מן המערכת -  הסיכון גדול ומאיים

"מפנה" מס' 51 - אוקטובר 2006, תשרי תשס"ז


 

לאט, חלש ומאוד לא אלגנטי - כך ניהלה הממשלה את המלחמה. למרות שהתעקשה שלא לראות בה יותר ממבצע, פן תצטרך לפצות את נפגעיה כבמלחמה, הייתה זו מלחמה רבת נפגעים ופגעים. אין הכשלים בניהולה הצבאי צריכים להסיח הדעת מחידלון-המעשה שביטויו בהזנחת העורף: הפקרה של תושבי הצפון, במיוחד מהשכבות החלשות ונסמכות הסעד כל ימות השנה. אלה נזקקו לחסדיהם של בעלי ממון ו"סתם" אזרחים שגילו סולידריות עם פליטי הצפון ואחווה כלפי הנותרים בבתיהם. באירוע זה החלה בפועל ההפרטה המלאה של מערכות הרווחה, הפרטה שהיא משאת נפש של אנשי ממשל ופוליטיקאים רבים בישראל גם בעתות שלום. המדינה שמטה מכתפיה את החובה והעול לדאוג לאזרחיה שפגעי המלחמה נחתו עליהם וכל המבקש לדעת כיצד ייראו מערכות החברה בארץ לעת האצת ההפרטות, יכול לקבל דוגמה ממה שהתרחש בעת המערכה בצפון. יותר מאשר מהממשלה, גדולה האכזבה מאפס המעשה של מפלגת העבודה. הייתה זו שעתה הלא יפה - לא נמצא ולו גם שר אחד מתוכה ש"יהפוך שולחן" באוצר, בלשכת ראש הממשלה, במוסדות הרווחה, גם אם אין זה תפקידו המיניסטריאלי להפוך שולחנות ולהיחלץ לעשיית חירום. ועל סדר יום חברתי וקידום תהליכי שלום כבר אין מה לדבר.

 

הרפיסות של הממשלה והמשברים בהם נתונות שתי המפלגות הגדולות, מערערים את המערכת הפוליטית כולה. רבה האכזבה מהמנהיגות על גילויי השחיתות בקרב כמה מהם, ומתפשט חוסר אמון כלפיה עד כדי ייאוש מהמערכת הדמוקרטית. לנוכח הלכי רוח אלה, לנוכח הכישלונות במבצע הלחימה - גם אם נקבל את ההגדרה המקילה שהייתה זו "רק" אי הצלחה; לנוכח סבלו של העורף וגולת הכותרת, התקציב האנטי חברתי שמבשל האוצר, מתחזק החשש מפני הופעתו של "איש חזק" שייקרא "לעשות סדר". ואין זה משנה אם שמו ביבי, איווט או אפי, כי חד הם. והסיכון גדול ומאיים.

 

הגיליון הנוכחי תוכנן עוד בטרם מלחמה ולא מצאנו לנכון לשנות מתכונתו אלא רק לצרף מאמר על תקציב המדינה והדרכים למימון פיצויי המלחמה, שוב על חשבון השכבות היותר חלשות והיותר נזקקות... לכך מוקדש מאמר של מוריה אבנימלך. על הדרך הפסולה בה נוהג האוצר להטיל גזירות ולהעביר החלטות כלכליות בעלות משמעות מרחיקת לכת באמצעות חוק ההסדרים עומד נציב הדורות הבאים. מתוך המזכר הארוך והמפורט שהגיש לכנסת, אנו מביאים קטע קצר במדור תעודה.

 

כבר לפני שנתיים ויותר התרענו כנגד המגמה שבמירוץ להפרטת המשק יופרטו גם בתי הסוהר. הנושא חזר לסדר היום וראוי לשוב ולדון בהשלכותיו החמורות של מהלך כזה. הפעם עושה זאת מענית שאנן במאמרה 'למי הפשע משתלם'.

 

חלקו הגדול והמרכזי של הגיליון מוקדש לדיון בכמה מהיבטיה של הישראליות. פותח מנקודת מבט סוציולוגית עוז אלמוג ואילו מנקודת תצפית של הפריפריה כותב זאב צחור. צביה גרינפלד, מאיר יפה ויעקב גורן דנים בכמה ממרכיביה של הישראליות התרבותית והרוחנית ושורשיהן. אחת מהרעות החולות שהיא נחלת הישראליות היא תהליך האמריקניזציה וההתבטלות בפני כל מה שהוא אמריקאי. מאמרו של אבי קליין מנתץ כמה מהמיתוסים הרווחים לגבי ארצות הברית, וגם אם אין בכך כדי לעצור את האמריקניזציה אפשר ויסייע הדבר למנוע את ההתבטלות העצמית בפניה.

 

במדור המוקדש לקיבוץ בוחן אברהם פווין את השינוי בדמוקרטיה הקיבוצית בה הוחלף השולחן העגול בו שותפים הכל, בשולחן המנהל הספון בלשכתו. אודי מנור בא חשבון עם היסטוריונים הרואים בקיבוץ אבן ריחיים על צווארו של השמאל.

 

במדור הפותח אשנב לעולם מובא תרגום פרק מספרו של הפילוסוף האמריקאי ריצ'רד רורטי על חינוך.

 

את הגיליון חותמים כרגיל מאמרי ביקורת והערכה על ספרים, מאת יעל ויילר, יוסי ברנע ואריה קיזל.

 

גיליון זה יגיע לידיכם הקוראים עם תום חגי תשרי, לאחר שמרביתכם תתגברו על שפע עיתוני החגים ותוכלו להתפנות לקריאה יותר עיונית ומוסכלת ב"מפנה".

 

לכולכם נאחל קריאה מעניינת ושנה טובה! העורכים