ח'כ שלי יחימוביץ': כמה שווה הבית שלי ולמה זה לא סוד? הקרב על פניציה ועל ערוץ עשר ועוד...

2.9.2012

 

כמה שווה הבית שלי ולמה זה לא סוד? ומדוע צריך להסביר בכלל למה אי אפשר להנהיג ולשחק במניות בו זמנית? הקרב על פניציה ועל ערוץ עשר, הסכמה נדירה עם ביבי, ובקשה אישית מחברי העבודה שבכם: בואו להצביע ביום שלישי!

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

בקשה מגונה. למה צריך להסביר בכל פעם מחדש את המובן מאליו? הרעיון שראש הממשלה יכריע גורלות ביד אחת, ובידו האחרת ישחק במניות - הוא הפרת אמון מול הציבור. נבחרי ציבור לא רשאים לשחק במניות, נקודה. כל ילד מבין שרוה"מ חשוף באופן עמוק ביותר למידע ביטחוני וכלכלי שיש לו השפעה דרמטית על המסחר בבורסה. יותר מזה: נתניהו יכול, בכוח החלטותיו, לחולל בעצמו תנודות בשוק. הבקשה שהגיש לבצע בעצמו שינויים בתיק המניות שלו (שמופקד, כחוק, בנאמנות עיוורת) הייתה בקשה מגונה. לא במקרה הוא התחרט עליה אחרי שהבין שתיחשף בדיון בממשלה.

 

אולי אשחק קצת במניות? שש שנים "גרתי" בועדת הכספים. החלטות שלי השפיעו לא פעם על ערכן של מניות (ביטול הטבת מס לכי"ל, העלאת המיסוי על חברות הגז, העמדת אשראי לתחנות כוח, יש המון דוגמאות). הרעיון שבמקביל גם אשחק באותן מניות, הוא רעיון מעוות. מצער שנתניהו לא מבין כמה זה פגום.

 

כבר נחשפנו בעבר להתנהגות קלוקלת של הרמטכ"ל חלוץ אשר בעת ששלח את חיילי צה"ל לקרב שממנו רבים לא שבו, מצא זמן להתקשר לבנק ולמכור את המניות שלו. הציבור הביע אז סלידה מכך, ובצדק. הנה ראיון על זה בגל"צ אצל ירון וילנסקי, ראיון לערוץ 2 באינטרנט, לגדי נס, ברדיו חיפה, ועוד הרבה תקשורת.

 

אז כמה שווה הדירה שלי? היא עלתה 210 אלף דולר לפני 12 שנים. השיפוץ עלה 100 אלף דולר. היום הדירה שווה בערך פי שלוש, כי האזור, שהיה אזור עני, הפך בינתיים לדי מבוקש. בעוד שנתיים אסיים לשלם משכנתא של 4000 שקלים בחודש. הנה סיפרתי לכם על הנכסים שלי ונשארתי בחיים! ברור שנבחרי ציבור חייבים לאפשר לציבור לדעת מה היקף רכושם והונם, ובעיקר איפה יש להם אינטרסים. שקיפות היא חיונית למניעת ניגוד עניינים. אצלנו משום מה חושבים שכסף זה דבר אינטימי. אני מחדשת הצעת חוק שלי בעניין, שלצערי לא עברה לפני 3 שנים.

 

"לא רע אבל טייקונית היא לא". בראיונות על הצעת החוק, שאלו אותי המראיינים אם אני מוכנה לספר על הרכוש שלי, ונעניתי (להפתעתם) בשמחה. הנה אצל ניב רסקין בגל"צ, "היום שהיה" בערוץ עשר מפרטים גם הם מה יש לי ומה אין לי, וקובעים: "בקיצור- לא רע ובכל זאת טייקונית היא לא. אבל החשיבות היא לא במספרים, אלא בתקדים. נו, מי הבא בתור?" גם בדה מרקר פירוט של כתב הנדל"ן נתן שבע על הדירה שלי, והנה צילומים בלעדיים של הבית שלי ושל הגינה לטובת קוראי הניוזלטר הזה:

 

פניציה. טמטום כלכלי, אכזריות אנושית, התנערות שלטונית - ככה נראה הטיפול במפעל פניציה. זה מפעל נהדר וחדשני שמפרנס 400 משפחות בצפון. הוא בקשיים רק בגלל שאין לו עדיין חיבור לגז טבעי (כפי שהתחייבה הממשלה ליזמים), והפער בין המזוט היקר לבין הגז הזול הוא עצום. חובה על הממשלה לסייע למפעל בתקופת המעבר עד להגעת הגז. לא לעזור - זה טמטום כלכלי. רק תחשבו כמה יעלה להקים מהתחלה מפעל ברמה כזאת, כמה יעלה לייצר 400 מקומות עבודה, או לשלם דמי אבטלה, לסייע בתשלומי העברה, לטפל ב-400 משפחות מרוסקות. הנה ככה צריך לפתור את הבעיה בקלות. נפגשתי עם העובדים שבאו להפגין מול הכנסת, הנה קטע וידאו מההפגנה:


ערוץ 10 הוא מקום עבודה לא פחות חשוב מפניציה. אם חלילה ייסגר, ילכו הביתה בלי שום אופק למצוא פרנסה אחרת - 550 עובדים במעגל הישיר ועוד 2000 משפחות שמטה לחמן תלוי בערוץ. גם כאן, כמו בפניציה, אין סיבה לסגירה. לערוץ חוב קטן שהוא יכול לשלם בפריסה הגיונית, חוב שהוא בדיחה לעומת הסדרי חוב בסכומים אדירים שמושגים כאן כל הזמן.

 

אם ערוץ 10 ייסגר - יחזור שוק התקשורת עשר שנים לאחור, חופש העיתונות ייפגע קשות ולערוץ מסחרי יחיד, ערוץ 2, יהיה מונופול על החדשות. למעשה, התנהלות האוצר ורוה"מ היא כל כך בלתי סבירה מבחינה עסקית וציבורית עד שברור לחלוטין שנתניהו מתעמר בערוץ והחליט לחסל אותו, פשוט בגלל העבודה העיתונאית הביקורתית והטובה שעושים עובדיו, שכוללת, לתדהמת נתניהו, גם ביקורת עליו.

 

כבוד לוועד העובדים. חשוב לי לשתף אתכם במייל ששלח ועד העובדים של ערוץ 10, בראשות מתן חודורוב (הכתב והפרשן הכלכלי של ערוץ 10) - לעובדיו. זה מייל שכתוב בצורה מאוד מאופקת, אבל מאחוריו מסתתר מאבק נחוש ולא פשוט לא רק על קיומו של הערוץ אלא על עצם הזכות להתארגנות. נכון להרגע מסתמן נתיב הצלה לערוץ. קראו ולמדו איך מנהלים מאבק. כבוד למתן חודורוב, לוועד, ולכל העובדים שלא נכנעו ללחצים ועשו את הדבר הנכון, שצריך להיעשות בכל מקום עבודה לא מאורגן.

 

על פניציה, על ערוץ עשר, ועל עוד עניינים בראיון נרחב אצל אטילה שומפלבי בערוץ הכנסת:

מציאות פיקטיבית. ומה יש לשר האוצר שטייניץ להגיד על זה? ציטוט מדוייק: "אין אבטלה בישראל!" מסתמן שמקורות המידע של שר האוצר שלנו הם סרטי התעמולה היקרים שהפיקה לשכת רוה"מ, ולא המציאות. הצעתי לו השבוע לשוחח עם כל אחד מ-16 אלף המובטלים החדשים שנוספו רק בחודש שעבר, להסתכל בעיניו ולחזור על המשפט: "אין אבטלה בישראל". אפרופו סרטי התעמולה, "שש עם" עודד בן עמי מעניקים חשיפה יפה לסרטון של צוות המתנדבים שלנו על קמפיין החיים היפים של נתניהו. תקשורת. ועוד לא התאוששנו מהקביעה שאין אבטלה, וכבר נרשמות מצד שטייניץ תרועות שמחה על הפער בין נתוני הלמ"ס (הפחות גרועים) לנתוני שירות התעסוקה. כמה אטימות אפשר? ואיך אתה מרשה לעצמך להתעסק בשיטות דגימה במקום להילחם בפיטורים? התגובה המלאה שלי בגלובס.

 

והתמונה הזאת מקוממת ביותר, וזה בלשון המעטה:

 

מזכ"ל האו"ם באן קי מון ונשיא איראן אחמדינגא'ד בשיח רעים מחוייך. בועידת טהרן הוסיף חמינאי באזני באן ש"הציונים הם זאבים צמאי דם". זו התנהלות בלתי נסבלת של מנהיג האו"ם. דווקא ברגע זה הארגון החשוב הזה אמור להחריף את הלחץ הבינלאומי על איראן המתחמשת, במקום חיבוקים ולגיטימציה. איזה הגיון יש בזה? הרי בצד התביעה מישראל לא לממש את האופציה הצבאית, חייבת להיות קשיחות מאקסימלית וחסרת פשרות במישור הכלכלי והבינלאומי! אתם רגילים לקרוא כאן ביקורת קשה שלי על נתניהו, אבל הפעם אני חייבת לציין שהדרישה המוקדמת שלו ממזכ"ל האו"ם להימנע מנסיעה לטהראן הייתה מוצדקת וראויה.

 

הבנקים מתעקשים למרר את החיים לעסקים הקטנים והבינוניים, שהם לקוחות טובים, ולשפוך אשראי על לקוחות ענקיים ומסוכנים. השבוע התברר שהבנקים כנראה לא יזכו לראות לעולם 630 מיליון שקלים שחייבת להם אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר. רק דמיינו שבמקום 630 מליון ללווה אחד מסוכן הבנקים היו מפזרים את האשראי בין 630 עסקים קטנים ובינוניים, מליון לכל אחד! כולם, כולל הבנקים עצמם היו מפיקים מזה הרבה יותר!

 

ועכשיו תסתכלו טוב על התמונה הזאת: שני האנשים האלה, שיושבים בנינוחות בבית קפה, הם נוחי דנקנר (500 מליון מתוך ה-630 הוא חייב לבנק לאומי), ומנכ"לית בנק לאומי, רקפת עמינח רוסק. התמונה הזאת צולמה כשרוסק הייתה "רק" מנהלת החטיבה העסקית בבנק. אם אתם בעלי עסק קטן, או סתם צברתם אוברדראפט, נסו לקבוע עם המנכ"לית בבית קפה, מי יודע אולי תקבלו אשראי של 500 מליון, ואחר כך גם לא להחזיר אותו.

 

הממלכה, המלווה, והחייב. עם תחילת הקדנציה שלו עלה גם שר האוצר שטייניץ ("אין אבטלה בישראל") לרגל למשרדיו של דנקנר. לא צמרת בנק לאומי ולא שר האוצר צריכים להתעלם מהשפעתו של ענק ממונף כמו דנקנר. אבל ההתרפסות הזאת מבלבלת את היוצרות. ולרגע נדמה שגם הממלכה-הרגולטור (שטייניץ), וגם המלווה (רוסק ובנק לאומי), בכלל עובדים אצל החייב (דנקנר) וסרים לפקודתו.

 

בואו להצביע! ביום שלישי הקרוב בין 14:00 ל-22:00 זה קורה. פעם בארבע שנים חברי מפלגת העבודה יוצאים לבחור את צירי הועידה שלנו ואת מועצות הסניפים המקומיות. 6000 אישה ואיש הגישו מועמדות. הבחירות חשובות מאד, ישפיעו על אופיה של המפלגה, והן מתקיימות בכל רחבי הארץ. אני מבקשת מכם להשתתף, לקחת חלק ולהגיע לקלפיות ולהחליט מי האנשים שתתמכו בהם. חפשו את המועמדים כאן באתר המפלגה ובכניסה לקלפיות. לברור זכות הצבעה ומיקום הקלפי כנסו ללינק הזה ובכל שאלה ובקשה פנו ליאיא פינק העוזר שלי - yaya@havoda.org.il

 

שבת שלום ובהצלחה למתמודדים ביום שלישי,

שלכם,

שלי

 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית