ח'כ שלי יחימוביץ': חג חירות שמח! נתניהו מצייר עצים ואומר דבר והיפוכו, ומאמר על נדבות לפסח

15.4.2012

חג חירות שמח! נתניהו מצייר עצים ואומר דבר והיפוכו, ומאמר על נדבות לפסח

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

קודם כל חג שמח. חג אביב מלבלב, וחג של חרות מכל שיעבוד לכולכם. תיהנו מהסדר (אני כבר נהנית - הסדר אצלי ואני מבשלת בלי הפסקה), ותנוחו.

 

המייל שלי אליכם בשבוע שעבר חולל מהומה לא קטנה. כתבתי לכם בין היתר, שנתניהו לא נמשח למלכות, ופוליטיקאים אפשר להחליף. שאנחנו מובילים בבירור את הגוש ובבחירות אתמודד מולו על ראשות הממשלה. הנה חלק מהתקשורת שהייתה סביב העניין, כולל רדיו וטלוויזיה. זקוקה לכם לתמיכה בי ברשת בכל עת שהנושא עולה. בפייסבוק, בטוקבקים. ואם עוד לא עשיתם לייק לעמוד שלי בפייסבוק, זה הזמן.

 

מי הפוליטיקאי הכי חברתי? הסקר של צינור לילה בערוץ 10:

 

נתניהו והיפוכו, בלי להתבלבל. לאיזה נתניהו להאמין? נתניהו בינואר 2009: "אפחית מיסים ב-20%". נתניהו השבוע: "מי שאומר שאפשר להוריד מיסים נעדר אחריות וידע כלכלי" הנה הנאום שלי במליאה.

 

העץ של ביבי. בטח ראיתם אותו משתעשע בציור עצים, מבצע תעלולי טאבלט, ובכלל מאוד מרוצה מעצמו שעה שיותר ממיליון עובדי קבלן בישראל נאבקים על הישרדות, ומעמד הביניים הולך ומתכווץ. נראה שנתניהו חי במדינה אחרת. הנה תקשורת שלי מגיבה על המופע הזחוח. תקשורת על תחנות הדלק שהפכו לתחנות לגביית מיסים (הנה גם ראיון בערוץ 2), על הסטירה המצלצלת בפרצופו של הציבור בדמות קיצוץ בתקציב כדי לאזן את הסטירה של מחירי הדלק, ועל מס היסף, מס צודק על עשירים במיוחד שדווקא הוא מכל טרכטנברג - לא הוטל. אבל הכי מדויק היה הדבר הזה, שרץ בפייסבוק לקראת סוף השבוע:

 

ברוכים הבאים לעוזבי קדימה לעבודה. מתוכננת פגישת הכרות שלי אתכם. זה יקרה ביום ראשון הבא (15.04). רוצים להשתתף? כתבו ליאיא ל-yaya@havoda.org.il

 

ולסיום - שיהיה לכם מה לקרוא בחג... על נדבות לפסח, שיטה כלכלית אלימה, וצדקה במקום צדק. "אצולת הנדבנות מזועזעת" הוא מאמר שלי שהתפרסם במוסף הארץ לפני 8 שנים. נתניהו היה שר אוצר בממשלת שרון, אני הייתי עיתונאית, מראיינת ובעלת טור בערוץ 2. להיות "חברתי" היה אז מאוד לא אופנתי. השיח הסוציאל דמוקרטי לא היה קיים בכלל. הוא נחשב קיצוני ולא לגיטימי.

זו הייתה תקופה אפלה, שבה הניח נתניהו את יסודות הקפיטליזם האלים ודהר איתו בכל הכוח: קצבאות זקנה קוצצו בחדות, הפרטות השתוללו, כמות עובדי הקבלן זינקה, הרפורמה במס של נתניהו (שנמשכת עד היום) העשירה את העשירים באופן חסר תקדים, העוני העמיק קשות, ותרבות נדבות וולגרית ועתירת יחסי ציבור פרחה.

בעיתון הארץ (זה היה לפני הולדת דמרקר) פורסמה כתבה של אסתי אהרונוביץ' תחת הכותרת "הלכנו ממקום למקום ולקחנו". הימים היו ימי הסתה אלימה נגד עבודה מאורגנת (הסתה שניכרת גם היום), אבל הכתבה הזאת הגדילה לעשות ועסקה בהסתה של ממש נגד העניים מקבלי חבילות המזון, ותיארה אותם כנצלנים, מניפולטיביים, אגרסיביים, לא מנומסים וכפויי טובה.

המאמר הזה שלי פורסם כתגובה לאותה כתבה באוקטובר 2004 במוסף הארץ. לימים שמחתי למצוא קטעים ממנו בספר לימוד של הבת שלי ב"תרבות ישראל". הוא גם מופיע בספר שלי "אנחנו", ונוכח הדיון המחודש והמוצדק על הכלמת פניהם של העניים בחלוקת נדבות פומבית, אני מביאה אותו שוב, לכבוד החג.

 

ושוב חג שמח,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית