לחקור את מחדל הגדר!
מאת: ח"כ חיים רמון, 12.9.04
סקר חדש, שהזמינה חברת "רשת" אצל סוקרי "מרקטווטש" (במסגרת הפרויקט "גיבורים של החיים" עבור התוכנית "עובדה") בעניין גדר ההפרדה, מביא נתונים מדהימים: כ-60% מהנסקרים חושבים, שהעיכוב בבניית הגדר היה מחדל; כ-47% מתוך אלה סבורים שיש להקים ועדת חקירה לעניין המחדל; כשני שלישים מהציבור יתמכו בגדר שתעבור בסמיכות לקו הירוק.

טבח באר שבע, כארבע שנים אחרי פרוץ האינתיפדה השנייה, עורר שוב את השאלות המטרידות והמחרידות: מדוע אין גדר הפרדה רצופה מעמק בית שאן ועד מורדות ים המלח, לאורך כל מרחב התפר של שומרון ויהודה? מדוע צריך היה לחכות שוב עד ש-15 נפשות, עשרות נפגעים, מאות בני משפחה ומאות אלפי תושבים המומים ישלמו את מחיר ההפקרות, כדי להאיץ את הליכי תכנון הגדר בדרום?

מאז מלחמת יום הכיפורים לא היה עוד מחדל בטחוני ומדיני חמור כל כך, שעלה לנו במחיר דמים כבד, בהידרדרות מדינית וכלכלית, בהסתבכות בינלאומית ומשפטית ובמיפגעים חברתיים ודמוגרפיים קשים, שספק אם אפשר יהיה לרפא את פגיעתם בעתיד הנראה לעין. במובנים רבים, מחדל הגדר חמור עוד יותר ממחדל יום כיפור. זהו מחדל שנמשך במשך שנים, כשתוצאותיו ניכרו כל הזמן, ולעיתים – גם דבר יום ביומו. מן הרגע הראשון נשמעו הקולות התובעים את בניין הגדר, אבל כל האחראים, ללא יוצא מן הכלל, לא מילאו אחרי הצורך הדחוף בבנייתה המואצת והמלאה.

הראשון בהם, אהוד ברק, שהיה ראש ממשלה בעת פרוץ אירועי הטרור, מופיע מזה זמן כחסיד גדר ההפרדה וכמעט כ"ממציאה". אלא שלברק היו חמישה חודשים קריטיים כראש ממשלה בשלהי כהונתו להקים את הגדר והוא לא עשה זאת, גם לא נוכח הטרור הרצחני המתגבר. לימים הסביר ברק, שלא הקים את הגדר, כי ניהל משא ומתן מדיני. היום יודעים הכל, שגם המו"מ של ברק היה מו"מ של נפל, מתחילתו עד סופו. התנהלותו הכושלת היא שהיתה המכשול ל"מכשול", שעליו דיבר מבלי להקימו או לקדמו. הוא עסק בדברים רבים – פרט להקמת הגדר.

האחראים העיקריים למחדל הגדר הם הקברניטים הבטחוניים של ממשלת שרון הראשונה – ראש הממשלה עצמו, ועמו שר הביטחון פואד בן-אליעזר והרמטכ"ל שאול מופז. שלושתם התנגדו בלהט ובאדיקות לרעיון הגדר. הם לעגו למי שנלחמו למען הקמתה ואף השמיצו אותם. ברצינות ובדבקות הם הסבירו, שהגדר לא תמנע פיגועי טרור, תפגע בישראל מבחינה מדינית וכלכלית ותחסל כל סיכוי מדיני להסדר. החרו החזיקו אחריהם מנהיגים אחרים ב"עבודה" וב"ליכוד". מבין ראשי זרועות הביטחון, רק ראש השב"כ תמך בהתמדה ובתקיפות בהקמת הגדר.

גם אחרי הפיגוע המזוויע במלון "פארק" החליטה השלישייה שרון-פואד-מופז להקים גדר רק בחלק קטן של מרחב התפר, והקמתה נמשכה זמן רב מדיי. ברבות הזמן, אחרי כל פיגוע קשה או רצף פיגועים, החליטה ההנהגה הבטחונית על בניית קטע נוסף. ההחלטה העקרונית – הרחוקה עדיין ממימוש – על הקמת גדר הפרדה רציפה נפלה רק אחרי שמאות אזרחים נרצחו ואלפים רבים נפגעו בפיגועי התאבדות. בפועל, המחדל מתגלגל ונמשך בשל אותם השיגיונות הפוליטיים והשגעונות ה"אסטרטגיים", שהולידו אותו.

יום הכיפורים הקרב הוא לא רק יום חשבון הנפש הפרטי והלאומי ולא רק יום השנה למלחמה הנוראה ההיא. הוא גם "יום ההולדת" הרביעי למחדל גדר ההפרדה. רובו המכריע של הציבור מצפה זה מכבר לראות את הגדר הרציפה והשלמה ממלאת את תפקידה. אבל חלק הולך וגדל של הציבור מבין היום – כך מורה הסקר שהזמינה "רשת" – שאי אפשר יותר לעבור בשתיקה על ארבע שנות המחדל המתמשך, ויש לחקור אותו ולהפיק מהר את הלקחים והמסקנות.

צריך להקים ועדת חקירה לבדיקת מחדל גדר ההפרדה לאלתר!