ח'כ שלי יחימוביץ: הפיטורים המזעזעים בטבע: הגיע הזמן לשנות באמת את חוקי המשחק. בואו לעצרת רבין במוצ"ש. כך נראים הפריימריס שלי - תצטרפו! פרס נובל בהברחת מוחות לחו"ל. וגם: סיכום אירועי העישון

  13.10.2013

הפיטורים המזעזעים בטבע: הגיע הזמן לשנות באמת את חוקי המשחק. בואו לעצרת רבין במוצ"ש. כך נראים הפריימריס שלי - תצטרפו! פרס נובל בהברחת מוחות לחו"ל. וגם: סיכום אירועי העישון

             

שלום לכם חברות וחברים,

 

לפני שנתחיל, בקשה:  שריינו את 21 בנובמבר, יום הפריימריס לראשות המפלגה, כיום חופש שלכם. כתבו לכאן: mitnadvimshelly2013@gmail.com  אם שריינתם את היום ואתם יכולים "לתת" לנו אותו. בהמשך המייל עוד משימות, וגם תמונות מהאירוע המקסים של הזנקת הקמפיין, הנה כבר התמונה שצולמה בסוף הערב, הח"כים הנפלאים שלנו שהתגייסו יחד עם העוזרים המצוינים שלהם לטובת הקמפיין: 

 

הפיטורים הפרועים של 800 עובדים בטבע: נורת אזהרה והזדמנות לבחון את המדיניות התמוהה כלפי קומץ התאגידים הגדולים במשק. 5000 עובדים בעולם ו- 800 בישראל, מפטרת טבע. זה אחרי שבחמש השנים האחרונות קבלה מהמדינה 12 מיליארד ש"ח מענקים והטבות. זו חברה שמשלמת מסים באזור האפס אחוזים. כך שבכי ונהי על "עודף מיסוי" או "עודף רגולציה" או "חוסר יכולת להתמודד בשוק גלובלי" לא מחזיק מים. החברה הזאת שלשלה לכיסה אשתקד רווח נקי של יותר ממיליארד דולר, כך שגם אי אפשר לחשוד בה ש"נאלצה" לכאורה לפטר עובדים בגלל קשיים כלכליים. רוב העובדים בטבע מרוויחים מעט, רבים שכר מינימום, אני מכירה אותם, הייתי אצלם לא מעט פעמים, הנה כאן עם עובדי טבע באשדוד (במקלט, בזמן אזעקה בעמוד ענן). 

עדיין טבע. זוכרים ששר האוצר לפיד נפגש פגישה חברית ומנומסת עם מנכ"ל טבע ג'רמי לווין, יצא עם אמירה מעורפלת של "הגיע הזמן לשנות את חוקי המשחק", ולא נגע בהטבות של טבע? עם מעמד הביניים, עובדים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים הוא לא נפגש לפגישות אינטימיות לפני שהעלה להם מיסים בניגוד גמור להבטחותיו.
מתברר שהאגדה שאם נחלק הטבות מס ומענקים לתאגידי הענק ובתמורה נקבל מקומות עבודה לאזרחי ישראל - היא בדיה מוחלטת. בואו באמת נשנה את כללי המשחק לטובת ישראלים רגילים. לפוסט המלא, לתקשורת, וכאן לראיון שלי אצל גדי סוקניק בלילה כלכלי, שמתחיל בדווח מצמרר על קריאות הצהלה שנשמעו בבורסת ניו יורק עם היוודע דבר הפיטורים. פשוט מעוות, אין לי מלה אחרת:

קוראת לכם להגיע מחר בשמונה לכיכר לעצרת המרכזית לציון 18 שנה לרצח יצחק רבין ז"ל. "זוכרים את הרצח - נאבקים על הדמוקרטיה" היא סיסמת העצרת. יצחק רבין, ראש הממשלה ויו"ר מפלגת העבודה, נרצח לפני 18 שנה, אחרי מסע אפל של הסתה נגדו. מרגע שהובן שהרמטכ"ל לשעבר, האיש שפיקד על קרבות עקובים מדם - נחוש בדעתו לעשות שלום - הוא היה למטרה נעה.  מול נסיונות ההשכחה והטשטוש של הרצח ושל מסע ההסתה שקדם לו, המלים "זוכרים את הרצח  - נאבקים על הדמוקרטיה" הן צווי לזכור, ולהמשיך להיאבק.  כדי שרצח כזה, שגם מפלח את לבו של ראש ממשלה נבחר וגם מרסק את הדמוקרטיה - לא ישנה. לא לחוקים אנטי דמוקרטיים, לא לתג מחיר, לא לגזענות, לא לאלימות פוליטית, כן לשוויון, כן לדמוקרטיה, כן לחתירה לשלום.

השבוע התראיינתי אצל עמית סגל ונדב פרי בתוכנית "זוג או פרט" בערוץ הכנסת, ובסוף הראיון הם שאלו אותי אם השתמשתי אי פעם בסמים קלים. עניתי את האמת: עישנתי כמה פעמים (מעטות יש לומר), בצעירותי, הפעם האחרונה היתה לפני 16 שנים. הנה הקטע:

ה"הודאה" הזאת התקבלה ברעש גדול ובסקרנות תקשורתית עצומה, שגם גררה, בכל דווח, את ההשוואה לאובמה. וזה חשוב, כי כמו שכולנו יודעים את האמת, גם אם כשהייתם צעירים לקחתם כמה פעמים לראות, אתם יכולים עדיין להיות רמטכ"ל, מורה, רופא, שופט, שר, ואפילו מנהיג העולם החופשי והאומה החזקה בתבל:

יום אחר כך פרסמו וואלה קטע מראיון אתי (שמעולם לא שודר) שבו אני עונה "לא" לשאלה "עישנת פעם?"
כמו שהסברתי השבוע, הכי טוב זה להגיד את האמת. אני מניחה שאז השבתי כך מתוך חשש איך תתקבל תשובה אחרת, וזו היתה כמובן טעות. טעות שלשמחתי היתה לי הזדמנות לתקן השבוע. מזמינה גם פוליטיקאים אחרים לעשות את התיקון הזה...
שתי סוגיות ספציפיות לגופו של עניין. האחת: יתכן שיש מקום לבדוק את עצם מדיניות הפללת המעשנים. לא לגליזציה, אלא מעבר למדיניות שפויה יותר, שמתכתבת עם המציאות. במציאות ישראלים נורמטיביים רבים, שמשרתים בצבא, משלמים מיסים, מגדלים ילדים וכו' - נחשבים לעבריינים בעיני המדינה. השניה: קנאביס רפואי: אני בעד הרחבה והקלה בעניין זה, להקלה על סבלם של חולים קשים, וגם חתומה על הצעת חוק בנושא.
והערה אחרונה. אחרי ששימחתי השבוע רבים מכם (תודה על התגובות המפרגנות...), הכל בכיף (כן כן גם אני הבנתי את כפל הלשון ברגע שכתבתי אותו), אבל לא לצאת מפרופורציות:  יש לנו משימות לאומיות - מדיניות, חברתיות, כלכליות, אזרחיות - חשובות מאוד לפנינו. זו, בלשון המעטה, לא שייכת אליהן.

ועכשיו האלבום. תודה גדולה לכל אחד מ-623 (אצלנו עושים רישום מדוייק בכניסה ומייד מחלקים משימות...) מתנדבים ופעילים מרכזיים, ראשי סניפים, ח"כים וח"כים לשעבר, גמלאים וצעירים, ושהשתתפו באירוע הזנקת הקמפיין שלנו בתחילת השבוע. זה היה בחניה של המטה שלנו ברחוב הצפירה 10 בדרום ת"א, והיה ממש כיף. הנה אלבום התמונות מהאירוע, אם יש לכם עוד תמונות שוות שלחו לנו אותן ל: imgsmate@gmail.com .  כמה תמונות אפייניות:

הנה כמה דברים שאמרתי: ההובלה שלנו בבחירות האלו היא לא רק מספרית אלא גם ערכית ואידיאולוגית. ב-21 בנובמבר ובפעם הראשונה מזה שנים רבות מפלגת העבודה תבחר לקדנציה שנייה את העומדת בראשה. אבל שום דבר לא מובן מאליו והתפקיד של כל אחד ואחת מכן הוא לעזור לנו להגיע לאחרון המתפקדים בשטח ולהביא אותו לקלפי כדי שביום שאחרי נוכל לחגוג את הניצחון ולהמשיך את הדרך להחלפת השלטון.
אני קוראת לקמפיין נקי ואידיאולוגי ומגנה הודעות אנונימיות שנשלחו לאחרונה ובהן השמצות והכפשות. אני מתחייבת כאן שגם אם קמפיין ההכפשות שמזיק מאוד למפלגה יימשך, אנחנו נשמור על קמפיין נקי, הגון, מכובד וערכי. כי אנחנו חושבים על היום שאחרי. הכפשות אינן לגיטימיות אבל עימות אידיאולוגי על הזהות שלנו, הוא לא רק לגיטימי אלא גם הכרחי.

השאלה היא מי אנחנו?

האם יהיה לנו עמוד שדרה או שנזחל לעבר שולחנה של כל ממשלה?

האם האמת היא שתוביל אותנו או שאמת הן רק האותיות שלנו בקלפי?

האם נבנה את המדינה או נשתף פעולה בהפרטה שלה?

האם נפרוס רשת ביטחון אחראית לתהליך המדיני או ששוב נפרוס שטיח אדום לביבי?

האם המדינה תהיה אחראית לחיים של כולנו כמו שאנחנו מאמינים או שנמשיך אנחנו להיות אחראים לחייהם ולעושרם של המאיון והאלפיון העליון?

האם נהיה מנהיגים אמיצים או קבלני ביצוע מתוך ממשלה שמחסלת את הזהות שלנו? 

לי התשובות ברורות. וגם לכם"

כסף לא היה ולא יהיה הצד החזק שלנו. הקמפיין שלי ממומן מתרומות קטנות ובינוניות שבאות בדרך כלל מאנשים רגילים ומהציבור הרחב. לכן אני קוראת לכם לתרום לקמפיין, וכל סכום יתקבל באהבה ובתודה. דברו עם המשפחה, שכנים, חברים. הרבה אנשים שתומכים ומזדהים עם הדרך שלנו, ורוצים לעזור, והם לאו דווקא חברי מפלגה - צריכים את השיחה הקטנה הזו שמסבירה להם שגם הם יכולים להיות חלק מהמאמץ. לתרומה עכשיו הקליקו כאן:

(בהקלקה יש גם אפשרות להסבר איך לתרום שלא דרך האינטרנט)

השבוע התחלנו להעלות בכל בוקר בשעה עשר תמונה וסטטוס של תומך/ תומכת או תורם/תורמת שמסבירים למה הם תומכים או תורמים. הכנסו לדף שלי כדי לראות איך זה נראה, והעלו סטטוסים כאלה על הקיר האחורי, עם תמונה שלכם כיד הדמיון הטובה עליכם. מי שלא בפייסבוק מוזמן לשלוח טקסט ותמונה למייל הזה: status.shelly2013@gmail.com .

 

פרופ' ששינסקי הוא אדם שאני מעריכה מאוד, ושתפתי אתו פעולה באופן אינטנסיבי בחקיקה שהגדילה מאוד את חלק המדינה ברווחי הגז. עכשיו יש ששינסקי 2, לבדיקת התמלוגים על יתר אוצרות הטבע השייכים לכולנו, לא רק הגז. השבוע בקשתי להופיע בפני הועדה, להציג את עמדתי ולהציע פתרונות. הנה המכתב המלא לששינסקי.

 

אחרי ששמחנו והתגאינו על פרס הנובל בכימיה לישראלי לשעבר פרופ' ורשל, ואחרי ששיבחנו בצדק רב ביותר את הטכניון ומכון וייצמן שבהם למד ופעל, הגיע הזמן שיפול לנו האסימון. הנובל הזה הוא עדות לחוזקת העבר של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ובריחת מוחות זו לא קלישאה אלא מציאות עגומה. חשוב לומר: חוקרים מוכשרים לא בורחים דמפה בגלל שכר נמוך מדי. הם מעדיפים לתרום ולפעול בישראל גם כשהחיים צנועים. הסיבה המרכזית לעזיבה היא היעדר תקנים והיעדר תנאי מחקר מספקים. ממש עכשיו פורסם שתקציב ההשכלה הגבוהה יקוצץ ב-100 מיליון ש"ח נוספים!   תשתית אקדמית רצינית, זה מה שאנחנו צריכים, ולא תוכניות גרנדיוזיות ל"החזרת כוכבים". רק כך נוכל לשמר את מעמדנו בקדמת הבמה העולמית ולתת לחוקרים צעירים מעולים את כל הסיבות להישאר ולבצע את המחקר שלהם בארץ. 

 

אבא שלי היה פועל בניין, אז אני יודעת שבית לא בונים באוויר. גם לא מגדלים. מחירי הדיור עלו ב-72% מאז 2007! אלה הנתונים (המחרידים) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו השבוע. המצב הורע באופן קיצוני בממשלת נתניהו הקודמת, והוחמר בקצב מסחרר תחת לפיד, שעד עכשיו הספיק להעלות את המע"מ על הדירות, שלל הטבות לרוכשים בפריפריה, ירד מהרעיון המקומם של "מס משפרי דיור" רק אחרי שנלחמנו בו, והטיל מיסים שהקטינו את ההכנסה הפנויה והרחיקו עוד יותר את חלום הדירה. השבוע  הוא הפריח לאוויר עוד ספין חסר שחר, שבפועל נועד לסדר ג'וב למקורבו אורי שני. פוליטיקה ישנה במיטבה, אלא שבפוליטיקה הישנה אמנם חילקו ג'ובים אבל פחות בנו בתים אמיתיים, עם מלט ולבנים. על הספין הזה,  בפוסט באתר שלי.

חיפה. מחזירים את העבודה לחיפה, שם רצה רשימת א.מ.ת בהובלת עודד דוניץ המעולה. הוא בן 56, מנתח מערכות מידע במקצועו וסגן ראש העיר, עתיר נסיון וחדור אנרגיה עצומה. אחריו ברשימה נעמה לזימי, סרן במילואים בת 27, סגנית יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה לשעבר ומתנדבת בארגון "כח לעובדים", גיא פדה, בן 35, דוקטורנט למדע המדינה ויו"ר הועד המנהל של המכללה החברתית-כלכלית, ויעקב מריומה חברי הטוב, יליד חיפה, מנכ"ל חברה לציוד משרדי וחבר מפלגה כבר שנים רבות. על המטה הזה מנצחת בכישרון ד"ר יהודית זוסמנוביץ', שהייתה בעבר ראש האגף למעמד האישה וחברת מזכירות נעמ"ת. איתם ברשימה עוד מועמדים נפלאים. לפרטים נוספים אתם יכולים להכנס לדף הפייסבוק שלהם, ואם אתם רוצים לעזור להם אתם יכולים לכתוב ל-judithzus@gmail.com.
בתמונה משמאל לימין: חברי הרשימה גיא פדה, ד"ר אולג בריק, עו"ד יערה גוטרמן, עודד דוניץ, נעמה לזימי, יעקב מריומה ומאשה שיינדורף, ומתחת - תמונה מכנס פתיחת הקמפיין המרשים של הרשימה - כמובן שהייתי שם.

שוהם. בשוהם רצה רשימת "שוהם בתנופה" בהובלתו של מזכיר הסניף עתיר הכישורים שלנו גלעד רבינוביץ'. הוא נשוי ואבא לשלוש בנות, סגן ראש המועצה ומחזיק תיק החינוך, התרבות, הספורט והמחשוב, מנכ"ל קיו2וויו ובעלים של חברת היעוץ ITstrategy . אחריו ברשימה דפנה רבינוביץ' (ולא, אין קשר משפחתי לגלעד...), היא נשואה ואמא לשני ילדים, חברת מועצה כבר 10 שנים וסגנית ראש המועצה. ערן אלראי, נשוי ואבא לשני ילדים, דירקטור בחברה הכלכלית שוהם מזה 10 שנים ומתנדב בסיירת "ההורים בגנים הציבוריים" בשוהם מספר ארבע היא סוזי בר, מעצבת פנים ומנכ"ל ובעלים של חברת "אחזקה ושירותים" ומספר חמש הוא יובל בן זאב, כלכלן, נשוי ואבא לשני ילדים וחבר בעמותת מכבי שוהם. אם אתם גרים בשוהם ורוצים לעזור להם תכתבו ל-betnufa@gmail.com וכמובן מוזמנים להכנס לדף הפייסבוק שלהם, לתת לייק ולהתעדכן.
בתמונה: גלעד, סוזי (באמצע), דפנה ועינת במבצע שטח.

אשקלון. יש תקווה באשקלון עם הרשימה המשובחת שלנו למועצת העיר בהובלת רמי גואטה, מנהיג הפועלים, יו"ר מרחב ההסתדרות וחבר מועצת העיר. אחריו ברשימה מזכיר הסניף שלנו ישראל זיו, בן 57, אבא לחמישה ילדים וסבא לנכדה, איש נדל"ן ובעברו עובד מעבדה כימית ומכנית ויו"ר ועד עובדי עשות  אשקלון, במקום השלישי הרצל עמיקם, בן 58, עובד קצא"א ויו"ר ועד העובדים בחברה ומספר ארבע, נועה הרמן, בת 24, בקרוב סטודנטית  לפוליטיקה וממשל באונ' בן גוריון, ופעילה חברתית בעיר. מוזמנים להתעדכן דרך דף הפייסבוק של רמי.
בתמונה: אני, רמי (משמאל) וישראל (באמצע), ושיהיה בהצלחה, מחזיקים לכם אצבעות!

ולסיום עוד תמונה מהזנקת הקמפיין שלנו:

 

שבת שלום וסופשבוע שקט,

שלכם,

שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית