רגע לפני ההצבעה: מתוך מכתבו של חיים אורון (ג'ומס) ביום שישי האחרון למוסף הארץ

11.9.2011

רגע לפני ההצבעה: מתוך מכתבו של חיים אורון (ג'ומס)

ביום שישי האחרון למוסף הארץ:

 

..."עניין נוסף הוא סדר היום הסוציאל-דמוקרטי - "שדה בור, שממה מוזנחת" - עד הגעת יחימוביץ' למשכן. לנוכח הדברים, אני תמה באיזה סדר יום ודגשים עמיתי ואני עסקנו? במה עסקו בשנותיהם הפרלמנטריות אנשים כמו יאיר צבן, רן כהן, יוסי שריד, ח"כ אילן גילאון, אנוכי ואחרים? בסוציאל-בהדונס?

 

לעניין סדר היום הסוציאל-דמוקרטי, ראוי לומר עוד מילה: לפי תפיסתי - המיושנת משהו, ככל הנראה, ומכל מקום, מנוגדת לזו של יחימוביץ' - הסוציאל-דמוקרטיה היא תפיסת עולם שלמה וחובקת, בבחינת "כלים שלובים". סוציאל-דמוקרט אמיתי אינו יכול להילחם בלהט על זכותה של הקופאית לעבוד בישיבה ובה בעת להתעלם במפגיע מהערבי במחסן ותנאי העסקתו. זהו סוציאל-פופוליזם. לוקחים מהשלם חלקים שאינם במחלוקת וצועקים סוציאליזם.

 

ובאותו עניין בעצם: יחימוביץ' אומרת שההתנחלויות הן סוגיה קונסנזואלית. נניח. אבל גם סדר היום הכלכלי-ימני היה בקונסנזוס ובכל זאת היא מצאה לנכון לקרוא עליו תיגר. אז מה לכל הרוחות עניין הקונסנזוס רלוונטי לאדם עם השקפת עולם? בעבר חשבתי שהחלטתה של יחימוביץ' שלא לעסוק בפרק המדיני בחיינו, הייתה מצדה הכרעה טקטית מוטעית. כיום, לאחר קריאת הראיון עמה, אני מבין שהטקטיקה היא בעצם המהות וזה כבר מסוכן.

 

יצחק בן-אהרון אמר לי פעם בהקשר דומה, שגם מפלגת הבעת' בסוריה מוגדרת על ידי עצמה כסוציאליסטית.

 

ולסיום, דילמת הקוטג': אף שאני משתדל לאכול גבינה רזה, עדיין הצטערתי על הבוז, הלעג והביטול שהפגינה ח"כ יחימוביץ' כלפי מחאת הקוטג' ואנשיה. היות שאני עדיין מאמין בתהליכים ובדיאלקטיקה, אני סבור שאם המחאה החברתית משל הייתה, הרי שהקוטג' היה הגפרור שהצית לבבות.

 

חיים אורון, להב

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית