ח'כ אראל מרגלית: מדינה שלא תיתן עבודה לאנשים המבוגרים שלה, תהפוך למדינה נכשלת

  הצטרפו אלי בפייסבוק

 

10.11.2013

 

שלום,

 

מדינה שלא תיתן עבודה לאנשים המבוגרים שלה, תהפוך למדינה נכשלת. השבוע הצעתי את חוק ביטול חובת גיל פרישה, שמאפשר לאנשים לעבוד כל עוד הם יכולים ורוצים.

 

אני מאמין שאסור להכריח בני אדם לצאת לפנסיה רק מפני שהם הגיעו לגיל מסוים. יש אנשים בני שבעים שהם הרבה יותר פרודוקטיביים מאנשים בני ארבעים וחמש. אני מסתכל על נשים בגילי ורואה נשים צעירות, פעילות, דינאמיות ויצירתיות. לקחת אישה כזאת ולהפוך אותה לפנסיונרית בגיל שישים ושתיים זה לגרום לה עוול נוראי. לקחת גבר בן שישים ושבע ולשים עליו חותמת של פג תוקף זה, פשוט, לא הוגן. שופטים יושבים על כס המשפט עד גיל שבעים, מדברים כעת על דחיית גיל הפרישה שלהם. שופטים דנים בחיי אדם, זהו תפקיד אחראי וחשוב שמצריך הרבה מאוד מאמץ. אם שופטים יכולים פקידים ומורים לא יכולים?

 

בכנסת מכהנים היום חברי כנסת שלו היו עובדים בשירות הציבורי לא היו יכולים להמשיך ולעבוד, או שהיו צריכים לפרוש בקרוב: פואד בן אליעזר, עמרם מצנע, סופה לנדבר, חיים כץ ועוד. נשיא המדינה שלנו בן תשעים וכוחו עדיין במותניו. בתקשורת אנחנו צופים בלונדון וקירשנבאום ובאהוד יערי וקוראים את נחום ברנע בשקיקה. מישהו יכול לומר שהאנשים הללו אינם רלוונטיים יותר, שאין להם תרומה משמעותית לחברה ולמדינה?

 

זאת הסיבה שהגשתי, בשיתוף עמותת "והדרת, את חוק ביטול גיל פרישה. בדיון שהתקיים השבוע בוועדת שרים החוק נפל, אבל אנחנו לא מתייאשים. יחד עם השר אורי אורבך, שתומך בחוק, אנו עובדים על מהלך שיאפשר להעביר אותו בכל זאת. אנחנו מאמינים שזה חוק צודק ונכון, ולראייה במדינות רבות בעולם גיל הפרישה בוטל. העולם התקדם קדימה, תוחלת החיים עלתה, אין שום סיבה שבישראל נמשיך להתנהג ולפעול על פי קודים ותפיסות עולם שהתאימו לעבר אבל אין להם דבר וחצי דבר עם ההווה והעתיד.

 

  

 

בית החולים הגדול והחשוב בישראל חולה מאוד

 

בית החולים "הדסה" נמצא במשבר כלכלי כבר שנים רבות. למי שלא יודע, בית החולים מוחזק, בפועל, ע"י ארגון נשות הדסה, הארגון הוא התורם העיקרי. אבל בשנים האחרונות הארגון נקלע למשבר, בין היתר בגלל השקעות שביצע בעבורו הנוכל רופרט מיידוף. הרבה כסף התפזר ונעלם והתרומות פחתו באופן משמעותי.

    

מה זה בית חולים במשבר? זה אומר שאנחנו, כחולים, לא ממש מרגישים שוני. אבל מתחת לפני השטח האדמה בוערת. עובדי הדסה קיבלו החודש רק מחצית משכרם, איש אינו יודע מתי יגיע החצי השני. אנשים הולכים יום, יום לעבודה ואין להם מושג מתי וכמה ישלמו להם.

 

בהדסה עובדים אלפי עובדים ועובדות ביניהם: רופאים, אחיות, אנשי משק ומנהלה המקנים תקווה לאנשי האזור.

 

הגשתי השבוע הצעה לסדר בנושא. אסור לתת לבית החולים להיסגר, אסור לתת לו להיפגע. הדסה הוא בית חולים מצוין, יש לו מוניטין נפלא בארץ ובעולם. הדסה הוא גם מקום עבודה שבו מועסקים אלפי אנשים, ירושלים זקוקה להדסה. מדינת ישראל צריכה להתערב במשבר, למצוא דרך לסייע לכסות את חובות בית החולים ולהמשיך ולאפשר לאזרחי מדינת ישראל ליהנות משירותיו של המרכז הרפואי המדהים הזה.

 

זהו אינטרס של כולם לראות את בית החולים פתוח. לא ייתכן שמוסד שכזה ייסגר או יופקר לגורלו. בהצעה לסדר דרשתי שמהמדינה להגיע להסדר לגבי תשלום החוב והמשך ההתנהלות לאור הנתונים החדשים שנוצרו. בית החולים והצוות הרפואי אמורים להילחם על חיינו –-ולא על חייהם. לסיום, אני מזמין אתכם לאירוע שלנו בחיפה למען יצחק (בוז'י)הרצוג, ביום ראשון בשעה 19:00 במלון דן כרמל. אנחנו ננצח גם בצפון!

 

שבת שלום,

אראל

 

 

 

 

 

 

 

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית