הניוזלטר של סתיו שפיר
הניוזלטר של סתיו שפיר 21 מאי 2013

 על המס הכי לא הוגן שיש, הצעות החוק שלי לדיור בר השגה וברית הזוגיות, המאבק שלנו למען פיקוח על הלוביסטים ועוד - הכול בפנים

 יאיר, תתקפל - על המס הכי פחות שוויוני שיש

"יאיר, אני רוצה לבקש ממך דבר אחד -- תתקפל. הרי זה מה שעשית מאז שנבחרת -- התקפלת. התקפלת לגבי השוויון בנטל, התקפלת לגבי לימודי הליבה, לגבי מספרי השרים, לגבי נושאי אזרחות וחופש דת ולגבי תקציב'' ההתנחלויות. אז תן עוד התקפלות אחת, הפעם לטובת הציבור -- ובטל את העלאת המע"מ.''
את הדברים האלו אמרתי בנאומי בכנסת, במסגרת הדיון בנוגע להעלאת המע''מ ל-18%. המע''מ הוא המס הכי אכזרי והכי פחות הוגן שיש. זהו מס רגרסיבי, הנגבה באופן זהה מכולם. המשמעות היא שככל שהכנסתך נמוכה יותר, כך הנתח מהמשכורת שלך שהולך למע''מ גדל. ובעוד שכמעט בכל המדינות המפותחות נעשה שימוש במע''מ דיפרנציאלי, אצלנו אפילו זה לא נעשה. הקרדיט מגיע כל כולו לשר האוצר, ששוב בחר להתקפל בפני קבוצות הלחץ  - ולגבות את הכסף ממי שהכי פשוט לקחת ממנו.
להמשך קריאה

 

 

 זהירות, לוביסטים!

שבר האמון שחווה הציבור הישראלי עם נבחריו הוא תופעה מסוכנת. מסוכנת לדמוקרטיה, לשלטון החוק, לשיתוף הציבור בהתליכים שמשפיעים ישירות על חייו.
אחד הגורמים שאחראיים על אובדן האמון הזה, הוא תופעת הלוביסטים. באחד הדיונים החשובים ביותר שהתקיימו בועדת הכספים בחודש האחרון, במסגרת חוק הריכוזיות, ביקשתי מיו''ר הועדה, ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), שידרוש מהלוביסטים שנכחו בחדר להזדהות על מנת ששמם וזהות שולחיהם יירשמו בפרוטוקול.
חוק הריכוזיות הינו נושא סבוך ומורכב שמשמשים בו אינטרסים סותרים של הציבור הרחב אל מול בעלי הון, וכשבחדר בו מתקיימת ההצבעה נוכחים שליחיהם של אותם בעלי הון - אני חושבת שזהו תפקידי, כנבחרת ציבור, לחשוף אותם. סלומיאנסקי סירב לבקשתי. בתגובה, החלטתי לעשות מעשה, וביחד עם אנשי ''המשמר החברתי'', אספנו את שמות הלוביסטים שנכחו בדיון, ואני ביקשתי לקרוא אותם בעצמי אל תוך הפרוטוקול.
מטרידה במיוחד היתה תגובתם של חברי הכנסת מטעם הקואליציה. חלקם טענו בביטחון כי כלל אין לוביסטים בחדר; אחרים קבעו שהלוביסטים נקלעו לחדר באופן מקרי ואינם משפיעים על קבלת ההחלטות.
יו"ר הועדה סלומיאנסקי, אף הגדיל לעשות והאשים אותי שאני משתפת פעולה עם אנשי ''המשמר החברתי'' - ארגון שהוקם בעקבות המחאה החברתית ב-2011 במטרה להביא את דרישות המחאה אל וועדות הכנסת. כל זאת רק משום שהעזתי לקרוא בשמות הלוביסטים.
האירוע הזה יצר הד תקשורתי וציבורי של ממש ודירבן את ''יש עתיד'' לקדם את חוק ''הרחבת הפיקוח על שדלנות'' של ח''כ עדי קול. על פניו, מדובר בהצעה חיובית. אלא שהשבוע גיליתי שמהחוק המקורי הושמטו חלקים משמעותיים: בעוד שבהצעה המקורית הוצע להטיל קנס בגובה של 50,000 ש''ח על לוביסט שיפר את החוק, בגרסה הנוכחית אין כל זכר לסנקציות. לשם ההשוואה, הפרת ההנחיות כאמור מצד לוביסטים בארה"ב דינה קנס של 200,000 דולר ומאסר של 5 שנים. בקנדה, הקנס זהה והמאסר עומד על שנתיים. אין סיבה שבישראל לא יקבע רף גבוה.
בעקבות האירועים האמורים, שלחתי השבוע מכתב ליו''ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בו ביקשתי ממנו לדרוש מיושבי ראש ועדות הכנסת השונות להסדיר את רישום הלוביסטים בכניסה לכל דיון, ולכלול בכל פרוטוקול את שמותיהם, את שמות מעסיקיהם ואת הגורמים המיוצגים על ידם.
רק פיקוח, אמצעי אכיפה וסנקציות של ממש עשויות להרתיע את החברות הגדולות והחזקות במשק. אם לא יקבעו כאלה, אין לצפות שהחברות הללו יוותרו באופן וולונטארי על מרחב הפעולה הגדול שיש להם היום במסדרונות הכנסת.
אני מתכוונת להיאבק למען קביעתן של נורמות ברורות שיסדירו את פעולת הלוביסטים, נורמות שבצידן סנקציות של ממש במקרה שיופרו. למרות הביקורת שספגתי מעמיתיי לכנסת, אני מתכוונת להמשיך.
לא ייתכן שנציגים של בעלי אינטרסים יפעלו באופן חופשי במסדרונות השלטון וחברי הכנסת והציבור לא ידעו אפילו את זהותם ואת זהות העומדים מאחוריהם. על אחת כמה וכמה כשברקע מתנהל דיון בנושא מכריע כל כך שיש לו נגיעה לעתיד של כולנו. הנה הסטטוס שפרסמתי אחרי הדיון, שזכה בתוך יממה ליותר מ-3,000 לייקים ו-2,000 שיתופים

 

 

 דיור בר השגה – ממשיכים במאבק, עכשיו מהכנסת

בשנים הקרובות תיווצר הזדמנות היסטורית להקלה במצוקת הדיור בארץ: צה"ל מעביר את בסיסיו לנגב ואלפי דונמים של קרקעות מדינה במרכז הארץ יתפנו. מדובר בקרקעות בבעלות המדינה שנמצאות במרכז הארץ וקרובות למקומות עבודה ולימודים, ויכולות להוות פיילוט מצויין לשילוב של דיור בר השגה עם דיור במחירי שוק.
מהו "דיור בר השגה"? ובכן, כיום לא קיימת כל הגדרה חוקית ל"דיור בר השגה". ובלי הגדרה, וללא קריטריונים ברורים – אי אפשר לקדם פתרונות דיור של ממש.
כבר זמן רב שאני עובדת על בניית מודל וגיבוש קריטריונים סדורים שיגדירו, לראשונה, מהו "דיור בר השגה". מומחים רבים מעורבים בתכנית שלנו: ראשי ערים ומתכננים עירוניים, קבלנים, אנשי מערכת הבטחון, אקדמאיים וסטודנטים – כולם עובדים על פיתוח של מודלים שיסייעו לגבש מודל חקיקה שיסדיר ויבנה, לראשונה, את התחום הזה בארץ.
הצעת החוק שהנחתי על שולחן הכנסת מבקשת ליישם את המודלים הללו על קרקעות המדינה הרבות שעתידות להתפנות בעקבות העתקת בסיסי צה"ל.
על פי ההצעה, 50% מהדירות שיבנו במסגרת הפרויקטים החדשים יוקדשו לדיור בר השגה על פי קריטריונים שתואמים את היכולות הכלכליות של הדיירים הפוטנציאליים, כך ש-25% מהדירות ישוריינו לדיירים שמשתכרים מהעשירון הרביעי ומטה, 20% לדיירים שמשתכרים מהעשירון השישי ומטה, 5% לזכאים לדיור ציבורי, ו-50% הנותרים ימכרו במחירי שוק חופשי, כרגיל.
 
התוכנית הזו לא רק שתספק פתרונות דיור לאוכלוסיות רחבות אלא תיצור תמהיל חברתי שמצמצם פערים חברתיים וכך, כתוצר לוואי מבורך, נגדיל את הניידות החברתית.
אם נצליח לממש תוכנית לדיור בר השגה אמיתי למחנות צה"ל המפונים, המודל הזה יכול להוות בסיס להחלתו של חוק דיור בר השגה על כל הפרויקטים החדשים בארץ - כמו שמקובל בצרפת, באנגליה ובארצות הברית.
אין פתרונות בזק לבעיית הדיור שהוזנחה במשך שנים רבות, אבל אני מאמינה שהצעת החוק הזאת, במיוחד בימים בהם הממשלה פוגעת ללא הכרה במעמד הביניים ובעניים, תהיה צעד ראשון ומשמעותי במאבק הזה, שמבקש לממש צורך בבסיסי: קורת גג במחיר סביר והוגן.
להמשך קריאה

 

 

 הפתרון שלי לביטול חלק מהגזרות: הצעת חוק למס חברות פרוגרסיבי

"ובסוף זה הציבור, שאשם בגירעון? אתם לא מתביישים להגיד את זה? ... מחר תאשימו אותו בחוסר אחריות, בזמן שאתם, הממשלה, חסרי האחריות, גיבורים על חלשים. ממשלה של פחדנים. מפחדים לריב עם המתנחלים בגלל אינטרסים פוליטיים, מפחדים לקצץ בתקציב הביטחון, מפחדים לגעת בבנקים, מפחדים מבעלי ההון". 
 
 
 

במילים אלו סיימתי את נאומי במליאה, בתגובה להתנערות הממשלה מאחריותה על הגירעון והטלת האחריות על הציבור בישראל ועל המחאה בפרט. בעוד ידוע לכולנו כי הגידול הלא-מתכונן בגירעון נבע מחוסר בהכנסות, נשמעים קולות של שרים המאשימים את השפעות המחאה בגידול זה, וכאלה הטוענים כי "המפגינים מוחים כנגד עצמם".

 

 
 
 אחת הדרכים לסגור את הגרעון מבלי לפגוע במעמד הביניים ובשכבות החלשות היא העלאת מס החברות. בזמן שמדינות כמו צרפת וארה''ב גובות מס חברות פרוגרסיבי של 33 עד 40 אחוז, בישראל מס החברות, גם אחרי העלאתו הצפויה, יעמוד על 26.5 אחוז בלבד.  הטיעון הקבוע שעולה תמיד בהקשר זה הוא שהעלאת מס החברות תוביל להברחת התאגידים הגדולים למדינות שגובות מס נמוך יותר.
 
כדי לפתור את הבעיה הזאת, הנחתי בשבוע שעבר על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה, המציעה להטיל מס של 35 אחוז על חברות המרוויחות למעלה מ-3 מיליון ש''ח בשנה. לא רק שהדבר יכניס כסף רב לקופת המדינה, אלא שהפעם, סוף סוף, הוא ייגבה מהמקומות בהם נמצאת השמנת האמיתית -ולא מהכיס של מעמד הביניים. המס ייגבה רק מחברות שמפיקות את מרבית הרווחים שלהן בישראל, כמו הבנקים, חברות הביטוח, המזון, התקשורת והדלק, יבואני הרכב וחברות המתבססות על רווחים מאוצרות הטבע שלנו. אלו חברות שאין להן קיום מחוץ לישראל, ולכן מי שטוען שהן עלולות לברוח מכאן פשוט מטעה אתכם. לעומת זאת, המס לא ייחול על חברות כמו אינטל או טבע, שיש חשש שיעזבו במקרה של העלאת המס על השקעותיהן. 
 

 

 

 חוק ברית הזוגיות לבני ובנות אותו המין - עושים היסטוריה

אחרי שעשרות מדינות קיבלו בשנים האחרונות החלטה לאשר נישואים בין בני אותו המין, הגיע הזמן שגם בישראל זה יקרה. נישואים אינם רק עניין של אהבה. הזכויות הניתנות לבני זוג נשואים מתחילות בזכויות דיור ועוברות דרך ביטוח לאומי, עבודה, אימוץ, ירושה ועוד.

זוגות להט"ביים מופלים לרעה בהרבה מאלה - ומטרת החוק החדש שלי היא להשוות את זכויותיהם לאלה של בני זוג הטרוסקסואליים.
המטרה הגדולה היא, כמובן, נישואים אזרחיים לכולם - ואני מאמינה שאפשר להגיע לשם אם נתחיל כבר עכשיו בתיקון החוק הקיים, בצעדים קטנים.
לכן, בשבוע שעבר, שבוע הגאווה, הגשתי בהתרגשות את הצעת חוק ברית הזוגיות, שמשמעותה -כל זוג אוהבים יוכל ליהנות מאותן זכויות של זוגות נשואים, גם אם הם בני או בנות אותו המין.
מסתבר שרבים מחברי הכנסת מבינים שהגיע הזמן שמדינת ישראל תתקדם ותתחיל להיות סובלנית יותר ושוויונית יותר.
גם ח''כים מהליכוד, מהתנועה וכמובן מהעבודה חתמו על הצעת החוק הזאת. יאיר לפיד הגיע לנאום במצעד הגאווה על הזכות לנישואים והותקף על כך שלא הרשה לאיש ממפלגתו לחתום על הצעת החוק שלנו.
הקהילה הלהט"בית התחזקה מאוד בשנים האחרונות - וכל ח"כ ושר היה שמח לקבל ממנה חיבוק ותמיכה - אבל נבחרי הציבור מוכרחים להבין שהחיבוק לא יגיע מדיבורים, אלא אך ורק ממעשים.
יש לנו הזדמנות אמיתית לעשות היסטוריה ולהצטרף לעשרות המדינות שכבר מאפשרות לבני ובנות אותו המין להינשא - הצעת החוק שלי מונחת על השולחן, וכולם יכולים להצטרף אליה.
זה המקום להודות, באופן אישי, לחוג הגאה במפלגת העבודה, שעושה עבודה מדהימה כדי לקדם את החוק הזה ולהחתים עליו כמה שיותר חברי כנסת. הסרטון שהכנו ביחד שימח רבים וטובים השבוע, ואני גאה מאוד לקחת בו חלק. אתם מוזמנים לצפות בסרטון שלנו, שמשמש כיריית הפתיחה בדרך להעברת החוק.
 

 

 

 

 

מצלמים סרטון לקידום הצעת חוק ברית הזוגיות

 

 

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית