ח'כ שלי יחימוביץ': הפעם הראשונה שלי על אדמת גרמניה. כך מייצרים בחקיקה 1200 מקומות עבודה, והרצח בבאר שבע: רצח הוא רצח הוא רצח - ואין עליו סליחה והבנה

26.5.2013

 

הפעם הראשונה שלי על אדמת גרמניה. כך מייצרים בחקיקה 1200 מקומות עבודה, והרצח בבאר שבע: רצח הוא רצח הוא רצח - ואין עליו סליחה והבנה

 

שלום לך חברות וחברים,

 

בפעם הראשונה על אדמת גרמניה. את המייל הזה אני כותבת לכם מברלין, אחרי מפגש בין לאומי מרתק וייחודי, סגור, של ראשי מפלגות סוציאל דמוקרטיות בלייפציג. רבים מהמשתתפים אני מכירה היטב, עם חלקם יש לי יחסי ידידות ממש, ונפגשתי אתם בישראל, בבריסל, בצרפת - אבל זו הפעם הראשונה בחיי שאני בגרמניה. הורי, כמו שאתם יודעים, ניצולי שואה, ואיזו תעוקה פנימית ומשא נפשי שלא יכולתי להתגבר עליו פשוט הביאו לכך שנמנעתי שוב ושוב מלבקר שם.

בשנים האחרונות, הודות לשכנוע קשוב ואמפתי של כמה מידידי הגרמנים הסוציאל דמוקרטים, כמו מרטין שולץ נשיא הפרלמנט האירופי, וכמו זיגמאר גבריאל, ראש המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית (ה-SPD) - מצאתי את עצמי חושבת יותר ויותר על הצורך ואפילו ההכרח שיש לי, בוודאי כיו"ר מפלגה וגם כיו"ר אופוזיציה - לחצות את המחסום הפנימי ולבקר בגרמניה, והנה אני כאן. לקוראי גרמנית... הנה ראיון אתי בעיתון Die Welt

בתמונה: בלייפציג עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד ועם נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ.

 

גבריאל ושולץ, הפתיעו אותי בדברי הפתיחה שלהם, כשציינו כל אחד בנפרד שהם שמחים שאת הצעד הראשון שלי על אדמת גרמניה אני עושה עם ה-SPD, שחולקת ערכים משותפים עם מפלגת העבודה. הם גם אמרו שיש משמעות עמוקה לכך שמי שהסבים והסבתות שלה נספו בידי הנאצים, מבקרת לראשונה בגרמניה בכינוס של המפלגה היחידה שהתנגדה באופן פעיל להיטלר ולרייך השלישי.

 

הצנע כבר לא באופנה. במפגש עסקנו בכלכלה בעיקר. מדיניות הצנע הקטלנית, כפי שאתם יודעים, מתחילה לצאת לשמחתנו מהאופנה ולא רק אצל הסוציאל דמוקרטים. אני סקרתי את המצב הפוליטי והכלכלי בישראל. השתתפו גם מנהיג הלייבור הבריטי אד מיליבנד, קנצלר אוסטריה ורנר פיימן, וראשי המפלגות הסוציאל דמוקרטיות מהודו, פורטוגל, שוודיה, הולנד, ועוד ועוד. המפגש הייחודי והמעשיר הזה היה חלק מכינוס לציון מלאת 150 שנה ל-SPD, שנסעתי אליו עם מזכ"ל המפלגה שלנו, חבר הכנסת חיליק בר. בין לבין נפגשנו, חיליק ואני, לפגישה ארוכה עם נביל שעת, מבכירי ההנהגה הפלשתינית:

 

רצח הוא רצח הוא רצח. הסתייגתי מאוד מה"הבנה" ל"מצוקתו" של איתמר אלון, שביצע טבח אכזרי, אלים, ולא אנושי בחפים מפשע והותיר אחריו סבל עמוק ושכול. סירבתי לקשור בין הרצח ובין המצב הכלכלי. גם אם יש לנו ביקורת נוקבת ועמוקה על מדיניות נתניהו-לפיד, אסור לספק מעטפת הגנה מוסרית או אפילו בדל רמז לצידוק למעשה כל כך נפשע. הרוב הכמעט מוחלט של מי שחווים משבר קשה מנשוא לא הולך ומבצע טבח מקפיא דם.

לא רק כי זה פשע פלילי חמור, אלא גם ובעיקר כי רובנו המכריע אנשים עם גבולות מוסריים של מותר ואסור.

רצח כזה הוא תופעה בלתי נורמטיבית, המתרחשת בשוליים האפלים והאלימים ביותר של החברה האנושית. הזדהות, הבנה, הפיכתו של הרוצח לקורבן, שימוש בגורלו כדי להדגים תהליכים כלכליים וחברתיים פסולים - יוצרים שיבוש מוסרי וטשטוש גבולות בין טוב לרע. לפוסט המלא בעניין זה בבלוג שלי, לתקשורת, וגם לנאום שלי במליאה זמן קצר אחרי הרצח (ובו ביקורת נוקבת על המדיניות הכלכלית) ולראיון בערוץ 2 בתוכנית "שש עם":

 

על ההוצאות המופרזות של מעון נתניהו, על הניתוק המוחלט בין חייהם של בני אנוש רגילים ובין כמה מהפוליטיקאים שאמורים לייצג אותם, ועל תקציב הגזרות - בראיון מקיף בערוץ 10 אצל נדב פרי.

 

כך מייצרים בפשטות 1200 מקומות עבודה. השבוע אושרה בוועדת שרים לחקיקה ועברה בקריאה טרומית הארכה לשנתיים נוספות של חוק הטקסטיל הביטחוני שלי. החוק מחייב את הצבא, המשטרה ושב"ס לרכוש מוצרי טקסטיל (מדים, תיקים, כובעים, אוהלים) בארץ גם אם המכרז הסיני (למשל) זול בעד חמישים אחוז.

מרגע שחוקקתי אותו, יד ביד עם התאחדות התעשיינים, ועם ח"כים מכל הקשת הפוליטית, לפני שלוש שנים - הוא יצר בבת אחת יותר מאלף מקומות עבודה טובים ויציבים בפריפריה, וממשיך לייצר עוד, כרגע הוא מספק כ-1200 מקומות עבודה.

החוק הזה הוא דוגמה למנוע צמיחה ותעסוקה אמיתי, רווחי למדינה, וצודק.

צודק - כי למה שהבן שלי שהוא קצין בצבא ילבש מדים שתפרה לו פועלת סינית שמשלמים לה שני דולאר ביום, על חשבון מפעל של תעשיין ישראלי ועל חשבון מקום עבודה של ישראלי?

רווחי - כי עלות החוק זניחה ביחס לתוצאה.

כמה עשרות מיליוני שקלים שחוסכים למדינה דמי אבטלה, קצבאות, עוני, "חברות השמה" פרטיות כמו ויסקונסין במאות מיליוני שקלים שלא מייצרות ולו מקום עבודה אחד, ועוד ועוד. פועל שמתפרנס בכבוד גם קונה ומצמיח את המשק. לפעמים המטבע נמצא מתחת לפנס, זמין, פשוט, ישיר וצודק. הנה כתבה בדמרקר, ולמתעניינים הנה החוק עצמו במתכונתו המחודשת, ממליצה לקרוא אותו (יש בו תשובות לשאלות שעולות...)
בתמונה - ביקור במפעל מרעום דולפין, שהוסיף קווי יצור בעקבות החוק.

 

וחדשות טובות לסיום: תא אופק שלנו באוניברסיטה העברית בירושלים ניצח בבחירות לאגודת הסטודנטים. 21 נציגים של התא נבחרו לוועידת האגודה. החבר'ה הנהדרים האלה ימשיכו זו השנה הרביעית להוביל אגודה שגם דואגת לסטודנטים, וגם עושה ופועלת ברוח ערכי תנועת העבודה:

להעסקה ישירה, שמירה על זכויות עובדים, מעורבות חברתית, קידום נשים, ושילוב אוכלוסיות מוחלשות באקדמיה. ברכות וכל הכבוד!

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית