ח'כ אראל מרגלית: מה היה בפגישה הסודית שלי עם 40 יזמים פלסטינים?

  הצטרפו אלי בפייסבוק

18.8.2013

שלום,

 

שיתוף הפעולה שעשוי להציל את תהליך השלום

 

כדי לעשות שלום מנהיגים צריכים לחבר אנשים בעזרת חזון משותף. החזון שלי של שיתוף פעולה ישראלי פלסטיני שמציב יצירתיות וטכנולוגיה כנקודת חיבור בין העמים, הוא מנוף משמעותי לשלום אזורי וגשר לבניית אמון בין שני העמים.

 

"שיתוף הפעולה שעשוי להציל את תהליך השלום" - כך הגדיר פורבס העולמי את החזון. כתבת השער של המגזין חשפה חלק מהשיחות והמפגשים שאני מקיים היום עם ההנהגה הכלכלית הפלסטינית, חברות רב לאומיות ויזמים בתחום השותפים לחזון. סדרת פגישות נוספת צפויה בקרוב ועוד נדבר עליהן בהמשך.

 

דוגמה לאחת הפגישות שערכתי לאחרונה נחשפה בכתבה ע"י היזמים הפלסטינים. בבניין דירות אלמוני ברמאללה נפגשתי עם כ-40 יזמים פלסטינים לדון ביזמות משותפת, לא דנו שם בפרטי המו"מ, או בשאלה אם יש או אין פרטנר, נפגשנו על מנת לבחון דרכים אפשריות לעבודה משותפת ישראלית ופלסטינית בתחום ההייטק.

 

טכנולוגיות חדשות צצות להן 20 דקות מירושלים, בשכם, ובג'נין אצל השכנים שלנו, אבל אני חושב ומאמין שהנקודה החשובה ביותר שהביקור הזה הדגיש היא אחרת.

 

מה החשיבות של שיתופי הפעולה? שיתופי הפעולה הם תוכן חדש שאנו זקוקים לו לשיחות תהליך השלום. מאז המתווה שהובילו יצחק רבין ושמעון פרס מפלגת העבודה לא הציגה אלטרנטיבה ברורה ושלמה. הגיע הזמן שניתן גם כמפלגה שרוצה להיות אלטרנטיבה אמיתית להנהגה תוכן חדש לתהליך השלום, עם יותר דמיון ותעוזה.

 

נ.ב. מומלץ מאוד לקרוא את הטקסט המלא בכתבה:

http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=L&0r9VQ=KIJG

 

יוזמות מעבר לגבול

 

אם ישראל יכולה לטעון בצדק לכינוי שהודבק לה, "אומת הסטארט אפ" - המקום הראשון בעולם במספר הסטארטאפים לנפש, המקום השלישי במספר החברות הרשומות למסחר בנאסד"ק וההוצאה הגבוהה ביותר על מחקר ופיתוח במונחים של שיעור מהתמ"ג - הרי שאראל מרגלית יכול לטעון בצדק להיותו אחד מהאבות המייסדים של האומה הזו.

 

ב-1993 הוא הקים את אחת מקרנות ההון סיכון הראשונות בישראל, ושכנע 70 חברות אמריקאיות, לרבות יבמ, להקים מפעל באזור. כעבור שני עשורים מוצא עצמו יליד הקיבוץ בן ה-52 עם אותן אנרגיות, רק הפעם לגבי השטחים הפלסטיניים. "קורה שם הרבה, ואנשים אינם מבינים את ההיקף ואת הפוטנציאל״, הוא קובע.

 

סיבה עיקרית אחת לכך שהציבור אינו מודע למתרחש היא, כמובן, העובדה ששני הצדדים רגישים כל כך למתן ביטוי פומבי לדברים שקורים. לא מזמן השתתף מרגלית בפגישה חשאית בנוכחות 40 דמויות הייטק מובילות מקרב הפלסטינים והישראלים, שהרחיקה לכת הרבה מעבר למפגשי ים המלח במימונה של סיסקו. האירוע הזה, שנערך במשרד בתוך בניין דירות ברמאללה, היה מפגש נטוורקינג עסקי לכל דבר, והנוכחים דנו בדרכים אפשריות לעבודה משותפת.

 

לאחר מכן המשיכו רבים מהם את תהליך ההיכרות ביניהם במסעדה מזרחית מקומית. "זה היה מאוד טבעי״, נזכר מרגלית. "והתחושה הייתה, ‘מה לעזאזל קורה? כלומר, החבר׳ה האלה הם השכנים שלנו, הם רוצים לעשות הרבה דברים, אנחנו עושים הרבה דברים. אנחנו יכולים לשתף פעולה. זה מרחק של 20 דקות מירושלים. אנחנו צריכים לפתוח דף חדש. אנחנו צריכים לערוך ריענון׳״. 

 

מאמציו של מרגלית לעשות ריענון מגיעים רחוק יותר מהנחת הבסיס ליוזמות מבטיחות מעבר לגבול. בינואר הוא נבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה, מתוך כוונה להתוות דרך לשלום באמצעות יצירת מעצמה כלכלית אזורית. עבור רבים במחנה הזה, נקודת ההתחלה הטבעית היא נצרת, שהיא כיום העיר הגדולה ביותר של הקהילה הערבית-ישראלית, המהווה 20% מאוכלוסיית המדינה - ואחראית לניהול של 0% מ-493 החברות הנסחרות בבורסת לני״ע בתל אביב.

 

זה זמן רב שהערבים-הישראלים חשים מבודדים בתוך המדינה היהודית, והפטור שלהם משירות החובה הצבאי פירושו שהם מפספסים את ההכשרה הטכנולוגית ואת חוויית המנהיגות התומכות באומת הסטארט-אפ. "האמת שזהו פחד מפני כישלון״, אומר עימאד תלחמי, שחברת באבקום שלו מעסיקה 1,500 איש בפיתוח תוכנה ובמיקור חוץ של שירותים עסקיים, מה שהופך אותו לאחד המעסיקים הערבים הגדולים בישראל. "בגלל הפחד הזה, אינך יכול לחלום ולדמיין שתוכל להחזיק חברה בבעלותך".

 

איתן ורטהיימר, בנו של איש העסקים סטף ורטהיימר, אומר כי יקדיש 200% מזמנו למאבק בתופעה. באפריל גזר את הסרט בפארק התעשייה נצרת, מתקן בשווי 25 מיליון דולר המציע שירותי חממה לחברות סטארט-אפ ערביות, "כדי שיוכל להיות להן מקום מסודר לשבת בו, לא כמו באיזה גראז׳ מלוכלכך", הוא אומר.

 

ורטהיימר תומך במקום באמצעות הלוואות בריבית נמוכה; הוא צבר תיק של הלוואות קטנות, שלדבריו תומך ב-12 אלף עובדים ומייצר מכירות בהיקף של 1.4 מיליארד דולר. פרויקט זה אמנם שאפתני פחות מהרעיון המקורי - "קיבוץ קפיטליסטי" שיחבר בין ישראל לעזה - אולם הוא ייצר תשואות מידיות. "הם צומחים בין 8.5% ל-9% בשנה, בעוד שהמדינה צומחת בין 2% ל-2.5%", הוא אומר.

 

שבת שלום,

שלך,

אראל

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית