ח'כ יחימוביץ': להיות פופוליסטית. אם להילחם בשביל הציבור מול ממשלה שנותנת שירותים מיוחדים לקבוצה קטנה ומיוחסת של חבריהם זה פופוליזם - אל תתביישו, תהיו פופוליסטים, ועוד...

2.7.2013

 

להיות פופוליסטית. אם להילחם בשביל הציבור מול ממשלה שנותנת שירותים מיוחדים לקבוצה קטנה ומיוחסת של חבריהם זה פופוליזם - אל תתביישו, תהיו פופוליסטים. בואו תקראו במייל הזה מה אנחנו, הפופוליסטים, עושים. וגם, תהיו פופוליסטים ובואו להתנדב אצלי

 

חברות וחברים, אחי ואחיותי הפופוליסטים,

 

עוד לפני שנתעסק בפופוליזם ונשאל מיהו פופוליסט - רוצה לשתף אתכם ברגע מסיור לימודי שעשינו אתמול, ח"כים, מזכירי סניפים ומחוזות, ראשי משמרות צעירות ותאי סטודנטים - בעוטף ירושלים. שש שעות חמות אבל מרתקות וכיפיות.

זה סיור הראשון בסדרה של ארבעה שאנחנו מקיימים - חלק מתהליך לימוד מפלגתי משותף לקראת הוועידה האידיאולוגית המדינית שתתקיים בספטמבר.

בסיור העמקנו בסוגיית ירושלים, המורכבות הקיימת, והפתרונות האפשריים. תודה לשאול אריאלי על ההדרכה המעמיקה, העניינית, הרחבה והפשוט מצוינת. תודה לוועדת ההיגוי של הוועידה האידאולוגית המדינית, וכמובן לדני אזולאי שתיקתק הכל במיומנות אופיינית. בקרוב יעלה האתר בו תוכלו להירשם ולעלות ניירות עמדה בנושאים השונים. כאן אנחנו בתצפית בהר הצופים.

 

אם להילחם בשביל 99% מהציבור מול ראש ממשלה ושר אוצר שנותנים שירותים מיוחדים לקבוצה קטנה ומיוחסת של חבריהם זה פופוליזם - אז אל תתביישו, תהיו פופוליסטים.

השבוע היה צריך לשפשף את העיניים ולצבוט את עצמנו כדי להיות בטוחים שבמדינה דמוקרטית, ולא באיזו דיקטטורה שבה השליט נדהם כשנתיניו מבטאים את דעותיהם, מזהים מקבלי ההחלטות אויב חדש וקשה אפילו מהאיום האיראני: הדיון הציבורי.

 

זה התחיל מנתניהו שהזהיר מגל של דיונים פופוליסטיים שמסכן את המדינה ואת הכלכלה שלה(!), עבר דרך סייענו יוג'ין קנדל שאמר שהדיון הציבורי הוא מסוכן לישראל בגלל שהוא רדוד, והסתיים בהברקה של לפיד. גם הוא כינה את מבקריו "פופוליסטים" אך הוסיף בלעג את המשפט המדהים: "אין מגפון שאפשר לשמוע אותו בחדר הממשלה".

 

לא במקרה הבהלה מפני הדיון הציבורי התעוררה בדיוק בימים שבהם הצמד הזה בוזז את הציבור ומעניק מתנה של 350 מיליארד שקלים לשני ענקי גז - נובל אנרג'י ותשובה, בלי שום ידע או ודאות, ולו חלקית, שאחרי המענק הנדיב הזה יישארו מקורות אנרגיה גם בשבילנו.

 

יש כאלה ששומעים אותם בלי מגפון. את תשובה הזמין נתניהו לארוחת ערב בביתו, את קלינטון, המשמש לוביסט (בשכר עצום) לנובל אנרג'י פגש לפיד בשמחה ביום שבו קיבל את ההחלטה על הגז. מתברר שיש כאלה שלא צריכים מגפון כדי שישמעו את קולם.

 

נתניהו ולפיד היו רוצים שההחלטה ההיסטורית על עתידה הכלכלי, החברתי, הביטחוני והסביבתי של המדינה שלנו - תיגמר מהר, ובסודיות מוחלטת.

 

הם גם מאשימים אתכם, את הציבור המעורב, שאכפת לו, ברדידות ובחוסר הבנה.

אני מבטיחה לכם: אני מכירה היטב את הארגונים ואת הפעילים שנלחמים במערכה על הגז הטבעי שלנו.

הם מבינים ומעמיקים בנושא פי כמה וכמה מלפיד ונתניהו, ואפילו יכולים לתת להם כמה שעורים. הנה וידאו שלי מישיבת סיעה על ה"פופוליזם" ועל הגז, וגם על מנוי הנגיד פרנקל בראיון שלי אצל קרן נויבך ב"סדר יום", ואני ממליצה גם על מאמר של רותם שטרקמן בדמרקר: "הכרזת המלחמה של נתניהו על ה"פופוליזם", וההתייחסות המבזה של שר האוצר למבקריו הן מאכזבות ולא דמוקרטיות - בעיקר כיום, כשהשיח הציבורי משקף יותר ידע ועניין מאי-פעם".

 

בתמונה למטה - יו"ר ועדת כלכלה פרופ' אבישי ברוורמן ואני בבית המשפט העליון, בדרך להגשת עתירה לבג"צ נגד החלטת הממשלה.

בג"צ כבר נתן לממשלה, לבקשתנו, 15 יום לנמק את צעדיה. שותפים לנו חברי הכנסת רובי ריבלין (ליכוד), ח״כ משה גפני (יהדות התורה), המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, המכון הישראלי לתכנון כלכלי והפורום הישראלי לאנרגיה. את העותרים ייצגו עו"ד אפי מיכאלי, ערן צין, ד"ר עופר סיטבון ונטע דגן.

בעתירה נאמר בין היתר: "בהחלטה בדבר אופן ניצול הגז הטבעי שנמצא לחופי ישראל, יש כדי להשפיע על דמותה הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל בעשורים הקרובים ועל מצבה הגיאופוליטי והמדיני בשנים הקרובות. בכך, נקרתה בפניה של מדינת ישראל הזדמנות היסטורית נדירה להביא לשינוי של ממש באופן אספקת האנרגיה למשק המקומי, תוך הינתקות מהתלות הנמשכת במקורות אנרגיה זרים.

על-אף חשיבותה העצומה של ההכרעה ועל-אף החובה לעגנה במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת, נמנעה ממשלת ישראל מנקיטה בצד הדמוקרטי המתבקש והחליטה להימנע מהבאתו של הנושא לדיון דמוקרטי, שקוף ומקיף בכנסת ישראל". הנה למיטיבי הלכת העתירה במלואה, הנה גם החלטת הממשלה במלואה, הרבה מאוד תקשורת, סביב ענייני הגז, ראיון שלי אצל רינו צרור ב"מה בוער" בגל"צ, וגם אצל ירון וילנסקי במשדר הערב של גל"צ.

 

געגוע למקומות דמיוניים. נברלנד, הוגוורטס, ליליפוט, ונרניה. עוד מלה, או ליתר דיוק חידה, כי פשוט אי אפשר להתאפק, בסוגיית מיהו הפופוליסט. רוה"מ נתניהו, ציטוט: "... את הטעות הזאת, הכניעה לפופוליזם, 'בוא נשמור על הגז אצלנו', עשו כמה וכמה מדינות והן שמרו את הגז אצלן. הוא קבור באדמה או במים, מתחת לשכבות של פופוליזם ובירוקרטיה. את זה אסור לעשות."

החידה היא מיהן המדינות האלה, והיכן הן שוכנות.

התשובה היא שרוה"מ המציא את המדינות האלה, הן אינן קיימות, והן שוכנות ליד עוד מקומות דמיוניים, כמו נברלנד, הוגוורטס, ליליפוט, ונרניה. אם בא לכם תוסיפו גם את בון טאמפ מדם אמיתי, את סאנידייל מבאפי קוטלת הערפדים, או את מעלה המלך ממשחקי הכס. אני אוהבת פנטסיה, מד"ב וערפדים - אבל איכשהו קשה לי כשהם גולשים להנמקות של ראש הממשלה בבואו להסביר החלטה לאומית. אז מיהו שטחי? מי ממציא? מי פופוליסט? לפוסט המלא בעניין זה.

 

 

וזה לצערי כבר לא סיפור אגדה: ליד ערד, חוצבת רותם אמפרט (חברה בת של כי"ל שבשליטת משפחת עופר) פוספט יקר להפליא. בלי מכרז, עם תשלום של 2% תמלוגים למדינה, ותוך סיכון בריאותם של תושבי ערד.

למה, למה כשזה מגיע לאוצרות הטבע שלנו, ולרווחי העתק של אותו מעגל קטנטן של מי שחולקים את ההון הגדול - המדינה היא כה נדיבה? הרי התנהלות כזאת מתאימה למדינות עולם שלישי, לא למדינה שלנו, שאנחנו אוהבים ונאבקים בשבילה.

הנה וידיאו מועדת כלכלה, ותקשורת, ותודה ליעקוב לקס (לקסי) מערד שמלווה את מאבק התושבים, וגם לעו"ד אפי מיכאלי שמלווה אותם משפטית. ואם השם של אפי נשמע מוכר, זה משום שהוא גם עותר אתנו לבג"צ בעניין הגז, והיה אחד המובילים של בג"צ בתי הסוהר שהסתיים בהצלחה מסחררת.

 

ובינתיים, דווח על המתרחש בעולמם האמיתי של בני האדם הרגילים שלא מוזמנים אישית לנתניהו ולפיד הביתה. על אמת, על שקר, ועל המסים שתשלמו. תסתכלו על התמונה למטה, על נתניהו ולפיד ועל הדברים שאמרו רגע לפני הבחירות, בזמן שאתם קוראים מה הובא לוועדת כספים בסוף השבוע, יום ה', בדיון אחד קטנטן וחלקי:

העלאת מס ההכנסה שאתם משלמים בעוד אחוז וחצי; הקפאת נקודת הזיכוי שאתם זכאים לה כשכירים; ואם אתם עצמאים או בעלי עסקים קטנים ובינוניים - לא נמלטתם. מס החברות שלכם עולה ל-27 אחוז. רק לכם, לא לחברות הענק; ולקינוח - לא שאני חסידה של הימורים - אבל אם היה לכם מזל ואראלה ממפעל הפיס התקשרה אליכם - תשלמו מעכשיו מס על הזכיה.

ותזכרו - כל זה בבוקר אחד. הרשימה המלאה כוללת עוד עשרות העלאות במסים.

אם רק לפרט אותה כאן - דמיינו כמה קשה יהיה לחיות חיים נורמאליים כשזה יגיע לתלוש. תמהיל המסים המעוות של הצמד הזה, ההתעללות שלהם ב-99% מהישראלים, אי השוויון הנורא שהם מגבירים באמצעות מסים על עניים ועל מעמד ביניים מצד אחד, ומתנות הון העתק על החבר'ה שלהם מצד שני - זה הצדק החברתי נוסח נתניהו-לפיד. ומה שאותי, אני מודה, מטריד לא פחות - זוהי אמירת האמת והעמידה במלה נוסח נתניהו-לפיד.

לא יכול להיות שנשלים עם זה.

עוד על הדיון הזה תוכלו לקרוא בפוסט בבלוג שלי.

 

הם לא מרחמים גם על קשישים סיעודיים. זוכרים את החוק המעולה שחיים כ"ץ ואני העברנו בעניין הקשישים הסיעודיים? אפשרנו בחוק, לקשיש ולמשפחה שבוחרים בכך, אחרי שעברו בדיקת מסוגלות יסודית - לקבל ישירות את קצבת הסיעוד, בלי שחברת כוח אדם תגזור קופון שמן בדרך, וכדי שלקשיש תהיה קצבה יותר גדולה.

מה עושה לפיד בחוק ההסדרים? "מאמץ" ומעוות באכזריות את החוק שלנו, שהיה פיילוט מוגבל רק למי שמסוגלים - וכופה על כל הקשישים, גם כאלה שהם חסרי יכולת תפקוד בכלל - לקבל ישירות את הכסף. הרווח מביטול חברת הסיעוד שתווכה, ואשר אצלנו עבר לקשיש - הולך, איך לא, לאוצר. מצאו על מי לעשות עוד סיבוב! הנה תקשורת.

 

מלחמה. אם לא שמתם לב, כל מה שתיארתי במייל הזה מתכנס לכלל מלחמה. מלחמה שהם מנהלים נגד הציבור, ומלחמה שאנחנו חייבים לנהל בשביל הציבור ששלח אותנו לשרת אותו, למען הדברים שאנחנו מאמינים בהם.

יעשה הרחוב מה שיעשה, הזירה שלנו היא בראש ובראשונה בכנסת.

המאבק באי הצדק הנורא הזה דורש הרבה להט פנימי, אמונה בצדקת הדרך, ידע, יכולות, מיומנות וחריצות. זה הזמן שלנו, הח"כים שלכם, לעבוד בשבילכם. אנחנו עובדים טוב, הקואליציה די מבועתת מאתנו, והנה, תסתכלו טוב על תמונת המליאה מההצבעה השבוע על חוק הסדרת התיישבות הבדואים - שלא תאם את עמדתנו. ככה נראית ממשלה סדוקה ומפוררת מול אופוזיציה חזקה. הממשלה של נתניהו-לפיד-בנט (בירוק) מעבירה את החוק ברוב דחוק של 43 ח"כים (אחרי מחלוקות פנימיות אצלם).

האופוזיציה (באדום) מתאחדת על כל מרכיביה השונים ונותנת פייט - 40 ח"כים מול ה-43.

שימו לב, 25 ח"כים של הקואליציה נעלמו! רק לפני שבועיים הובסה הממשלה בהצבעות על מינוי שופטים. אנחנו ממשיכים במתקפה.

אם נמשיך במאבק הנחוש והמאוחד שלנו יש סיכוי שנצליח לעצור חלק מהגזרות הקשות על הציבור, וגם - שימיה של הממשלה הזאת לא יהיו ארוכים.

 

משב קל של תקווה? מסתמן שבתווכו הנמרץ של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי יותנע מחדש המשא ומתן מול הפלסטינים. הנה פגישה שלי ושל מזכ"ל המפלגה ח"כ חיליק בר השבוע עם ראש ממשלת גאורגיה, בידזינה איוונישוילי, מיד אחרי שנפגש עם נתניהו. הודינו לאיוונישוילי על התמיכה המוחלטת של מדינתו בישראל, והדגשנו שמפלגת העבודה תעמוד בהתחייבותה לשמש רשת בטחון פוליטית לנתניהו אם אכן תתרחש פריצת דרך משמעותית בכל מה שנוגע לחתירה להסדר.

 

ותכירו את מיקי דריל, מעכשיו היועץ הרשמי שלי לענייני מדיניות חוץ, ובהתנדבות מלאה. רבים מכם מכירים אותו, הוא חבר מפלגה 20 שנה, סוציאל דמוקרט בנשמתו, עבד שש שנים במחלקה הבינלאומית בהסתדרות, וכבר 12 שנה שהוא מנהל פרויקטים בקרן אברט ישראל, גוף רעיוני המחויב לסוציאל-דמוקרטיה, לפלורליזם ולשיתוף פעולה בינלאומי. כאן מיקי ואני באירוע ראשי המפלגות הסוציאל דמוקרטיות בלייפציג. מוזמנים לפנות אליו לרעיונות במייל: micky.drill@fes.org.il בהצלחה מיקי!

 

"היי, שמי מור ואני מתמחה בלשכה של שלי מזה חודשיים. בכל יום שלישי אני מגיעה לכנסת מבאר שבע, חדורת מוטיבציה בהתאם לכמות השעות שישנתי בלילה שלפני, אבל באופן כללי מלאה באנרגיות חיוביות..." כך נפתח פוסט של מור (בתמונה) שבו היא מספרת בשמחה ובסיפוק איך הצליחה לפתור, בהתנדבות שלה אצלי במשרד - בעיה בירוקרטית קשה ומעצבנת לאלפי נשים. לפוסט המלא של מור, וגם לקריאה שלי אליכם להצטרף אליה ולהיות חלק מהצוות המופלא והמסור של מתנדבי הכנסת שלנו. יש לכם יום פנוי (או אפילו פחות) בשבוע? תחושת שליחות? רצון להתנדב ולעזור לאחרים? הזדהות פוליטית עם הדרך שלנו?

כתבו ל-mitnadvim2013@gmail.com וספרו לנו על עצמכם.

 

שבוע טוב,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית