ח'כ שלי יחימוביץ': הרשעת הרב מוטי אלון: די להגנה על התוקפן ולאטימות לסבלו של הקורבן. נסגר בית הספר לילדי אצילים. פריימריס בעבודה - 'הארגזים יישארו בתנובה': בואו למטה שלי

11.8.2013

 

הרשעת הרב מוטי אלון: די להגנה על התוקפן ולאטימות לסבלו של הקורבן. נסגר בית הספר לילדי אצילים. פריימריס בעבודה - "הארגזים יישארו בתנובה": בואו למטה שלי

 

הרשעת הרב מוטי אלון. אני פותחת בעניין הזה כי הוא חשוב. כי בהמשך הסגידה לאלון יש מוסר משובש של חוסר אבחנה בין טוב לרע. של הפקרת הקורבנות. של גיבוי לאלימות. של עיוורון ואטימות לסבל. של התכחשות לתופעה שהיא הרבה יותר רחבה ממה שאנחנו מוכנים להכיר בה.

מוטי אלון לא היה זר אלים שתוקף את קרבנו בסימטה אפלה. בניגוד למה שמקובל לחשוב, זה כמעט אף פעם לא כך. לרוב הקורבן מכיר את התוקף היטב. לפעמים הוא אוהב אותו, או מעריץ אותו, או נתון לשליטתו ומרותו, או תלוי בו, או נתון לטרור שקט מתמשך שלו.

זה יכול להיות מדריך, קרוב משפחה, מורה, מפקד, בוס, רב, מטפל, חבר, אפילו אבא, למרבה הזוועה. קורבנות תקיפה מינית לסוגיה הם בדרך כלל נשים, אבל בגילאי ילדות ונעורים בנים ובנות נופלים קורבן במידה שווה.

כואב שלעיתים קרובות מדי, ובמקרה של מוטי אלון זו ממש קלסיקה, התוקף השפל, שניצל את כוחו, ופגע מרות ואנושות בגופו ובנפשו של הקורבן - מוקף במעטפת של תמיכה.

ואילו הקורבן, זה שספג את הפגיעה, ההשפלה, הטרור, הפצע שלא ירפא לעולם - נשאר מבודד ומוקע.

קורבנות למעשים כאלה מהלכים בינינו עם פצע עמוק, והם רבים ממה שאנחנו מוכנים להודות. הם קורבן לפשיעה פלילית, אבל הם גם קורבן לנורמות חברתיות רקובות שלא מקבלות את מרות החוק, את הצדק ואת תפיסת העולם הנאורה שלנו.

אז די לשיתוף הפעולה עם הטקס הקבוע המשובש הזה, שבו "מקורביו" של המורשע, מעריציו, עורכי דינו, מעטפת ההגנה שלו תובעים את "צדקתו" ושרים עליו שירי הלל. מספיק הולעטנו בזה עד גועל בפרשת ה"נשיא" קצב.

בואו נחתוך, אחת ולתמיד, את מעגל החגיגות סביב המורשע, ונייחד את הצער, הכאב, ההזדהות, הנכונות להשיט יד - עם סבלם של הקורבנות.

בואו תצטרפו למטה שלי. לכל מי שתומך בי ומאמין בדרך שלי - אנחנו בונים את מטה הפריימריס ליו"ר המפלגה, שיהיה כמו תמיד מבוסס על מתנדבים. תקציב המטה - תרומות קטנות ובינוניות שלכם ושל הציבור הרחב... הצעירים שבכם מוזמנים לגייס תרומות מההורים, תסבירו להם שזה חשוב, ושזה תחליף לתרומות מבעלי הון. והנה טופס ההתנדבות, מוזמנים להקליק ולבחור מה הכי בא לכם לעשות, ואם יש משהו שלא חשבנו עליו - כתבו זאת בשדה הריק. תודה!

זה מדהים, אבל זו עובדה: נשארנו המפלגה האחרונה שמקיימת הליכים דמוקרטיים, מסודרים, על פי חוקה מחייבת, עם אופוזיציה פנימית גלויה. השקיפות והדמוקרטיה חושפים אותנו גם, מרצון, לביקורת שנחסכת ממפלגות עם שליט יחיד. אני אוהבת ומוקירה את זה, ואנחנו יכולים להתגאות בזה. אחרי הכל, תראו לי עוד מפלגה שמפרסמת בעיתונים מודעה כזאת:

 

"הארגזים יישארו בתנובה" הפרשן הפוליטי חנן קריסטל והפרשן הכלכלי עודד שחר ב"יומן" של איילה חסון, על הפריימריס בעבודה:

 

עדכונים מזירת הגז: פתחו את היומנים, הדיון בעתירה שלנו בנושא ייצוא הגז יתקיים ב-17.9.13, בשעה 9:00 בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים: גרוניס, נאור, ארבל, רובינשטיין, ג'ובראן, חיות וסולברג.

החלטת בג"צ להרחיב את ההרכב, הסכמת המדינה (לא שהייתה להם ברירה) לכך שהדיון יתנהל כאילו ניתן צו על תנאי - אלה הישגים משמעותיים שלנו. ובאמת, מה לא הגיוני בזה שהכרעה בסוגיה ציבורית, ביטחונית, כלכלית, חברתית, סביבתית ומשפטית כל כך דרמטית וגורלית לעתידנו ולעתיד המדינה שלנו - יתנהל בכובד ראש וברצינות, ובלי שנשדוד את הנכדים שלנו, כמו שאמר וורן באפט. תקשורת.

 

חברותא של בני אצילים. השבוע נסגר סופית (וטוב שכך) בית הספר הפרטי "חברותא". לרגל האירוע הזה, אני מזמינה אתכם לקרוא מאמר שלי שהוא אידיאולוגי אבל גם משפחתי ואישי, מתוך הפרק "חינוך? חינם?" בספר שלי "אנחנו - על כלכלה, חברה מוסר ולאומיות בישראל" שיצא ב-2010 בהוצאת עם עובד: "... לבית הספר הם קראו בשם היומרני "חברותא - בית ספר למנהיגות ולתרבות", ובאותה נשימה סגרו עצמם מיד לבני המעמד הנמוך והבינוני, כשגבו שכר לימוד חודשי בסכום דומה לשכר המינימום במשק, ולחצי מהשכר הממוצע במשק. אלה באופן ברור סכומים שיכולים לשלם רק הורים הנמנים עם המאיון העליון. גם משפחת עשירון עליון "רגיל" אינה מסוגלת לשלם סכום כזה עבור שניים-שלושה ילדים... הישגיו של ילד בלימודים, עתידו כבוגר משכיל, ובעקבות כך גם מצבו הסוציו-אקונומי, נקבעים בראש ובראשונה ברגע לידתו. זו אמת לא נעימה, אשר קשה לשמוע אותה, וקשה עוד יותר להשמיע אותה. כשאני משמיעה את הקביעה הזאת בקהלים מסוימים, היא נתקלת לעתים בהתנגדות ואף בכעס... יש בה כדי לחתור תחת יסודות אתוס שהוא נוח מאוד לאליטה... על מה תקרא תיגר, בטלן שכמותך? הרי הכול תלוי בך. תרצה - תצליח..." למאמר המלא.

 

ולסיום, תמונות מהסיור שלנו ביו"ש: 

 

כעת החשיבות של הסיורים המדיניים מתחדדת. זה סיור שלישי בסדרת סיורים שהנהגת העבודה (ח"כים, ראשי מחוזות, סניפים, ומשמרות צעירות, ראשי אגודות ותאים של סטודנטים) עושה כחלק מתהליך פנימי לקראת הועידה המדינית שלנו. נכון שהסיורים והועידה נקבעו לפני ההתפתחויות המדיניות האחרונות, אבל כעת החשיבות שלהם מתחדדת.

רשת הביטחון שאנחנו פורשים ליריב הפוליטי והאידיאולוגי שלנו, נתניהו, היא גורם מפתח בהצלחת המסלול המדיני שאמנם נמצא בחיתוליו, אבל מעורר הרבה תקווה. אנחנו מגבים אותו, פשוט כי אנחנו תומכים בשתי מדינות לשני עמים כמפתח וכבסיס לקיום מדינה יהודית ודמוקרטית.

אתמול, התארחנו במקומות שאם ההסדר שאנו מייחלים לו יצא לפועל - הדבר ישפיע עליהם בצורה ישירה. עמדתנו ברורה, אבל יש לנו חובה מנהיגותית ומוסרית לשמוע מה יש ליושבים בהם לומר. גם כשיש עימות אידיאולוגי צריך לקיים אותו באומץ, באחריות, ובלי פחד להסתכל למתנחלים בעיניים. היה סוער ומעניין.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית