תקצירי המאמרים

מפנה מס' 49 - כסלו תשס"ה, דצמבר 2005

משה ליסק: תמורה סימבולית

בראיון עם עורכי "מפנה " משוחח הסוציולוג חתן פרס ישראל על הסימבוליות של ניצחון עמיר פרץ בבחירות לראשות "העבודה", על הסמליות שבדבר, על הסיכוי והמכשלות שבדרכו וכן על התמורות בחברה הישראלית.

* לראיון במלואו - קישור בסוף הדף

 

שלמה סבירסקי: התקציב כמשקף את השיתוק המנהיגותי

תקציב-המדינה המוצע, מספר את סיפורה של חברה המגששת באפלה ללא חזון של פיתוח כלכלי ומסתפקת בהסתמכות על "כוחות השוק" ש"יובילו את המשק קדימה"; חברה הדוחה לעתיד בלתי ברור את הצורך להשקיע בחבריה - בחינוך ובהשכלה גבוהה, בבריאות וברשת הביטחון הסוציאלי.

* למאמר במלואו - קישור בסוף הדף

 

אבי קליין: הבסיס המוסרי של של התפיסה הסוציאל דמוקרטית

פעמים רבות נטען כנגד הקפיטליסטים וכנגד שיטתם שהם אינם מוסריים. מה המקור לטענות אלו? מה יש בשיטה זו שגורם לאנשים לגנותה על חוסר המוסריות שבה? הדבר נובע מעקרונות הבסיס של השיטה. הנחת הבסיס של הקפיטליזם היא ש"השוק" צודק וטוב ולכן אין להתערב במהלך פעולתו. כמובן ש"השוק" הוא מושג מטאפורי בלבד ואין הכוונה לשוק אמיתי (אשר ממנו ומהאנשים שבקרבו, סולדים פעמים רבות חלק מתומכי הקפיטליזם). הכוונה היא למצב העולם כפי שהתעצב על-ידי פעולות הסחר, זאת מתוך תפיסה ש"השוק" חולש על כל תחומי  החיים (עוני ופערים, כמו גם מצב הנשים ואיכות הסביבה). מכיוון ש"השוק" יודע לווסת את עצמו בצורה האופטימלית, התערבותה של הרשות הציבורית, קרי הממשלה, רק תפגע במצב זה. המתונים יותר יטענו שהממשל יכולה לתקן פה ושם תקלות קטנות, אך באופן כללי, אל לה להפריע לאותו "שוק" מיתי, אליו מצטרף כוח מיסטי שמכונה בפיהם "היד הנעלמה", ומבטיח שבאורח פלא, אם כל אדם ידאג לתועלתו - התועלת והרווחה הכללית תגדל.

 

שמעון אביבי: הדרוזים כמיעוט במדינת לאום דמוקרטית

מדינת ישראל, על-פי הגדרתה, היא מדינת לאום דמוקרטית. המאמר בוחן את דגם מדינת הלאום הדמוקרטית המאפיין את ישראל; מברר האם מאפייניו של דגם זה ישימים לגבי הדרוזים בישראל והאם הוא עונה על שאיפותיהם.

 

אורנה קזמירסקי: "הידד ניצחנו!"

סיפור "הטנק של דגניה" כדוגמה להשתקפותם של מיתוס, מציאות ומה שביניהם בכתבי מלחמת  השחרור בשלושה קיבוצים בעמק הירדן.

 

 הנרי ניר: תנועות הנוער החלוציות והתנועה הקיבוצית: הרהורים היסטוריים

אין כיום  אף קיבוץ אחד שמרבית חבריו אינם בוגרי תנועות הנוער או בנים של חברים כאלה. זה ללא ספק סיפור הצלחה מרשים ביותר.

* למאמר במלואו - קישור בסוף הדף

 

עדי פורטוגז: חדלונה של מפלגה

"הדבר היחיד שהנני מצטער עליו כי הרחקתי לכת עד כדי שלילה טוטאלית של הציונות - דבר שאין לו צידוק, לא עיוני ולא מעשי, משום זווית ראייה רצינית שהיא. על כך הנני מביע חרטה" - משה סנה. סיפור הוועידה האחרונה של מק"י.

 

אלי אברהמי: "למרחב" - איכות ללא תפוצה

סיפורו של עיתון שנולד עם הפילוג במפ"ם ו"מת" עם האיחוד שכונן את מפלגת העבודה.

 

רן אהרנסון: קומונות ההוטרים באמריקה

תיאור קומונות ההוטרים הקיימות בצפון אמריקה מעל 120 שנה, ע"י גיאוגרף ישראלי שחי בקרב כמה מבין 400 הקומונות  וביקר ברבות מהן במשך תקופה ארוכה.

 

אלי צור: יריבים מול מראה

מפלגת "הבונד" בתולדות עם ישראל דרך המשקפיים של הסיפור הציוני, בעקבות ספרו של יוסף גורני, חלופות נפגשות, שראה אור לאחרונה בהוצאת מוסד ביאליק (2005). ה"בונד" והציונות כשתי תנועות המתחרות על לב ההמונים במזרח אירופה.

 

אודי מנור: 'המזרחית' יודעת יותר 'מה לא' מאשר 'מה כן'

סיפורה של הקשת המזרחית כפי שמובא בספרו של משה קריף (הוצאת גלובס 2005), מנותחת בסקירה ביקורתית ואוהדת כאחת: אפשר כמובן להמשיך ולהשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את תשובותיה של "הקשת", או את תשובותיו של קריף. את שאלותיה-שאלותיו אין אלא לאמץ.

 

אלי צור: 'מר ביטחון' בדרך לראשות הממשלה

תיאור דרכו של יצחק רבין מילדות ועד תום מלחמת ששת הימים, כמובא בספר תעודות מקיף שראה אור בהוצאת גנזך המדינה (תשס"ה) בעריכת ימימה רוזנטל. קובץ רחב היקף זה הוא ראשון בין שני כרכים, כשהשני יוקדש לרבין המדינאי.

 

שלמה גץ: הטכנוקרטים כמובילי השינוי בקיבוץ

על ספרו של מנחם טופל, המנהלים החדשים - הקיבוץ על דרך אחרת, שראה אור זה מקרוב בהוצאת מכון בן גוריון ויד טבנקין. הספר הוא פרי מחקר ממושך על התמורות בקיבוצים ועל מחולליהן ונכתב על בסיס עבודת דוקטורט של טופל.

* למאמר במלואו - קישור בסוף הדף

 

יעקב שמיר:  תל עמל - היישוב השני ל'חומה ומגדל'

ערעור על הטענה שקיבוץ תל עמל היה ראשון יישובי "חומה ומגדל'.

 


ל"תמורה סימבולית" - לחץ כאן
ל"התקציב כמשקף את השיתוק המנהיגותי" - לחץ כאן
ל"תנועות הנוער החלוציות והתנועה הקיבוצית: הרהורים היסטוריים" - לחץ כאן
ל"הטכנוקרטים כמובילי השינוי בקיבוץ" - לחץ כאן

חזרה לעמוד השער של "מפנה" מס. 49,

דצמבר 2005, כסלו תשס"ה