ח'כ שלי יחימוביץ': תודה על האמון והתמיכה; 'ערסים' המשמעויות, ההתנצלות והדיון האתני המוכחש; ריקי כהן: הקול קול לפיד, הידיים ידי נתניהו; ועוד...

7.4.2013

 

תודה על האמון והתמיכה. "ערסים" המשמעויות, ההתנצלות, והדיון האתני המוכחש. ריקי כהן: הקול קול לפיד, הידיים ידי נתניהו. גילוי מרעיש: תשובה לא ברא את הגז אשר על פני האדמה. נשים מוכות ונרצחות: אל תסגרו את החלון כשאתם שומעים את הקולות. בדיוק ההיפך

 

שלום לכולכם,

 

מי שלא מתעניין בפוליטיקה שידלג על שתי הפסקאות הבאות ויעבור הלאה. קודם כל תודה מיוחדת ל-1800 צירי הועידה שלנו, שאישרו אתמול בערב ברוב עצום את ההצעות להשלמת התהליך הדמוקרטי במפלגת העבודה.

זה היה מחמם לב לראות את הידיים שלכם מורמות בהמוניהן למרות ההתנגדויות הקולניות העזות. בעיקר זה היה חשוב לי, משום שאתם לא מצביעים אוטומטיים. לא פוחדים מאף אחד, לא מצייתים למישהו (או מישהי) באופן עיוור, משרתים רק מטרה וערכים, וגם דואגים לקרוא וללמוד את סעיפי הסעיפים, שואלים, מבררים, מבקרים כשצריך, חכמים.

אני לומדת מכם כל הזמן, מודה לכם על האמון, לא מקבלת את האמון הזה כמובן מאליו, ורואה את עצמי מחוייבת להיות ראויה לו.

את התמונה צילמה הבלוגרית הפוליטית טל שניידר (בעלת ׳הפלוג׳, בלוג פוליטי מאוד מעניין ושונה) שגם דיווחה מן הועידה.

 בעד יחימוביץ', כמעט פה אחד

 

והנה גם ראיון לערוץ 2 רגע לפני תחילת הועידה:

  

 

ליברמן, לפיד, המפלגות החרדיות - ואנחנו. פוליטיקה היא לא מטרה בפני עצמה אלא כלי למימוש השקפת עולם.

אבל הכלי הזה צריך להיות נקי וראוי ובעיקר דמוקרטי.

בשנה האחרונה מפלגת העבודה היא המפלגה הכי דמוקרטית במדינה, ולדמוקרטיה הפנימית יש חשיבות עצומה בעיני. במיוחד כשאנחנו עדים למפלגות שיש בהן שליט יחיד - מליברמן ועד לפיד ועבור במפלגות החרדיות. דמוקרטיה היא מורכבת ולפעמים גם כואבת. יש מנצחים, יש מפסידים, יש עימותים.

אבל אף אחד עוד לא המציא שיטה ראויה וטובה יותר.

לכן, בהצבעות אתמול, עם כמה שזה נשמע מוזר, בקשנו מכם להצביע בעד החלטות שדווקא מחלישות את הכוח שלי כיו"ר ואת כוחו של המזכ"ל חיליק בר. אנחנו עושים ההיפך ממה שעושות כל המפלגות האחרות.

בקשנו מכם לאשר ביטול של הכוח שלי ל"צרופים", מנגנון שליטה שבו, בשיטה הישנה, מינו היו"רים את מי שבא להם בלי בחירות דמוקרטיות.

ביקשנו מכם לאשר ויתור על הכוח שלנו לקבוע בשרירותיות מי יתמודד בבחירות המקומיות והעברנו את הכוח הזה, בתמיכה שלכם, לידי קבוצת אנשים משובחת בלתי תלויה.

בקשנו מכם לאפשר לוועידה להתכנס על פי רצון חבריה יותר בקלות מבעבר (פעם היו דרושות חתימות של 51% מחברי הועידה כדי לכנס אותה, הורדנו את המספר לשליש).

בקשנו מכם להמשיך את התהליך החיוני הזה, שבו כל מי שקובע ומחליט יבחר על ידיכם, ולא ימונה על פי איזו החלטה שרירותית שלי.

למה? כי אני מאמינה שמנהיגות לא נרכשת בשליטה במנגנון. אם יש מחזה שאני לא יכולה לשאת זה חנופה וצייתנות למי שבידיו הכוח. אין דרך אחרת להנהיג אלא מתוקף מוסרי, מתמיכה אמיתית ולא עיוורת, מהזדהות אמיתית, עם דרך. אני מבקשת את התמיכה שלכם מתוך בחירה.

הנה תמצית המחקר של המכון לדמוקרטיה, אנחנו במקום הראשון, ומאז עוד השתפרנו:

 

"ערסים". הסתייגתי עמוקות והתנצלתי בזמן אמת, על בימת הועידה, על הביטוי "ערסים" שדני זמיר השתמש בו בנאומו כלפי מי שהפריעו לו. יש בשפה העברית די והותר מלות גנאי חריפות שאין להן הקשרים עם מטען כבד של שיוך אתני. ערסים היא כן מלה כזאת. שפה כזאת, על כל משמעויותיה העמוקות, הסוציולוגיות, החלוקתיות, הנפשיות ההיסטוריות - לא עוברת ליידי אף פעם בשקט. תמיד גיניתי את הדברים, גם כשנאמרו בפי חברי. מה"אספסוף" של תיקי דיין בכינוס תמיכה באהוד ברק כשהיה בשיא עצמתו והפופולאריות שלו, דרך בוז'י הרצוג שצוטט במסמכי וויקיליקס מדבר על ה"מרוקאיות" של עמיר פרץ , עבור בדני סימון ודבריו הגזעניים על העולים מחבר העמים. דני זמיר, ראש המכללה הקדם צבאית ע"ש רבין, ויו"ר המכינות הקדם הצבאיות, הוא איש חינוך מסור, אידיאליסט ויוצא דופן. פעיל ותיק במפלגת העבודה מאז 1992, למעט פעם אחת, כשפעל למען "עם אחד" בראשות עמיר פרץ. אני אוהבת ומעריכה אותו, ויודעת שבאומץ לב הוא יקח על עצמו באומץ לב, בשדה החינוכי, את הדיון הכי מוכחש ומודחק בחברה הישראלית - הדיון האתני הפנימי.

 

ריקי כהן: הקול קול לפיד, הידיים ידי נתניהו. מדהים עד כמה האג'נדות של לפיד ובנט זהות לאלה של נתניהו. אותו קפיטליזם קלישאתי, מיושן. אותן גזרות. אותו מקור קבוע ובלתי נגמר לשאוב ממנו ולדלדל אותו: העניים, ומעמד הביניים ששמו נישא לשווא, ושהולך להיות הקורבן הכי גדול של עוד ועוד מדיניות של נתניהו, אלא שהפעם בפייסבוק. אותן מקורות כספיים שבהם אף פעם לא נוגעים.

הפשילו את השרוולים כי מחכה לנו קרב קשה, ואנחנו נוביל אותו.

הנה ראיון שלי על זה השבוע במהדורה המרכזית של ערוץ 2: 

 

 

וגם ראיון ברשת ב' של קול ישראל אצל אריה גולן (גם על הועידה ועל הביקורת כלפי), ופוסט על לפיד בבלוג שלי, "אחי העבדים". וגם תקשורת על הפוסט.

 

כמאתיים אלף נשים מוכות בידי בני זוגן. על רובן אנחנו לא יודעים. זה אחד הפשעים שבהם הקורבן מתבייש שהוא קורבן. בשבוע שעבר נרצחה האשה החמישית השנה בידי בעלה. היא הייתה פקידה בבנק, אמא לשלושה. אתם יודעים כמה אני מאמינה באחריותה של המדינה לאזרחיה, אבל דווקא בעניין הזה, לכם, כבני אדם, יש אחריות אישית עצומה. עוד בפוסט בבלוג שלי.

 

אני רוצה לגלות לכם משהו: יצחק תשובה לא ברא את הגז הטבעי שעל פני הארץ. כן, יש סיבה טובה לשמחה על הגז שהחל לזרום ממאגר תמר, אבל בין זה ובין מתקפת יחסי הציבור המתוזמנת וחסרת הטעם שהותקפנו בה בחג, שבה הושרו שירי הלל לבורא הגז תשובה, המרחק עצום.

ואסביר.

תשובה נלחם באופן מגונה ואגרסיבי יותר מעשור כדי למנוע מהמדינה ומהישראלים ליהנות באופן הוגן מרווחי האוצר הזה ששייך לכולנו.

אני יודעת, הייתי חלק מקבוצה קטנה שנלחמה מולו כשהיה בשיא היוהרה ותחושת הכוח (וניצחנו).

הוא עשה לא מזמן תספורת של מיליארד וחצי שקל על החסכונות שלכם.

והוא ממשיך לנסות לקחת מאתנו מה ששייך לנו.

אז אפשר להרגיע, לשמוח, להעיר הערת אזהרה.

תחילתה של הזרמת הגז ממאגר תמר שמול חופי חיפה היא מאורע משמח.

יש כאן פוטנציאל אדיר למדינה שלנו, עוד הרבה מעבר למיליארדים הרבים שיזרמו לקופת המדינה הודות למאבק שניהלנו על חלוקה הוגנת של הרווחים.

זה מאורע מקרו-כלכלי שיכול להשפיע בטווח הארוך בצורה מהותית על הכלכלה, התעשייה והסביבה בארץ. עוד על ההזדמנויות, על הסכנות ועל המאבקים שסביב הגז הטבעי בבלוג שלי. (הקריקטורה היא של טל אביב מ"גלובס") וגם בתקשורת.

 

השבוע באתי לנחם את משפחתו של האני טרודי, השוטר שנהרג בעת מרדף אחרי פורצים. היה מאוד עצוב וקשה. אני מכירה היטב כמה וכמה מבני משפחת טרודי. הם נטועים בהרבה תחומים: קצינים בצה"ל (פגשתי שם קצין שמשרת עם הבן שלי), שוטרים, סוהרים, אבל בעיקר אנשי חינוך: מדריכים בנוער העובד, מנהלי בתי ספר, מורים. ג'נאן אשתו של האני, היא מנהלת בי"ס לחינוך מיוחד בכפר. האני עצמו, חוץ מזה שהיה שוטר מצטיין, היא איש עם ידי קסם שידע לעשות ולתקן כל דבר, ואת התכונה הזאת העמיד בנדיבות לרשות כולם. יהי זכרו ברוך.

בתמונה אני עם סלמאן טרודי, דוד של האני ומזכיר סניף העבודה בכסרא-סמיע, ואשתו ג'נאן.

 

שנדע רק טוב, ושבוע טוב שיהיה לכם,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית