ח'כ שלי יחימוביץ': למען ארץ ישראל מותר לשקר? על עבודה מאורגנת, יחסי ציבור משומנים של חברות ומחאת צרכנים, ועוד...

למען ארץ ישראל מותר לשקר? על עבודה מאורגנת, יחסי ציבור משומנים של חברות ומחאת צרכנים. על מגדל בבל ביומטרי ולמה זה מסוכן. ושוב אלון חסן: לא לבריונות פוליטית, לא למפקדי ארגזים

  
שלום לכם חברות וחברים,

 
על עבודה מאורגנת, יחסי ציבור משומנים של חברות, ומחאת צרכנים. יש איזו הפרדה מלאכותית, שדורשת מאתנו עיוורון עמוק, בין מוצרים שאנחנו צורכים ובין מצבם של העובדים שמייצרים אותם. אחת הנקודות שבהן זה מגיע לצרימה שקשה לסבול אותה, היא בפרסומות.
פרסומת למיצים, למשל, שבה דוגמניות ודוגמנים עם חיוך זוהר משחקים בתפקיד עובדים ומספרים כמה הם נהנים לסחוט עבורנו את המיץ, מעוררת אצלי תחושות קשות. במיוחד כשזה קורה יום אחרי שאני חוזרת מאותו מפעל מיצים שבו ראיתי עובדים אמיתיים, עניים, בחלל חם, בעמידה, בעבודה פיסית קשה, עם שכר מינימום.
הרבה פעמים אני מתאפקת ולא מתעסקת בזה. באותו מפעל מיצים למשל, העובדים מאוגדים, והוא מספק פרנסה לכמה ישובים פריפריאליים.
אבל השבוע, כשצפיתי בפרסומת של חברת הכבלים הוט, הסתירה הייתה כל כך עזה וצורמת, עד שאי אפשר היה לשתוק.
הסטטוס על הוט שהעליתי השבוע לפייסבוק קיבל עד כה 4104 לייקים, 947 שיתופים, וקראו אותו לא פחות מ-433,408 אנשים.
כבר שנים שאני מנסה להעביר את המסר שמחאה צרכנית צריכה להיות לא רק על המחיר ועל איכות השרות, אלא גם על זכויות העובדים והתנאים שבהם הם מועסקים. זו סולידריות אמיתית וערבות הדדית אמיתית בחברה צודקת וראויה.
לפני כחודש פירגנתי לבורגר ראנץ' על הנכונות והפתיחות שלהם להכיר בהתאגדות שקמה שם ולהגיע להסכמים עם העובדים. גם אז התגובות היו חזקות.
זה מחדד אצלי את התקווה שאולי אנחנו עדים להתהוות של מודעות ציבורית חדשה, שהיא גם צרכנית וגם ערכית, שיש בה כדי לסייע מאוד לגל ההתארגנויות המרהיב שאנחנו עדים לו.
הסטטוס על הוט: "הי זאת שלי, יש לי בקשה קטנה: אל תעברו להוט. ואני באמת משתדלת לא להיות יותר חריפה.
לא הייתי מעלה את זה אם לא הפרסומת החדשה שלהם (בתמונה), המזיעה מרוב מאמץ למגניבות (שממילא לא הבנתי את הפואנטה שלה).
פרסומת שמבקשת מכם לעבור אליהם, ממש בזמן שהם רומסים את העובדים שלהם.
הם בונים על זה שפרסומת בכמה מאות אלפי דולרים, בעיצומו של מאבק עובדים, תמחק בקלילות את ההתנהגות האלימה והכוחנית של ההנהלה כלפי עובדיה.
תמחק את העובדה שהם מסרבים בתוקף להכיר בהתארגנות החדשה שקמה לפני יותר מחודש.
תמחק את הצעדים האלימים והברוטליים של העברת העובדים למיקור חוץ ופגיעה במובילי ההתארגנות.
ובכן, זה לא יעבוד..."

לסטטוס המלא היכנסו לכאן, ולמי שלא בפייסבוק, הנה הפוסט באתר. (ועוד ענייני עובדים השבוע, על העסקה ישירה, ועל אחיות בריאות התלמיד המופרטות).


"למען ארץ ישראל מותר לשקר" אמר בשעתו ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר. בנאום שלי בכנסת, ביום ציון פטירתו, דברתי על הכנות התמימה שיש במשפט הזה, לעומת הטשטוש הכרוני והמבהיל שאנחנו רואים לאחרונה בפוליטיקה בין אמת לשקר. על ציונות אקטיבית, על אורח חיים צנוע באמת כולל שינה על רצפת מטוס, ועוד דברים בשבחו של אדם מן הצד השני של המתרס הפוליטי:
"אכן, הדברים נאמרו בתקופת המו"מ הקואליציוני על הקמת ממשלתו ב-1990. הוא אמר זאת , כדי להצדיק תרגיל פוליטי די קונבנציונאלי, שעשה במהלך המשא ומתן הקואליציוני. משהו שהיום קורה כל שתי דקות מעשה שגרה. אבל רק אדם בעל יושרה קיצונית כמו שמיר, היה מסוגל להציג, בגילוי לב, תרגיל טקטי כשקר, באמירה גורפת כזו על אמת ושקר. להחמיר עם עם עצמו כל כך. הרי כל מי שהכיר אותו יודע, שמעטים הפוליטיקאים הישראליים שהיו ישרים כמותו.
ובעצם הימים האלה, שקשה להבחין בהם בין אמת ושקר, מנהיג ישר כשמיר מעורר געגוע עז.
געגוע לפוליטיקה שמבוססת על אמונה אמתית בדרך, על יושרה, אמינות והגינות...
איזה שוני בין סוג המנהיגים כשמיר, שהאמונה בדרך וברעיון היא המצפן המנחה אותם והשלטון הוא רק אמצעי להגשמתם לבין סוג הפוליטיקאים שמדגמנים רעיונות וסלוגנים, תופסים טרמפ על גל ציבורי פופולארי, בלי שום מחויבות להגשימם, אלא רק כסולם ציני ושקרי להגיע באמצעותו לשלטון, לשררה...
סוג המנהיגות ששמיר ייצג, מעורר ערגה למנהיגות של אמת, של יושר, של פטריוטיות, של שירות בשורותיו של רעיון. לא בשורותיה של שררה ריקה מתוכן שכל פעם מטעינים אותה בתוכן אופנתי חדש עם שיכחה כרונית למה שנאמר רק אתמול.
מדברים אתנו על פוליטיקה חדשה.
תנו לנו, תנו לנו קצת מהפוליטיקה הישנה הזאת, של יצחק שמיר זכרו לברכה. הישן הזה יהיה מאוד חדשני, ומאוד מאוד נחוץ..."
לנאום המלא, לקריאה וגם לצפיה:


הקמת המאגר הביומטרי שהחלה השבוע היא פתח מסוכן לרמיסת חרויות יסוד של האדם, ולפוטנציאל קבוע למעקב יומיומי אחריו בלי ידיעתו. זה מתחיל במדינה, אבל בקלות יזלוג לגורמים עסקיים וגם לגורמים עוינים. אין קשר בין תעודות זהות חכמות, שהן בפרוש חשובות וחיוניות, ובין מאגר כזה, שבו לעולם ועד יהיו שמורים פרטים רגישים שלכם יחד עם טביעות אצבע ותבנית פנים. הנה תקשורת על זה מהשבוע, וגם מאמר שלי שפורסם לפני שנה וחצי, אבל נכון מאוד גם להיום: "הבה נבנה לנו מאגר ביומטרי וראשו בשמים..."


העובדה שחייל חרדי מותקף בפעם השניה השבוע בידי חרדים מעידה על בעיית עומק חמורה ועל הסלמה בשסע המסוכן בין חרדים וחילונים. המצב שבו חייל צה"ל לבוש מדים הוא יעד לאלימות ובטחונו האישי בסכנה חייב להיות מטופל ביד קשה כלפי הפורעים. הם שייכים לקבוצות שוליים אלימות בחברה החרדית.
המערכת הפוליטית צריכה לנהוג בגרות ואחריות, להפסיק לשפוך שמן על המדורה, ולקיים דיאלוג עם המתונים בחברה החרדית. הקצנת הדיון סביב סוגיית הגיוס עלולה לפגוע בשיעור המתגייסים וליצור דה- לגיטימציה הולכת וגוברת בקרב החרדים לאלה מתוכם שבחרו להתגייס. תפקיד של הנהגה הוא להוות גשר מעל למחלוקות ולהימנע מלהעמיק אותן.

 
יש רוב בכנסת להסדר מדיני, והוא חוצה קואליציה ואופוזיציה. אני יודעת שזה נשמע מוזר נוכח הקולניות של הימין הקיצוני, אבל זה בהחלט היה ניכר בכנס מדיני מוצלח ומעניין בכנסת של ח"כ משה מזרחי שלנו ושל ח"כ דוד צור מהתנועה, בשיתוף עם יוזמת ז'נבה ובכירים פלשתינים.
אמרתי בין היתר שאנחנו שבים ומצהירים בפני העולם, בפני הציבור הישראלי ובפני ראש הממשלה - שבכל מהלך של הבקעה מדינית (אמיתית, לא העמדות פנים ודיבורים) לא נהיה אופוזיציה ונהווה בשבילו רשת בטחון.
בתמונה: אני, השר יעקב פרי מיש עתיד והח"כים משה מזרחי (העבודה) ודוד צור (התנועה).


לא לבריונות הפוליטית. לא למפקדי ארגזים. אין לי מלים לתאר עד כמה דוחה אותי תופעת קבלני הקולות. עד כמה אני רואה במעשה ההתפקדות למפלגה מעשה פוליטי ציבורי וערכי, שאדם עושה מתוך הזדהות עם דרך ועם רעיון. עד כמה אני מסתייגת ממפקד שנעשה מתוך פחד ואימה, ועד כמה כיו"ר מפלגה אני נלחמת (בהצלחה רבה!) בתופעה הדוחה והפלילית של מפקדים בכסף.
את עמדתי על אלון חסן יו"ר ועד נמל אשדוד ועל הנזק העצום שהוא גורם לנו במאבקים הצודקים שלנו למען העבודה המאורגנת ונגד הפרטת הנכסים שלנו לידי קומץ בעלי הון - כבר הבעתי בעבר. אתמול דווחה מורן אזולאי ב-ynet  כי חסן הגיע לבית מפלגת העבודה עם ארגז ובו מאות טפסי מפקד "כדי לבוא חשבון עם יחימוביץ' ולהדיח אותה מראשות המפלגה" (ציטוט). על הידיעה הזאת הגבתי כך:
"אלון חסן גרם נזק שלא ייסלח לעבודה המאורגנת בישראל. מדובר באדם מושחת שאינו מייצג שום עובד בישראל. הזמנים השתנו וחברי מפלגת העבודה הם אנשים חופשיים ואידיאולוגיים שאינם סרים למרותו של קבלן קולות כזה או אחר, ואני משוכנעת שהתנהגותו הבריונית של חסן מעוררת בהם סלידה".

 
ואתם כמובן מוזמנים להתפקד כאן ועכשיו, ולפקוד את מי שמאמינים בדרכנו.


פריימריס לראשות המפלגה. זה לא סוד שאני מאמינה שאת כל ההתמודדויות הפנימיות, שהן לגיטימיות ונחוצות כאוויר לנשימה במפלגה דמוקרטית - צריך לסיים ולהשאיר מאחורינו.
יש לנו יעדים לאומיים חשובים, הדרך שלנו ברורה וצלולה, יש לנו מפלגה חיה, מחוזקת, פעילה ומאוד מגובשת אידיאולוגית, ויש לנו סיעה מצויינת.
את כל האנרגיות האלה חייבים להפנות רק החוצה, מוקדם ככל האפשר. אתם אלה שצריכים להכריע, באופן דמוקרטי, מי ינהיג את המפלגה.
בשבועיים האחרונים אני מקיימת התייעצויות בעניין עם הנהגת המפלגה, כמובן עם כל חברי הכנסת שלנו. מבטיחה לעדכן אתכם בזמן אמת, כמו שנהגתי תמיד, וכמובן לבקש את אמונכם ואת תמיכתכם - אבל זה כבר לשלב הבא.
אם יש לכם עמדה בעניין כתבו ושלחו אותה לכאן בהקדם.

 
שבת שלום לכולם,
ורמדאן כארים לחברים, הפעילים והמתנדבים המוסלמים,
שלכם,
שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית