ח'כ שלי יחימוביץ: קום התנערה מעמד הביניים

13.2.2011

קום התנערה מעמד הביניים

 

שלום לכולכם,

 

תודה ענקית לכולכם על ההירתמות ועל ההתגייסות. אתם מתפקדים, ופוקדים אחרים, ומתנדבים, ותורמים, וזה מחזק מאוד ומעיד על הפוטנציאל העצום. אנחנו גדלים, וצריכים עוד עזרה. מי שרוצה לתת כתף בכל צורה שהיא - שיקליק כאן.

 

קום התנערה, מעמד הביניים. "כמו קרן שמש ביום סגריר מפציעה לה תודעה חדשה. עצם ההכרה שמשהו משובש ולא צודק בחלוקת הנטל מחד ובחלוקת המשאבים מאידך, היא דווקא הצד הטוב של המתקפה הכוללת נגד מעמד הביניים. ההתעוררות הזאת היא חשובה ומשמחת, כי עוד כמה שנים כאלה של מהלומות עוד היו עלולות להשאיר אותנו כמעט בלי מעמד ביניים. אותו מעמד שמניע את המדינה: מביא לשגשוגה, עובד, משכיל, יוצר, תורם, שולח את ילדיו לצבא, עושה מילואים, קונה. המעמד שמבטיח את חוסנה של המדינה ובעצם הוא-הוא המדינה." כנסו למאמר שלי  שהתפרסם אמש בגלובס, וגם בבלוג שלי, והוא מפרט את הקלישאות שמעמד הביניים שבוי בהן ואשר מביאות עליו את כיליונו.

 

ניסיונות כיבוי הבערה החפוזים של נתניהו, כמו באסון הכרמל, מחדדים את העובדה שאז כמו עכשיו, למחנה שלנו אסור להסתפק בזעקה בלתי ממוקדת. חשוב שנעלה עוד קומה ונסביר לציבור מה קרה הפעם. נתניהו דבק באובססיביות בהמשך הפחתות מס הכנסה ומס חברות, למרות שגם סטנלי פישר וגם כלכלנים מהאסכולה שלו אומרים לו שזו שגיאה. שזו פגיעה אנושה בהכנסות המדינה. שזה מגדיל פערים כי הכנסת העשירים גדלה וזו של מעמד הביניים והעניים - לא. אבל הוא בשלו, תקוע בימי תאצ'ר. וכשחסר כסף בקופה כי הפחיתו מס צודק - מטילים במקומו מס עקיף ולא צודק. זה המס על הדלק. הנה אני מנסה להסביר את זה, הנה חלק מהראיונות - אצל בן כספית ואראל סגל ברדיו ללא הפסקה, אצל רון קופמן ב-102, בערב חדש  אצל דן מרגלית ורונן ברגמן, וגם אחרי מסיבת העיתונאים עם ה"בשורות" המפוקפקות, ביומן הבוקר אצל אריה גולן.

 

מהצביעות והפופוליזם קשה לי להירגע. הנה אני מסבירה בנאום בן דקה במליאה למה עברתי מהטלוויזיה לפוליטיקה, ומה ההבדל בין גילוי דעת (הטור שהיה לי ב"אולפן שישי") לבין חובותי כחברת כנסת.

 

פגועי נפש ישבו בתור עם הממתינים לאורתופד. כבר חמש שנים אני מנהלת מאבק נגד העוול של הרפורמה בבריאות הנפש, ובינתיים הצלחתי למנוע אותה. זה הרס המערך הקיים, הפרטה, ופגועי נפש ישבו יחד בתור עם מי שממתינים לאורתופד ולרופא עור. הנה דברים שלי בועדת העבודה והרווחה.

 

לראשונה בחיי נימקתי אי אמון בממשלה, פשוט כי לראשונה אני באופוזיציה (לראשונה באופן פורמאלי כמובן) הנה הנאום שלי, בשם סיעת העבודה, שהגישה הצעת אי אמון על רקע התנהלות הממשלה בפרשת גלנט.

 

"המדינה זה אני" מאמר שלי שהתפרסם במעריב ובNRG: "זה נכון שהלוחם המהולל, המפקד המוכשר - נתן ונתן. אבל מתברר שהוא גם לקח ולקח. הוא ניכס לעצמו ולצורך התעשרותו הפרטית אדמות לאום. זה לא מעשה גבורה, אלא מעשה גלותי, הטומן בחובו התייחסות אל המדינה כאל פריץ שאפשר ורצוי לתחמן. זה לא הפריץ. אלה אדמות המדינה שלנו... אם כל אזרח במדינה נדרש לניקיון כפיים ולשמירה על החוק, הרי שמנהיגיו חייבים להיות כאלה... וחוץ מזה, די נמאס לשמוע שלשמור על החוק זו משימה כל כך מורכבת. דווקא לאתגר כל הזמן את רשויות החוק נשמע לי כאב ראש לא קטן..." הטור נמצא גם בבלוג שלי.

 

זנות היא לא מקצוע ולא חילופי סחורות מרצון, אלא צורת אלימות קשה ואפלה, שיש בה שיעבוד האדם וגופו וסחר בו כשהוא בשיא אומללותו. הנה נאום במליאה ובו אני גם מברכת במליאה את אורית זוארץ ואת דוב חנין על חוק מצויין שלהם שמשית ענישה קשה על פרסום מודעות זנות.

 

הזכות לעבודה בישיבה. בית הדין לעבודה מרחיב את חוק הזכות לעבודה בישיבה שלי, מעגן בפסיקה, במענה לתביעה של ההסתדרות, את לשון החוק - וקובע שההסתדרות רשאית להגיש תביעות בשמם של עובדים גם אם הם אינם חברים בה.

 

רכבו על אופניים בתוך העיר, ועזבו את הרכב המסוכן והמזהם, ואת בעיות החניה. זה מה שאני עושה.. השבוע אושר בועדת כלכלה לקראת קריאה שנייה שלישית חוק שלי המבטל את חובת חבישת הקסדה בתוך העיר למבוגרים. זה אחרי שהתברר שהחוק של גלעד ארדן שמחייב קסדה - לא נאכף ממילא, וגורם נזק בכך שהוא לא מאפשר פרוייקטים של השכרת אופניים לכל כמו בפאריז וברומא. מה שגורם לפחות אופניים וליותר תאונות. הנה קצת תקשורת, ראיון אצל אורלי וילנאי וגיא מרוז בערוץ 10 (שעוסק גם ביתר ענייני היום) וגם נייר העמדה של עמותת ישראל בשביל אופניים.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית