ח'כ שלי יחימוביץ': הייתה לנו שנה מצויינת. נעשה הכל כדי שזו הבאה תהיה עוד יותר טובה: שננצח בבחירות וכדי שנחולל כאן צדק, שוויון ושלום. שנה טובה!

20.9.2012

 

 

הייתה לנו שנה מצויינת. נעשה הכל כדי שזו הבאה תהיה עוד יותר טובה: שננצח בבחירות כדי להחזיר למדינה את הכבוד המגיע לה, וכדי שנחולל כאן צדק, שוויון ושלום. שנה טובה!

 

כשמרגרינה, גבינה צהובה ושוקולד הופכים למוצרי מותרות. דו"ח המבקר על הסרת הפיקוח ממוצרי המזון הוא כתב אישום חריף נגד הממשלה שהפקירה את הביטחון התזונתי של אזרחיה לכוחות השוק, וגרמה לעליית מחירים חדה של מוצרי המזון בכלל ושל מוצרי החלב בפרט. הוצאת מוצרים לתחרות בלי שיש תחרות - היא כשל כלכלי, וזה מחדד את הצורך לגבש בדחיפות סל מוצרים בסיסי בפיקוח. ובעיקר, הדו"ח הזה נועץ (עוד) סיכה חדה במגדל הקלפים שבנתה הממשלה ועל פיו 'כוחות השוק' כבר יעשו את שלהם בכל הנוגע למחירי המזון. מוזמנים לפוסט שלי בבלוג בעניין הזה, תוכלו לקרוא שם גם את הדו"ח המלא עצמו. הנה ראיון שלי על זה בערב חדש אצל אראל סגל, ועוד תקשורת.

 

 

המדינה היא לא הבעיה, היא הפתרון, ומשהו על הטיטאניק. מי שחושב שכל מה שהמדינה עושה הוא רע, וכל מה שהסקטור הפרטי עושה הוא טוב - גם כנראה לא ממש אוהב את המדינה, וגם עיוור למציאות, שבה יש קריסה מבהילה של כל החברות הממונפות בכספנו. גאוני הסקטור הפרטי (דנקנר, תשובה, בן דוב, מימן, לבייב) נופלים כמו זבובים ולוקחים אתם את הכסף שלנו, והמדינה, ב"ניהולו" של ביבי שותקת.

 

המדינה היא לא הבעיה, כמו שחושב ביבי, כשהוא הולם בה, מקצץ אותה, מפריט אותה לבעלי ההון ומעליב את עובדיה. המדינה היא לא הבעיה, היא הפתרון. היא הדרך שבה בני האנוש מסדירים את חייהם באופן הוגן, ולא כחבורת פראים. בנאום בועידת כלכליסט אני מספרת גם על פגישה שהייתה לי ערב קודם עם אדם מאוד עשיר, והוא אמר לי: אנחנו בטיטאניק. אני והחברים למעלה, שותים שמפניה ושומעים מוסיקה, אבל כשהאוניה תשקע גם אנחנו נשקע". הנה הנאום בכלכליסט:

 


על הכשל והשערורייה שבאי הגשת התקציב, על הצורך ללכת לבחירות ועל התרסקות הממונפים בראיון באותה ועידה עצמה, בראיון לכלכליסט, הנה עוד תקשורת על זה, ועדיין באותה ועידה, גם פוליטיקאים ערב בחירות משוויצים בתמונות של הילדים:

 

סקר מאגר מוחות לערוץ 10. כמו שאתם רואים אנחנו מתחזקים כל הזמן, זה יפה, אבל עדיין לא מספיק! זה הזמן לעסוק בפעילות שכנוע והסברה. ברשת, בטוקבקים, בעבודה, בבית, עם חברים. וממי שעוד לא החליט, אני מבקשת הכרעה לא שגרתית, שהיא מעבר לימין-שמאל מדיני ומעבר להצבעה רגילה: הכרעה בין חברה אחראית וצודקת וכלכלה הוגנת, ובין קפיטליזם חזירי פרוע שמפרק לנו את המדינה, מעשיר עוד ועוד קבוצה קטנה, ורומס את כל היתר.

 

בתמונה למטה אתם רואים עובד מפגין מול מקום עבודתו שמאיים להיסגר. סדרת בעלויות כושלת ריסקה את המפעל, ועכשיו מתברר ש-1500 העובדים גם רומו במשך השנים, לא הופרשה להם פנסיה כחוק, והם עלולים להיזרק לרחוב סתם כך. אתם רגילים לראות את התמונות האלה, אלא שהפועל במקרה הזה הוא לא סבל בנתב"ג ולא פועל זכוכית בפניציה אלא ראש מחלקת החדשות של העיתון מעריב, יואב ריבק, כשהוא מפגין השבוע בצומת מעריב. מעולם לא היה ברורה וחדה כל כך הזהות המעמדית בין פועלים שידיהם סוחבות, אורזות ומרכיבות ובין עיתונאים שידיהם על המקלדת. ככה זה כשלמעמד הביניים קורים כל הדברים הרעים שעד עכשיו קרו "רק" לעניים.

 

על המחירים המזנקים, על הפיטורים האכזריים והמיותרים בפיניציה ועל הפיטורים בתקשורת, הנה ראיון מהבוקר בערוץ 10 אצל דב גיל-הר וסיון כהן

 

קריסת העיתונות ובראשה המשבר העמוק של מעריב היא בגדר פיגוע חברתי, דמוקרטי, כלכלי ותעסוקתי. מדובר באלפי עובדים בני מעמד הביניים שיפלטו לשוק עבודה אפל ומתכווץ. הפגיעה כאן אינה רק בפרנסתן של אלפי משפחות ערב החג, אלא גם פגיעה אנושה בדמוקרטיה. בלי ריבוי אמצעי תקשורת המאזנים זה את זה מבחינת אינטרסים ונטייה פוליטית לא תהיה דמוקרטיה בישראל והשלטון וההון יוכלו לעשות במדינה כבתוך שלהם. הנה פוסט שלי בבלוג "הפרינט לא מת", ידיעות בדמרקר ובגלובס עם פירוט הצעת החוק שלי לעידוד העיתונות המודפסת, עוד תקשורת, ראיון אצל גל גבאי בעניין הזה, "עושים סדר", ערוץ 2, וגם אצל עמנואל רוזן ובן כספית ברדיו ללא הפסקה.

 

אני מציעה שהציבור יפטר את נתניהו במקום שנתניהו יפטר את הציבור. שמעתם שדחוף לו עכשיו לייצר מסלול פיטורים מהיר במגזר הציבורי? אין גבול לחוצפה. בעיצומו של גל פיטורים שהוא לא נוקף אצבע למנוע אותו, בוער לו לפטר בקלות אנשים עובדים ומסורים שבקושי גומרים את החודש: מורים, רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, שוטרים, פרקליטים, סוהרים. תחת ניצוחו של נתניהו התכווץ המגזר הציבורי אחרי שהופרט, יובש וקוצץ. כתוצאה מכך עומדת ישראל באחד המקומות הנמוכים במערב בהוצאה האזרחית לנפש, ומעמד הביניים נאלץ, בגלל זה, לשלם מכיסו את מה שמגיע לו בדין. מי כמוהו יודע שרבים מעובדי המגזר הציבורי הפכו מזמן לעובדי קבלן מנוצלים. ההודעה שלו היא צינית ואכזרית, ונועדה להפוך מאות אלפי עובדים מסורים ליעד לשנאה ועוינות. הנה ראיון על זה אצל יעל דן בגל"צ, ועוד תקשורת

 

ועוד סטירה של ביבי לעובדים, מה שממש יושיע את כלכלת ישראל: קיצוץ בדמי ההבראה. זה עוד שיא של קהות חושים וחוצפה. כאילו שכחנו שב-2009 קוצצו דמי ההבראה שלהם לטובת סיוע למפעלים במצוקה, אבל אפילו מפעל או עובד אחד לא ראו את הכסף, וזה נשאר בקופת האוצר. כשביד אחת הוא מחלק הטבות של מיליארדים רבים לחברות העשירות ביותר בדמות פטור פרוע ממס על הרווחים הכלואים, אין ולו שמץ של לגיטימציה לבוא לעובדים רגילים ולתבוע מהם ויתור על חלקים משכרם. ובינתיים, שימו לב לאבסורד, שטייניץ נוסע "לעודד משקיעים מאמריקה". הרי הפטור ממס על הרווחים הכלואים, בלי שום התניה שהכסף יושקע בישראל, מגמד השקעה של כל משקיע חדש שיביא! תקשורת.

 

פרשת השר סטס מיסז'ניקוב מישראל ביתנו. פניתי לשב"כ ולגורמי הביטחון, ודרשתי שלא להתנכל למאבטחים שחשפו את עלילותיו המבישות של השר. שרותי הביטחון צריכים להתמקד בחקר הפרשה עצמה: איך לא טופלו כשלים ביטחוניים (שהות במאורות חשפנות רוויות אלכוהול וגורמים עברייניים, עד לאובדן תפקוד ושליטה היא מסוכנת לכשעצמה בוודאי לשר עצמו אבל גם למאבטחים!) למה הופקרו המאבטחים להתעמרות כזאת ולמצבים בלתי אפשריים? חשוב לציין שרובם המכריע של מאבטחי השרים הם עובדי קבלן לכל דבר המשתכרים שכר נמוך ורבות מזכויותיהם הסוציאליות נשללות. זה ממש מקומם שעכשיו ימוצה אתם הדין כאילו הם אנשי שב"כ, כשבפועל הם לא נהנים מהזכויות שיש לעובדי שב"כ (ושלא יהיו אי הבנות, אני בעד הזכויות של עובדי השב"כ!) תקשורת, ועוד קצת על הפרשה (כולל הבעת סלידה עמוקה ממועדוני החשפנות) וגם על עניינים כלכליים בראיון בערוץ 2 לאברי גלעד ועינב גלילי:

 

אנחנו בעיצומו של אחד המשברים הקשים ביחסי ישראל ארה"ב, וזה מדאיג. "יש לכולנו לא רק אינטרס משותף, גם ערך משותף וזה האחריות על שמירה על ביטחונו של עם ישראל במדינת ישראל, אין על זה שום מחלוקת. אף אחד מאיתנו לא רוצה באיראן גרעינית... חלק מהשמירה על הביטחון, על הקיום, ועל כוח ההרתעה שלנו, ואי אפשר להתעלם מזה - הוא השותפות והברית העמוקה עם ארה"ב. ופגיעה בברית הזאת עלולה גם להתרגם לפגיעה בביטחונה של ישראל." ראיון ביומן הצהריים של רשת ב' אצל אסתי פרז.

 

ועוד על הבחירות הסוערות והיפות שהיו אצלנו לוועידה ולמועצות הסניפים - עשינו היסטוריה ו-40% מצירי הועידה שלנו הן נשים, הנה כתבה על זה בהארץ. את התוצאות תוכלו לראות כאן, מי שרוצה להתמודד כעת על מזכיר סניף או מחוז מוזמנ/ת לראות כאן מה צריך לעשות, הנה ראיון בערוץ 2 עם נועם שליט שנבחר להיות ציר ועידה, עדכון בדמרקר על תוצאות "קרב המיליונרים" בסביון...

 

כמו תמיד אני ממשיכה להיפגש כל הזמן עם קהלים מגוונים:

 

כנס בינלאומי בנושא "צדק חברתי במציאות מורכבת" של האגודה הבינלאומית למחקרי צדק התקיים במכללה למנהל בראשון לציון, הנה נאום הברכה שלי (אנגלית)

 

כנס בבית יהודי ביאליסטוק ביהוד בניצוחה של זיוה                                  הרצאה על חזון חברתי עם עובדי החברה למתנ"סים - כפר יונה

רחמים (וברכות לזיוה שנבחרה לצירת ועידה!)

 

12 חודשי השנה של ביבי, תיקון טעות: בישיבת הממשלה אמר נתניהו שאם היה מפרט כל מה שעשתה, ביצעה וגם אישרה הממשלה, היו נדרשות לו שעות רבות ולכן פירט הישג לכל חודש. הפירוט האמיתי כמובן נראה אחרת מזה של ביבי, והנה כמה דוגמאות: באייר חבר נתניהו למופז באחד התרגילים המבישים בפוליטיקה הישראלית. באותו חודש פורסם גם שישראל הגיעה למקום השני בתחולת העוני בין מדינות ה-OECD. בסיוון התפרסם דוח המבקר על המחדל הכבד בשריפה בכרמל, בתמוז אושר מכרז של רכבי יוקרה בשווי 400 אלף ש"ח לכל שר, ובאותו חודש ממש גם פוטרו 16 אלף איש מעבודתם. ובבוא אלול אלינו המע"מ עלה, ונקווה שלא נצטרך להתחיל את שירנו מהתחלה, ושההישג הבא יהיה בדמותן של בחירות, שבהן יביע הציבור את דעתו על צעדיה של ממשלתו. תקשורת

 

משחקי ראש השנה ודירוגיהם בעיצומם, ואנחנו מובילים בגדול. ערוץ הכנסת - עם סקר בקרב הציבור ועם פאנל פרשנים מחמיא מאוד למפלגת העבודה ולי ומציב אותנו במקום הראשון עם הרבה פירגונים. ב"ליידי גלובס" אני במקום השלישי (אחרי ענבל קרייס, מנהלת פרוייקט חץ 3 בתעשייה האווירית, ורקפת רוסק עמינח מנכ"לית בנק לאומי), אתר סלונה מכתיר אותי לראש ממשלה בממשלת הצללים שלו (ענת סרגוסטי: "שלי יחימוביץ’ יכולה להיות ראש הממשלה הראשונה בתולדות המדינה עם תפיסת עולם חברתית מובהקת... אין ספק שמדובר בהצלחה מטאורית...") אתם מוזמנים גם לתרום את חלקכם במשאל שהם עושים, את נחמיה שטרסלר אני ממשיכה להוציא מדעתו והוא בוחר בי לאשת השנה עם שלל השמצות וזעם, אתם מוזמנים להגיב לו (ותזכרו תמיד שככל שנהיה חזקים יותר, כך היריבים שלנו יהיו מודאגים ואלימים יותר). הציבור, בניגוד לשטרסלר, מציב אותי במקום הראשון בשאלה מי המנהיג הכלכלי של ישראל. הנה תוצאות סקר 'פאנלס' ששואל את השאלה הזאת:

 

הנה גם הראיון על זה בגלי ישראל אצל מיכאל טוכפלד ומוטי שקלאר.

 

ועכשיו אאחל לכם שכל משאלותינו הערכיות והפוליטיות יתגשמו, ושנזכה לכונן כאן חברה טובה והוגנת, וגם כמובן מאחלת לכל אחת ואחד מכם שנה של בריאות, אושר, אהבה וסיפוק. תודה ענקית על הגיבוי ועל החיזוק ועל המסירות שלכם,

 

שנה טובה,

שלכם,

שלי

 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית