ח'כ שלי יחימוביץ': אז מה עושים הערב, ביבי? סרטון ממצה על מדיניות נתניהו; הדילמה הפשטנית 'פצצה או הפצצה' לא קיימת במציאות מורכבת, ועוד...

19.8.2012

 

אז מה עושים הערב, ביבי? סרטון ממצה של צוות מתנדבי האינטרנט על מדיניות נתניהו. הדילמה הפשטנית "פצצה או הפצצה" לא קיימת במציאות מורכבת. על ההתנגדות הנחרצת שלי לסרבנות, ועל הרצון העז של ביבי לשמר את השיח הישן של ימין שמאל, ולמחוק סדר יום כלכלי חברתי

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

לפני ענייני השבוע, בואו תשפיעו באמת על סדר היום. ב-4 בספטמבר הבחירות לצירי הועידה, גוף חשוב ומשפיע שמתמודדים אליו אנשים נהדרים. חיילים, סטודנטים, וכל מי שקשה לו להצביע במקום מגוריו - אנחנו מקלים עליכם ומאפשרים לכם, בכפוף להרשמה מראש, להצביע גם בת"א, חיפה, ב"ש וירושלים. הירשמו כאן עכשיו או לכל המאוחר עד יום שני הקרוב (20.8) בחצות. רק תזכרו שאחרי ההרשמה ושינוי מקום ההצבעה לא תוכלו כבר להצביע במקום מגוריכם, אלא רק בקלפי שנרשמתם אליה. לשאלות אפשר לפנות ליאיא פינק העוזר שלי - yaya@havoda.org.il. בהצלחה למתמודדים!

 

השאלה הפשטנית על "פצצה או הפצצה" לא קיימת במציאות מורכבת. הדיון הפומבי המופקר בעניין, מלובה באופן פעיל בידי נתניהו וברק חצה כל גבול סבירות אפשרי, והוא בפני עצמו כבר מהווה נזק. הוא מכרסם עמוקות ביחסים עם ארה"ב, ופוגע בכושר ההרתעה שלנו (השיא היה כשנקעה נפשו של הרמטכ"ל האמריקני דמפסי והוא הודיע למצלמות שלישראל כלל אין יכולת למנוע את הפצצה האיראנית).

 

אכן, ההתגרענות האיראנית מהווה איום. אכן כל האופציות מונחות על השולחן, איש לא פקפק בזה מעולם ולפיכך לא היה צורך מלכתחילה לדוש בזה, ישראל לא חשודה בכך שהיא אינה מפעילה כוח צבאי כשיש בכך צורך. אבל במרחב שהוא כה נפיץ, במזרח תיכון כה משתנה, דרושה התנהלות נבונה, אחראית ומושכלת.

 

הדילמה "פצצה או הפצצה" יכולה אולי להיות נושא מצויין לתרגיל בדיבייט בתיכון. במציאות היא לא קיימת באופן כה פשטני. היטיב להגדיר זאת ראש אמן לשעבר, האלוף במיל' עמוס ידלין, שדווקא אינו מאלה שפוסלים אופציה צבאית, ודווקא אינו מהמסתערים אוטומטית על נתניהו. "יתכן", הוא אמר, "שנמצא את עצמנו בוחרים בחלופת ההפצצה על כל מחיריה, אבל נשארים עם חלופת הפצצה על כל מחיריה". הנה ראיון עדכני נרחב מהיום על הסוגיה עם אודי סגל ודני סידס ברדיו 102 (כולל גם באופן מוזר על הרגלי הצפייה בסרטים שלי ושל משפחתי...).

 

החיים הפוליטיים של נתניהו בתוך שיח של איום בטחוני הם קלים יותר מהחיים בשיח על מכלול האחריות של מנהיג כלפי אזרחיו (בטחון אישי, בריאות, קורת גג, פרנסה בכבוד, חברה הוגנת) שאותו הוא מפקיר באופן מסוכן. הנה עוד ראיונות ותקשורת בעניין.

 

ההשתלחות של נתניהו בנשיא המדינה שמעון פרס אתמול הייתה תוקפנית וגסה. העובדה שהוא מסתתר מאחורי מקורבים לא מפחיתה מחומרת תגובתו. פרס מקובל ומוערך על הציבור כולו, ודבריו בעניין איראן היו מדודים ופטריוטיים באמת. אדוני ראש הממשלה, תקשיב לפרס. תקשיב. תקשורת.

 

אז מה אנחנו עושים הערב, ביבי? למה להכביר מילים כשאפשר להראות סרטון אחד מוצלח של צוות המתנדבים שלנו, אשר היטיב לתמצת את קווי המדיניות של נתניהו (ושטייניץ).


ואם אתם רוצים לדעת עוד על מתנדבי הרשת שלנו, ועל השימוש הנרחב והמוצלח שלנו במדיום, צפו בכתבה של כתב ערוץ הכנסת

אם משום מה עוד לא עשיתם לייק לדף שלי בפייסבוק, עשו לייק עכשיו.

 

אני מגנה את העצומות שקוראות לטייסי חיל האוויר לסרב פקודה אם ידרשו לפעול באיראן. אני מתנגדת לסרבנות משמאל ומימין כאחד "על רקע אידיאולוגי". היא מפוררת את החברה, פוגעת בסולידריות, מביעה בוז למדינה ומייצרת אנרכיה. אבל עוד יותר חמורה מסרבנות של מעטים, שלפחות משלמים עליה מחיר אישי - ההסתה למרי שעלתה השבוע מהקריאות המרתיחות לטייסים "שלא להמריא אם יקבלו פקודה לתקוף באיראן". ביקורת על הדרג המדיני היא לא רק לגיטימית, אלא חיונית. אבל פניה לחיילים לסרב פקודה? עד כאן.

גם הטענה שזו "פקודה בלתי חוקית בעליל" היא שגויה ומופרכת. את ההגדרה הזאת נתן בית המשפט אחרי הטבח בכפר קאסם ב-1956. 47 אנשים חפים מפשע, גברים נשים וטף, נורו למוות. שורה של קצינים סרבו לפקודה המצמררת לירות בלא אבחנה בחקלאים ערבים ששבו מהשדות ולא ידעו ששעת העוצר הוקדמה. הקצין היחיד שציית וחייליו שצייתו לו הועמדו לדין ונשפטו למאסר. זו הייתה פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור התנוסס מעליה, ואין שום קשר מוסרי, אבל ממש שום קשר, בינה ובין הנחיה לתקוף מתקני גרעין של אויב. גם, כן גם אם אין הסכמה עם עמדת הממשלה.

הנה ראיון מפורט על זה ב"הכל דיבורים" ברשת ב' אצל איילה חסון.

 

בג"ץ זרק מכל המדרגות את חברות הגז שדרשו לבטל את חקיקת ששינסקי. הטענה המחוצפת שלהם הייתה ששינוי המיסוי על הגז הוא "חקיקה רטרואקטיבית", טענה אווילית במיוחד, כי איש לא הטיל עליהם מס על רווחים קודמים. ובעיקר: זכותה המלאה של המדינה לשנות מיסוי כשהוא הופך את המדינה לענייה ואת הטייקונים לעשירים. לא שמענו אותם מתלוננים על חקיקה רטרואקטיבית כשמס החברות ירד בצורה חדה והכפיל את רווחיהן. לתקשורת. הייתי שותפה פעילה מאוד בחקיקת ששינסקי וזה אחד הדברים שאני גאה בהם. אנחנו עובדים כעת על חקיקה מקיפה לתמלוגים הגיוניים על רווחי החברות שמתעשרות בזכות אוצרות הטבע ששייכים לכולנו, החל מהאשלג והפוספט ועד למים מינרליים.

 

חוסר משילות? דווקא עודף משילות. לראשונה מאז 48 שונה תקנון הממשלה בידי נתניהו, כך שבפועל הוא פשוט יוכל לקבל החלטות לבד, משל היינו משטר מלוכני. על התירוץ של הצורך ב"יעילות" וב"קבלת החלטות מהירה" יש לי שני דברים להגיד: אחד, ראשי ממשלות הנהיגו כאן, הובילו אותנו למלחמות, לשלום, הקימו מערכות מפוארות וגם הרסו לפעמים - ואיכשהו הצליחו לקבל החלטות. אז מה קרה פתאום?! ושנית, התופעה החמורה העולה כחוט השני בדו"חות (המבקר, וינוגרד) על קבלת החלטות של צמרת הדרג המדיני, היא דווקא המהירות, החפיפניקיות, קלות הראש, והעדר ההתייעצות. נתניהו, כהרגלו, מטפל במחלה באמצעות החמרה שלה. הנה ראיונות שלי על זה ביומן הבוקר של רשת ב' אצל יגאל רביד, בגל"צ אצל ירון וילנסקי ביומן הערב, בערב חדש אצל עידן קוולר ואראל סגל, ועוד הרבה תקשורת.

 

רגע של סלידה, על הפגנת הכהניסטים הבוטה השבוע מול אירוע לציון 20 שנה לממשלת רבין, והעימות עם נכדתו של יצחק רבין ז"ל, נועה. אלה אנשים שפועלים מתוך יצרים מסוכנים וללא שמץ של כבוד לאדם שהקדיש חייו לצה"ל, למדינה ולשלום ונרצח בידי בן עמו. זו קיצוניות מסוכנת שמאיימת על הדמוקרטיה ומעניקה לגיטימציה לרצח ראש ממשלה, וגם אטימות אנושית, גסות רוח ורוע לב כלפי משפחת רבין ורבים שעדיין דואבים את מותו. לתקשורת.

 

בקטנה. 1. השבוע עברו התקנות לחוק חדש שלי - שמאפשר לעובדים עניים להיות זכאים להשלמת הכנסה גם אם יש להם רכב בשווי נמוך. 2. למתעניינים בהמשך הטיפול שלי בעובדה שמשרד רואה חשבון אחד מטפל כמעט בכל הגורמים במשק. 3. לדוברי הערבית שביניכם - ראיון מקיף לאתר "בוקרה".

 

די לסיסמאות הישנות. השבוע נפגשתי עם מנהלים בכירים במגזר הציבורי, בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. דיברנו על הריסוק של השירות הציבורי, הפרטתו והאאוטסורסינג שלו, שמלווה ברטוריקה שקרית ועוינת ("האיש השמן" של ביבי, פרסום שקרי ומגמתי של שכר מנופח לכאורה, ומה לא), וכמובן גם על ההשפעות של החלשת המדינה על העניים ועל מעמד הביניים.

הם שאלו גם שאלות פוליטיות, ואמרתי להם שנתניהו עושה מאמצים עזים להעצים את העיסוק הציבורי בענייני ביטחון, ולסלק את הדיון הכלכלי והחברתי העמוק והער שהציבור מתעקש לקיים. אבל, הבטחתי להם, נגמרו הימים שבהם ערב בחירות נקראו הבוחרים להתכנס סביב סיסמאות ישנות ומשומשות שחילקו אותם לגושים מסורתיים של ימין ושמאל מדיני. הציבור חכם, שואל שאלות, ותובע ממנהיגיו ליטול מחדש אחריות כוללת שחורגת מהגבולות הישנים.

 

ולקראת שבת... ראיון נרחב שלי בתוכנית "באים לשבת" בערוץ 2, עם המראיין מנחם טוקר, על המשמעות הסוציאלית העמוקה של השבת כיום מנוחה, על יחסי העבודה הטובים שלי כחילונית עם ח"כים חרדיים, ועוד.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי

 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית