלכם,

דליה

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית