מן המערכת

מפנה מס' 49 -  כסלו תשס"ה, דצמבר 2005

 

מיומו הראשון מציב "מפנה" את סוגיות הצדק החברתי, מדיניות הרווחה ודמותה של החברה בישראל במוקד סדר יומה של המערכת, כפי שהוא מתבטא במרבית המאמרים והדיונים  -  בראיונות וב"שולחנות עגולים" - שקיימנו במרוצת 13 שנים. תקופות ארוכות חשנו כי קולנו, גם אם נשמע, אינו מהדהד ואינו טורד את מנוחתם של מי שבידם לעצב את המדיניות החברתית בארצנו. והנה, לקראת מערכת הבחירות המתרגשת עלינו, נקווה שלטובה, וכמובן במידה רבה גם בשל השינוי המשמעותי שחל במנהיגות "העבודה", נוכחנו (כמעט אמרנו: הופתענו) ש"האג'נדה" (אגב, מה רע בביטוי 'סדר יום'?) שלנו, השולית לכאורה, הפכה למוקד המערכה הציבורית-פוליטית. כל כך רק אם לא יצלח 'הספין' של כמה פוליטיקאים ואנשי ביטחון המבקשים להסיט את תשומת הלב לגרעין האירני ולזירה הביטחונית. למרבה הצער, ואולי ללא הפתעה, הם נעזרים בכך בכמה מ"אוהבינו" בקרב שכנינו הפלשתינאים המתערבים במערכת הבחירות במעשי טרור שהם מבצעים. ככל שצריך להיאבק בנחישות בטרור, אין לתת למעשיהם, ולהבדיל לפוליטיקאים שלנו, להסיט את מוקד הדיון ערב הבחירות. אנו על כל פנים, נוסיף לדון בגיליון זה ובבאים אחריו בשלל הסוגיות החברתיות האמורות לעמוד על סדר יומנו גם לא לעת בחירות.          

 

הטלטלה שאחזה במערכת המפלגתית נדמתה לרעידת אדמה ההורסת מבנים ומותירה חורבות. ואכן, דומה שאין כמעט בנמצא מבנה מפלגתי שלא ניבעו בו סדקים, או שקרס אפילו.  כבכל רעש, גם כאן מתרחשים ועדיין צפויים זעזועי משנה הבאים לאחר הרעש הגדול (מה שהגיאולוגים מכנים: After shocks). המפה המפלגתית לא התגבשה עדיין באופן סופי וספק אם המפלגות, בהרכבן ובדמותן העכשוויים,  ייראו כך גם לאחר יום הדין.

 

המבנה שכבר בקע מתוך הרעש - התחברות פוליטיקאים מגוונים שונים לרשימת בחירות דמוית מפלגת מרכז בראשותו של שרון - מבנה זה נועד קודם כל להבטיח בידי שרון את המשך השלטון. אך לאיזו מטרה? דברים ברורים כאלה המחדשים משהו, לא נשמעו לפי שעה, וכלל לא ברור לאן מועדות פניו. בבואו להכריע, ראוי לו לבוחר לשקול היטב את זכויותיהם ומעלליהם של אישים ומפלגות, לנסות לנחש (הרבה יותר מכך יקשה כיום) לאיזה כיוון מתכוונת להוביל  כל אחת מהמפלגות-רשימות, ולהצביע על סמך ניחוש זה, בתקווה שכיוון בהצבעתו למה שהתכוון בדעתו...

 

הגיליון הנוכחי כולל ראיון ומאמרים העשויים לסייע אולי בידי הקורא להבין טוב יותר משמעותם של אירועים ותהליכים ולסייע לו לגבש  את עמדתו לקראת הצבעתו בבחירות.

 

פותח את הגיליון הראיון עם משה ליסק העומד על המשמעות הסימבולית של "תסמונת פרץ" ועל משמעותם של שינויים נוספים המתחוללים בחברה. שלמה סבירסקי סוקר את תולדות הצעות התקציב בעשורים האחרונים, עומד על משמעותם (האנטי-חברתית) ועל אוזלת ידן של ההנהגות הפוליטיות לאורך השנים. ביסוס מוסרי לסוציאל-דמוקרטיה מספק מאמרו של אבי קליין, כל אלה במדור "יעד". את המדור חותם שמעון אביבי בסקירה על הדרוזים כמיעוט במדינת ישראל.

 

מדור "אשנב", הפותח חלון לנעשה בעולם, מוקדש הפעם למאמר רחב יריעה של רן אהרנסון על קומונות ההוטרים בצפון אמריקה. ניתן למצוא קווי הקבלה בין השינויים המתחוללים בקרבן לבין השינויים בקיבוצים בארץ.

 

במדור המוקדש לקיבוץ, "מבפנים", מביאה אורנה קזמירסקי את סיפור הטנק של דגניה כמאפיין את דרך היווצרותו של מיתוס.

 

הנרי ניר עומד על תרומתן של תנועות הנוער החלוציות לתנועה הקיבוצית ויישוביה.

 

פרשיות היסטוריות שהגיעו לקצן לפני שלושה עשורים ויותר נסקרות ב"אלה תולדות", על ידי עדי פורטוגז ואלי אברהמי: האחד על מק"י, והשני על העיתון "למרחב".

 

ארבעה ספרים חדשים שראו אור זה מקרוב נסקרים במדור "סימן קריאה", על ידי שלמה גץ, אודי מנור ואלי צור.

 

חותם יעקב שמיר במדור "משוב" בו הוא מתקן הקביעה לגבי ראשוניותו של תל עמל כיישוב "חומה ומגדל".

 

"מפנה" הבא, גיליון מס' 50, יראה אור כבר לאחר הבחירות. נאחל לקוראינו בחירה נכונה שתניב תוצאה אשר תשרת את המדינה והחברה בה.

                                                        קריאה נעימה, העורכים


חזרה לעמוד השער של "מפנה" מס. 49,

דצמבר 2005, כסלו תשס"ה