ח'כ שלי יחימוביץ': ויעשו כולם אגודה אחת - חג שמח, חג של צדק חברתי אמיתי; על איראן גרעינית; הנאום של ביבי; יחסינו עם ארה"ב והשואה ועוד...

30/09/12

 

ויעשו כולם אגודה אחת - חג שמח, חג של צדק חברתי אמיתי. על איראן גרעינית, הנאום של ביבי, יחסינו עם ארה"ב והשואה. שלי או ביבי - מאמר של ארי שביט, וגם הצעות חדשניות לבילוי בסוכה

חג שמח חברות וחברים,

 

"ויעשו כולם אגודה אחת". מתוך תפילת עמידה לימים נוראים. יש משהו יפה ושוויוני בכך שבמשך שבעה ימים יש צווי על כולם, עשירים ועניים כאחד, לגור בסוכות ארעיות. אז גם אם אתם לא ישנים אלא רק מארחים (כמוני) או מתארחים בסוכה, תחשבו על הפגנת הסולידריות והשוויון הזאת. לפני שנה, בשיאה של המחאה, הפכו האוהלים שמילאו את הארץ לסוכות מאולתרות ומזגו בתוכם את השאיפה העתיקה לצדק חברתי. בשבילנו התביעה הזאת היא גם חלום וחזון, אבל גם תוכנית פוליטית וכלכלית מעשית, ולא ננוח ולא נשקוט עד שנגשים אותה.

 

קובי קיסוס, מורה ומתנדב מסור גם בשטח וגם בסיירת הפייסבוק, שלח לנו תמונה של הסוכה של המשפחה שלו, משפחת ביבס מבאר שבע, שתיכף תתמלא באוכל ובחמישים אורחים.

 

יש קונצנזוס כמעט מלא ואין קואליציה ואופוזיציה בתפיסה שישראל לא יכולה להרשות לעצמה איראן גרעינית במזרח תיכון כל כך שברירי ומבעבע. וכן, למרות ששלחתם לי טקסטים, גרפיקות ואיורים מאוד משעשעים על נתניהו וציור הפצצה, ולמרות הדיון הער על הקשר לבחירות ועל כמה שווה נאום כזה בסקרים, זה באמת המקום להניח בצד את העוקצנות הפוליטית.

 

לתקן את המשבר עם ארה"ב. איחלתי לראש הממשלה מעומק הלב הצלחה בשליחותו באו"ם, והפצרתי בו להביא לסיום המתיחות עם ארה"ב, כי הברית האסטרטגית עם ארה"ב והתיאום המלא של הצעדים הנדרשים מול איראן, הם חיוניים והכרחיים למעמדה של ישראל ולביטחונה.

 

אנחנו לא בשואה. והייתה לי עוד בקשה צנועה מראש הממשלה: להפסיק להשתמש בהשוואת מצבנו היום למצבם של היהודים בשואה. כבת לניצולי שואה כנכדה של מי שנספו בה - אני לא יכולה לשאת את ההשוואה בין חולשתנו הנוראה אז לבין העוצמה הצבאית, הלאומית והנפשית שיש לנו היום כעם שהוא ריבון בארצו. זו השוואה שגויה והיא לא מיטיבה איתנו. לתקשורת, לראיון בקול ישראל אצל אריה גולן, וכאן להופעה בערב הנאום בערוץ 10, ובסוף השבוע ב"יומן" של הערוץ הראשון:

 


"שלי או ביבי" זו כותרת מאמר של ארי שביט בהארץ: "בשנה האחרונה יחימוביץ פעלה בתבונה והעצימה מאוד את כוחה. כך שכעת העבודה המתחדשת בראשות שלי נמצאת במרחק נגיעה מהליכוד החבול של ביבי. האש המופנית כעת נגד הלביאה של הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית אינה מקרית. לפתע פתאום היא הפכה לאיום ממשי על הליכוד. לפתע פתאום היא הפכה לחלופה שלטונית. שבע שנים אחרי כניסתה לכנסת, הכוכבת לשעבר של ערוץ 2 הפכה לכוכבת-העל של הפוליטיקה הישראלית. בה ורק בה גלום הסיכוי למהפך." למאמר המלא.

 

גם נתניהו כנראה מאמין שזה או אנחנו או הוא, כי בראיון בגלובס הוא תוקף אותי חזיתית (וטוב שכך), ומפחיד את הציבור שאם אנהיג אביא למליון מובטלים. למה מליון, מיליארד. למתעניינים, הנה הראיון, עם תגובתי בתוכו. יונתן ליס בהארץ כותב על ה"ראש בראש", והנה גם פוסט מעניין של אורן דניאל בבלוג "מה המצב", "נתניהו, יחימוביץ' ומיליון מובטלים". ובינתיים, בניגוד גמור להתרברבות ולהאשמות הדמיוניות של נתניהו, עליה חדה במספר המובטלים. ככה זה הולך אצלו: כשיש צמיחה במשק ויש עבודה - זה בזכותו. כשגל פיטורים מכה בנו - נתוני האבטלה מפסיקים לעניין אותו ולטעמו זו בעייתם של המפוטרים בלבד. לתקשורת.

 

חלוקת המתנות המקוממת, המופרכת, לחברות החזקות ביותר - נמשכת. השבוע בוועדת הכספים, אחרי קרב שנמשך חודשים, הצלחנו למתן מעט את ההחלטה לחלק מתנה של עשרות מיליארדים (המיסים על "הרווחים הכלואים" שחייבות החברות העשירות ביותר), ולהתנות את המתנה בכך שהחברות האלה ישקיעו חצי מהכסף בארץ. זו התניה שנתניהו ושטייניץ לא העלו על דעתם להכניס. אבל זה לא מספיק. בפועל יש כאן אי צדק מוסרי וכלכלי שאין עליו מחילה: לשמוט חובות מס עצומים לעשירים ולחזקים ביותר שלא שילמו מיסיהם כחוק, ולהיות סופר קפדנים עם מוסכניקים, פרילנסרים, בעלי עסקים קטנים, וגם סתם שכירים ששכחו לעשות איזה תאום מס. השבוע היה על זה דיון בועדת הכספים, לתקשורת.

 

ולמי לא נשאר? (לפניציה) ומי יביא באמת להמוני מובטלים? (ביבי). בזמן שמחלקים מיליארדים לבעלי השליטה באינטל, טבע, קומברס - לא מוצאים כמה עשרות מיליונים עלובים הלוואת גישור להצלת פיניציה. מקומם ומחריד כאחד כמה פשוט להציל את המפעל הזה, שהוא מפעל מתקדם ונהדר, שהממשלה לא נוקפת אצבע להצילו. אמרתי ליו"ר הועדה, משה גפני מיהדות התורה, שאמנם רק הממשלה יכולה להציל את המפעל, אבל יש לנו הזדמנות לתפוס את הממשלה בגרון. אני מניעה עכשיו את ועדת הכספים לסכל כל העברת כספים לממשלה עד שתהיה התחייבות לפניציה, ומתכוונת לא לוותר על כל בדל של יכולת שיש לי למנוע את אסון הפיטורים מ-400 משפחות.

 

אולמרט. ניקיון כפיים הוא תנאי בסיסי למי שרוצה להנהיג, לא איזו תכונה נדירה ואקזוטית, כי ככה כנראה חושב אולמרט. בפעם הראשונה בתולדות המדינה הורשע ראש ממשלה ונדון למאסר על תנאי של שנה. ביהירות ובעיוורון הוא מודיע ש"הוא יוצא זקוף קומה". זכרו את דברי השופטים: "עבירה זו עולה עד כדי שחיתות... נסיבות מחמירות מיוחדות... חוצפה... עבירת הפרת האמונים נועדה להגן על נשמת אפו של ממשל הגון ודמוקרטי. היא נועדה להגן על הרשויות הציבוריות וככזו יש להתייחס אליה במלוא החומרה המתחייבת,,ולהיזהר מסיווגה כעבירה טכנית העוסקת כביכול בפרוצדורה... חומרתם של מעשים אלו צריכה להביא לתגובה עונשית ממשית, העשויה לכלול מאסר בפועל". העבריינות, ההרשעה, התכסיסנות היעדר הבושה, היהירות, ואמירת ה"ראש המורם" היא (עוד) עדות שאסור היה לאולמרט להיות ראש ממשלה מלכתחילה. לתקשורת

 

על מה אתה יוצא זקוף אולמרט

 

אלתרמן בסוכה. ב"מקור ראשון" בקשו ממני לבחור את מי הייתי רוצה לארח בסוכה. בחרתי בנתן אלתרמן.

 

פעילות יצירתית בסוכה: אחרי שבחרתם אותי לראשות המפלגה, אתם רוצים גם לקבוע איך תיראה רשימת המועמדים שלנו לכנסת? החגים הם זמן טוב לפקוד משפחה וחברים. פשוט שבו עם הלפטופ או תביאו אתכם טפסי התפקדות שהורדתם והדפסתם, ותנווטו את הדיונים הפוליטיים סביב השולחן למעשה משמעותי, תורם ומשפיע. התפקדות חופשית ואידיאולוגית גם מחזקת אותי. למה ואיך עושים את זה? הקליקו כאן.

 

חג שמח,

שלכם,

שלי

 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית