מפלגת העבודה - הסיעה בכנסת, ישיבת סיעה מיום 7 פבר' 2005
9.2.05
חברות וחברים יקרים,

הישיבה היום נועדה מלכתחילה לקיים דיון מעמיק בדו"ח דברת, ולשם כך הזמנו את נציגי הסתדרות המורים, אבל הצהרת הרב אלישיב מהיום, לפיה יורה לנציגיו בכנסת לתמוך בהצעתו של ח"כ מיכאל איתן, המציעה לחוקק חוק אשר יתיר משאלי עם אך רק בנושא אחד: פינוי שטחים. תגובתי המיידית הייתה להגיש הצעה שלי הממליצה על קיום משאל עם בנושא גיוס בחורי ישיבה לצה"ל. לפיכך, חלקה הראשון של הישיבה דן בשאלה זו - תגובתנו למהלך של הרב אלישיב.

בסוגיה הזו התבטאו חברים רבים אשר התייחסו [א] לרקע ממנו יצא הרב בהצהרתו, [ב] להשלכות האפשריות של מהלך מתריס כזה בעיני החרדים וביחסים עמם, ולבסוף [ג] כיצד תתפרש נכונותנו - ברמה העקרונית - כן לקבל בכלל את האפשרות של קיום משאלי עם. חברים רבים התריעו על הסכנה שיש באיזה שהיא הסכמה מצדנו, במפורש או במרומז, בקיום או באפשרות קיום משאלי עם. מאידך גיסא, היו שסברו כי גם לנו מותר מדי פעם, ואפילו רצוי, "להשתגע". ברם, עם כל ההתנגדות הפנימית ללחצים של הרב אלישיב, אנו חייבים לדבוק בהתנתקות כשיקול עליון, וממנה לגזור את המדיניות. לפיכך סוכם כי אני [כיו"ר הסיעה] אפנה לסיעת הליכוד ויחד נמצא את הדרך לנטרל את מהלכו זה של הרב אלישיב, ובכך לשוות למהלך אופי "קואליציוני", כמתחייב מחברותנו בממשלה. ברמה העקרונית, יש תמימות דעים מקיר לקיר כי אין מקום למשאל עם בכלל, ובכל הקשור להתנתקות בפרט.

דוח דברת:

מזה זמן רב שדו"ח דברת עולה על שולחנה של הסיעה בדיונים שונים, והוחלט כי לקיים דיון יסודי בהשתתפות נציגי המורים. ישיבה זו הוקדשה לנושא הזה. יש להקדים ולומר כי הנושא עלה בפורומים מפלגתיים בהובלת השר וילנאי וח"כ יולי תמיר. לנושא הזה יש 2 היבטים עיקריים:

· מהות ההמלצות בדוח, כלומר מה הוא מציע לעשות בכל תחום ותחום ובאיזה מסגרות פדגוגיות.

· כיצד להוביל את יישום ההמלצות במערכת הקיימת ועם הגורמים הקיימים בשטח, קרי משרדי החינוך והאוצר מחד והמורים מאידך.

בדיון השתתפו נציגי המורים [החברים יוסי וסרמן, עפרה, יהושע, יהודית ופסח] והם העלו בדבריהם נקודות רבות. ראשית, הם טענו כי בכל פעילות הועדה הם לא השתתפו וקולם ודעתם לא נשמעו. שנית, מתקבל הרושם כי עיקרי הדוח הוגדרו במרץ 2004 בהרצליה ע"י שרת החינוך, והדוח בעצם מאמץ עיקרים אלה. ככלל, המלצות הדוח בחלקן המלצות רעות, מזיקות ולא ראויות, ואחרות, הטובות והראויות שבהן, אינן יכולות להתממש מחוסר תקציב. הרפורמה אמורה להקצות תקציבים ע"י קיצוצים פנימיים כתוצאה מפיטורי מורים, צמצום פעילויות וממקורות חיצוניים. כמו כן המבנה המומלץ בדוח יביא בהכרח להגדלת הפערים בתוך המערכת הן בין אזורים והן בין בתי ספר. אחת הסוגיות המרכזיות המלווה את יישומי הדוח היא האיום של האוצר בחקיקה. חקיקה ביחסי עבודה היא מעיקרה פסולה ובלתי מקובלת, ואם זה יתחיל במערכת החינוך, מי יודע איפה זה ייגמר.

חברי הסיעה שהשתתפו בדיון ציינו בדבריהם מספר דברים. ראשית לדעתם הציבור רואה בדוח דוח טוב ורצוי, מגמה ששרת החינוך מטפחת. מול זה, ארגוני המורים לא הצליחו להציג בפני הציבור את המחלוקת האמיתית והמהותית. הם לא ניצלו את כוחם להסביר לציבור מה רצוי וחיובי בדוח, ומה רע ופסול בו. מול הלחצים שהאוצר מפעיל, מומלץ למורים [אליבא דח"כ רמון] לומר לאוצר כי ארגוני המורים מוכנים לקיים דיונים ומו"מ ככל שיהיה צריך ללא שום הסתייגות, וזאת עד אשר תושג הסכמה. שנית, במהלך הדיונים והמו"מ כן להיכנס לויכוחים תוכניים, להציג עמדות עקרוניות וערכיות ולהיאבק עליהן. מהלך כזה יביא 2 תוצאות רצויות: ראשית יחסום את האוצר מלפנות לכיוון החקיקה ["הרי מתקיימים מגעים ויש מו"מ"] ושנית - הויכוח המהותי יצוף ויגיע לציבור. חברים הזכירו בין היתר את השלכות הדוח על המערכת המפלגתית [בית ברל וכו'] על תנועות הנוער ומנהל החינוך ההתיישבותי. נציג הרשויות המקומיות שנכח והתבטא, ציין כי הדוח הזה לוקה בכל הקשור בתכנון המערכת העתידית וחלקן של הרשויות המקומיות ביישום הדוח.

בדברי הסיכום שלי, הדגשתי כי קודם כל חייבים כולם להבין כי יש משבר אמיתי במערכת החינוך, וכי הציבור מודע לכך. ברגע זה, המורים מפסידים את הקרב על דעת הקהל וזה חייב להשתנות. אסור להשאיר את הבמה ללימור ליבנת ולאוצר ויש לדבר בקול צלול וברור ולומר את הדברים. בסיום הדיון הועלתה הצעת החלטה אשר גובשה יחד עם נציגי המורים והיא התקבלה בלי התנגדות. להלן ההחלטה:

· סיעת העבודה בכנסת, בהתייעצות עם נציגי ארגוני המורים, מוצאת כי הרפורמה החינוכית המוצעת בדוח דברת אינה יכולה להיות מיושמת בהצלחה ללא שיתוף ותיאום מלא עם ארגוני המורים.

· בכל הנוגע לנושאי שכר ויחסי עבודה, הן משרד החינוך והן האוצר חייבים לפתוח מיד במו"מ עם ארגוני המורים.

· עד אשר יושלם מו"מ זה, לא יפוטרו מורים ולא יחול כל שינוי בתנאי העסקתם של המורים המועסקים היום, אלא בהסכמה.

· מפלגת העבודה תתנגד לחקיקה אשר תכפה על המורים תנאי עבודה, פרישה או תנאי שכר, שכן מפלגת העבודה מאמינה שיחסי עבודה ייקבעו במו"מ ולא בכפייה.

· במידה והמו"מ בין הצדדים לא יושלם עד נובמבר 2005, תדון המפלגה מחדש בנושא.

בברכה חמה,

ח"כ איתן כבל,

יו"ר הסיעה