ח'כ שלי יחימוביץ: הקרב המלוכלך על רווחי הגז רק מתחיל, פנייה למלצרים שבכם, ונוחי דנקנר התאהב בסינים (על חשבוננו)

9.1.2011

 

הקרב המלוכלך על רווחי הגז רק מתחיל, פנייה למלצרים שבכם, ונוחי דנקנר התאהב בסינים (על חשבוננו)

 

שלום לכולכם,

 

מסע ההפחדה של טייקוני הגז רק מתחיל. ששינסקי עשה עבודה מצוינת אבל אין ספק שהאיומים, ההכפשות, הקמפיין האלים והכסף הרב שנשפך כדי לשמור על ממונם של בעלי הממון - שחקו את מסקנות הועדה ומיתנו אותן על חשבון רווחתו וזכויותיו של הציבור. השבוע כבר היו בכנסת "טעימות" ראשונות ודוחות של הצפת המסדרונות בלוביסטים של הגז, וכמה ח"כים שכבר נשבעו אמונים לברוני הגז העניקו מיצגי פתיחה מביכים. אני זקוקה לעזרתכם במסע הלא-קל הזה, בעיקר בפעילות במיילים וברשת מול כל המודעות והטוקבקים הממומנים בכספי חברות הגז. מי שרוצה לעזור, שיכתוב ליעל.

 

ותקשורת בענייני הגז: יהודה שרוני מציג הבוקר במעריב עשר שאלות זהות לי ולגדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה של תשובה. זה מעניין, כנסו. ימות המשיח: פרופ' עומר מואב אביר התאצ'ריזם ואני מסכימים בנושא תמלוגי הגז! בראיון משותף אצל קרן נויבך. ראיון גם בתוכנית הבוקר של ערוץ 2, בלב העניין בערוץ 1, אצל אריה גולן ברשת ב על הגז וגם על שכר המינימום, ואצל רינה מצליח ברדיו ללא הפסקה על הגז ועל מפלגת העבודה. עוד קצת כתבות מההמולה התקשורתית כאן, וגם לקריקטורה חביבה בגלובס שבה תשובה ויתר הטייקונים ניצבים על אסדת גז ומקוננים, ואני לידם על סירה רעועה אומרת "זה נשמע לי כמו, או יו יו יו יוי."

 

הוד מעלתם הסינים. מביך לשמוע את נוחי דנקנר חולק מחמאות משתפכות לסינים, שקונים ממנו 60 אחוז בעלות ממכתשים אגן, בדרך להשמדת המפעל ולהעברתו לסין. הוא מתפעם מהפטריוטיות שלהם לארצם. חבל שהוא עצמו לא היה קצת יותר פטריוט לישראל לפני שמכר להם את המפעל המדהים הזה שבמשך חמישים שנה סיפק עבודה לאלפיים עובדים משכילים וחרוצים בנגב. עד שדנקנר רכש אותו רק כדי לעשות ממנו אקזיט. היכנסו לבלוג שלי לטקסט המתומלל (אפשר גם להאזין) של ראיון שלי בעניין ברדיו דרום. "הייתי מצפה מראשי הערים בנגב לא לבוא ולכשכש בזנב מול נוחי דנקנר, אלא להתעמת איתו. גם אם הוא זורק להם תרומה של מיליון שקל פה ומיליון שקל שם, פה להקים מתנ"ס, שם למגרש כדורסל. זה אתנן".

 

חוק הדגל. שלחנו מכתב לגופים שלא כלולים בחוק ובקשנו מהם להחיל אותו על עצמם מרצונם, ובינתיים, ביום ראשון יובאו לממשלה התקנות הנלוות לחוק המשמעותי יותר, חוק הטקסטיל הביטחוני - והוא יצא לדרך.

 

סיכול מזימות רשע. העבודה שלי כמו שאתם יודעים מורכבת גם מסיכולים (של סעיפים מחוק ההסדרים, של ויסקונסין, של הפרטות, ושל מה לא). בשבוע שעבר סיפרתי לכם שאני מנסה לסכל את מועמדותו של ברי בר ציון, מנוכלי תוכנית ויסקונסין, לנציב שרות המדינה. ובכן לא תאמינו, אבל הצלחנו, וזה ממש לא פשוט כשמדובר במועמד של ראש הממשלה, ושראש הממשלה גם מתעקש עליו כפי שתוכלו לראות כאן.

 

ספיחי פסק דין קצב: בראיון שלי אצל יעל דן בגל"צ (וגם על שכר המינימום). בעוד כמה שבועות יתיר בית המשפט לפרסם חלקים נוספים מהכרעת הדין, ואני מקווה שיהיו שם גם חלקים הנוגעים לעדות שלי (הייתי עדה מטעם התביעה, עדות שחיזקה את עדותה של א' ממשרד התיירות). אני מתנצלת על המסתורין, אבל כידוע - משפטי אונס מתקיימים בדלתיים סגורות וכל הנאמר בהם אסור לפרסום אלא אם השופטים התירו פרסומם של חלק מהדברים.

 

ועכשיו למלצרים שביניכם. לפני ארבע שנים הנחתי הצעת חוק שהייתה אמורה לחייב מסעדות, פאבים בתי קפה וכו' - לשלם שכר למלצרים, בלי קשר לטיפים, שאותם כידוע נותן הסועד מנדבת לבו, ולא המעסיק. גנזתי את החוק בגלל הרבה מאוד פניות של מלצרים, שחששו שברגע שהסועדים ידעו שיש להם משכורת - הם יפסיקו להשאיר טיפים. במפגשים האחרונים שלי עם י"בניקים ועם סטודנטים - נושא החקיקה עלה באינטנסיביות מחדש, והחלטתי לשוב ולנסות לחוקק את החוק. כל המלצרים שבכם שרוצים לקחת חלק בתהליך - מוזמנים לכתוב לי לכאן.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית