ח'כ אראל מרגלית:משהו קרה אתמול בערב במפלגת העבודה

  הצטרפו אלי בפייסבוק

 

3.11.2013

 

שלום,

 

משהו קרה אתמול בערב במפלגת העבודה. זה לא האירוע שאליו הגיעו כאלף ומאתיים איש, אלו, אפילו, לא ההתרגשות והתחושה שיחד ננצח. זאת ההבנה העמוקה של כל מי שנכח באולם שמפלגת העבודה חייבת להיות מפלגת שלטון והמלחמה שכל אחד ואחד מאתנו החליט לנהל כדי שהיא לא תהיה מפלגת אופוזיציה מכאן ועד עולם, מפלגת נישה שנושאת דגל אחד ופוחדת להניף דגלים נוספים.

 

היה מרגש לשמוע את האנשים ובעיקר את החברים שלי: יצחק בוז׳י הרצוג, איתן כבל, מירב מיכאלי, דב צור ראש עיריית ראשל״צ, יולי תמיר שרת החינוך לשעבר ועוד הרבה אנשים נהדרים.

 

הבחירות לרשויות המקומיות ותוצאותיהן מכריחות את כולנו להביט למציאות בעיניים: אנחנו נמצאים בתהליך מסוכן, תהליך שבסופו אנחנו עלולים למצוא את עצמנו לא רלוונטיים. תהליך שבו אנחנו שולפים בכל פעם את אותו קלף בודד שכבר הוכח בבחירות האחרונות שהוא לא קלף מנצח. תהליך של איבוד אחיזה בשטח, של פילוג, של אנשים שמתייאשים מהמפלגה ולא רוצים להיות יותר חלק ממנה.באירוע אתמול נכחו אנשים שהבינו לאן אנחנו הולכים והחליטו שלא, הם לא מוכנים לתת לתהליך הזה יד. האנרגיות אתמול היו אחרות, לרצון ולמוטיבציה היה ריח אחר. מי שנכח בכנס הרגיש, באמת, שמפלגת העבודה נמצאת על פרשת דרכים. אפשר להמשיך ולהיות אופוזיציה סבירה ואחת לחודשיים לעשות כותרת בווינט ולהמשיך להתנהל כאילו יש רק נושא אחד חשוב במדינת ישראל. ואפשר לקחת את עצמנו בידיים ולהתחיל לדבר, להתנהל ולחשוב כמו מפלגה שרוצה להנהיג את המדינה הזאת ומאמינה שזה מגיע לה.

 

בואו נשנן לעצמנו מנטרה שנדמה שכמעט שכחנו: מפלגת העבודה היא מפלגת שלטון. תגידו את זה לעצמכם פעם, פעמיים, שלוש, כמה שצריך.

 

כי זה נכון!

 

תקציב הביטחון

 

בסופו של דבר הועברו 2.75 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון. אני יושב בוועדה המשותפת של וועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון שאחראית על תקציב הביטחון, ואני מוצא את עצמי הרבה מאוד פעמים כועס. כועס על האופן שבו המערכת מתנהלת, כועס על אופן חלוקת המשאבים ועל חוסר ההיגיון. אני מסתכל על המספרים וחושב לעצמי שיש, כנראה, הרבה מאוד אנשים שרואים אותם אבל נוח להם לעצום עיניים ולהתעלם מהמשמעות שלהם. מדינת ישראל צריכה צבא חזק ומודיעין חזק, אין שום ספק בכך. אבל מדינת ישראל חייבת,במקביל, להבין שזמנים השתנו ולקבל החלטות אמיצות בנוגע לתקציב הביטחון. המון כסף בכלל לא משמש לצרכי הביטחון השוטף של מדינת ישראל. המון כסף משמש לתשלום פנסיות תקציביות לאנשי קבע שמשתחררים מהצבא ולאנשי משרד הביטחון.

 

אני אומר זאת באחריות: אפשר לייעל את תקציב הביטחון ויש הרבה מאוד שומן בתקציב הזה!

 

כן, אנחנו רוצים שאנשים טובים יישארו במערכת לאורך זמן ויתרמו לביטחון המדינה. וכן, רבים מהמשתחררים הם אנשים ראויים ומרשימים. ולכן אנחנו צריכים למצוא דרך לשלב אותם במעגל העבודה ולא להפוך אותם לפנסיונרים בגיל ארבעים וחמש. זה טוב למשק שאנשים ברמה הזאת יהיו חלק ממנו, וזה גם טוב לאנשים עצמם. תוחלת החיים עולה, מי רוצה לעזוב את העבודה בגיל כל כך צעיר? הרי אנשים נלחמים כדי לעבוד אחרי גיל הפרישה, אנשים בני שבעים היום חולמים להמשיך לעבוד.

 

צריך הכשרות מיוחדות? זה התפקיד והאינטרס של המדינה. צריך לעשות תוכנית להשמת אנשי קבע שפורשים משירות? בשמחה. אבל אם נמשיך ככה ייווצר מצב שבו החוסרים התקציביים יהיו כל כך גדולים שאי אפשר יהיה לממן אימונים שוטפים ורכישת ציוד חדש ומזון איכותי ומזין. וזה כבר לא יהיה לא נעים, זה יהיה מסוכן. להמשיך באופן הזה פירושו הימור על ביטחונה של מדינת ישראל ותושביה.

 

שבת שלום,

אראל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית