תקציר המאמרים
"מפנה" 46-47, אייר תשס"ה, מאי ‏2005
שער ראשון: אתגור השיח ההגמוני והרחבת גבולות השיח הפמיניסטי
ניצה קרן: נשים כותבות ישראל 2005
סופרות ישראליות בנות-ימינו משוחררות מ"חרדת היצירה" שנצבה כאבן נגף בדרכן של יוצרות עד לא מכבר. הן גונבות את השפה ומעופפות אל על - כובשות לעצמן מקום של כבוד בשמי היצירה. לא עוד יצירה זניחה הנדחקת אל השוליים אלא ספרות המשתלטת על הזירה התרבותית ומייצבת את מעמדה כאן ועכשיו, כמו מכריזה: זהו זמן הנשים, זמן הנשים הכותבות, זמן הנשים היוצרות.
רות סופר: קידום מעמד האישה ברשויות המקומיות
קידום מעמד האישה אינו עיסוק העומד כפרופסיה בפני עצמה, לכן ניתן למצוא דפוסי פעולה שונים לגמרי מרשות לרשות.
ז'ילברט (ג'יג'י) פינקל: התנועה הלסבית-פמיניסטית - תמונת מצב
בשלושים השנים האחרונות נעשו פריצות דרך משמעותיות כתוצאה של מאבק ארוך ומתמשך של לסביות במסגרת תנועות פמיניסטיות ומחוצה להן.
הנריאט דהן-כלב: פמיניזם מזרחי וגלובליזציה
פמיניזם מזרחי מעוניין להחליף את השיח של הפמיניזם הישראלי הליברלי ולאתגר אותו תוך שהוא חוזר באופן דיאלקטי דרך הפמיניזם האשכנזי למחוזות הבעייתיים של תרבות מסורתית יהודית ערבית ממנה הוא יונק.
תגריד ג'השאן: אוטונומיה פמיניסטית של נשים ערביות
פעילותם הפמינסטית של ארגוני הנשים הערביות מהווה חלק ממאבקיה של החברה הערבית לשוויון זכויות בישראל. כל הארגונים אינם מתעלמים מכך כי אחת הסיבות למצבן של הנשים הערביות במדינה הוא בגלל היותן ערביות ולא רק בגלל היותן נשים.
סראב אבורביעה-קוידר: מודלים של אקטיביזם: נשים בדוויות בנגב
הנשים הבדוויות בחלקה הדרומי של הארץ נתונות במצב של שוליות משולשת: האחת - שוליות לגבי הפטריארכליות הדומיננטית הגברית, השנייה - שוליות בקולקטיביזם השבטי, והשלישית - שוליות במעמדן כלפי הממסד הישראלי.
ליאורה מינקה: בין הכנסת ובית-הכנסת - הייתכן פמיניזם דתי?
המהפכה הפמיניסטית הדתית מתרחשת כאן ועכשיו והיא מתקיימת אצל נשים שמקבלות עליהן באופן מוחלט מחויבות להלכה האורתודוקסית.
אודי מנור: מיתוס "האהבה" - הדרשה של אמה גולדמן על ההר
סקירה וביקורת על ספר חדש המביא חמישה מאמרים פמיניסטים שכתבה הפמיניסטית האנרכיסטית היהודייה במרוצת העשורים הראשונים של המאה הקודמת.
שער שני: המתח בין השיח ההגמוני לבין הגדרה העצמית: פמיניזם, אינדיווידואליזם וגבולות השינוי החברתי
בברלי מזרחי: ניעות השכלתית ותעסוקתית בקרב בנות הדור השני למהגרות ממרוקו.
בהשוואה לאמותיהן השיגו בנות הדור השני ניעות כלפי מעלה, אך הן אינן מפוזרות ברבדי ההשכלה והתעסוקה בהתאם למספרן היחסי בחברה הישראלית: יש להן ייצוג-יתר בקטגוריות ההשכלה והתעסוקה הנמוכות יותר, וייצוג-חסר בקטגוריות הגבוהות יותר.
שלומית בכר: אל תסתכל בפרופסיה אלא במה שיש בה
מחסומים מבניים פורמליים אומנם הוסרו, אולם המחסומים החברתיים נותרו גבוהים. כדי להשתלב בעיסוק, או לשרוד בו, אימצו עורכות-הדין את דפוס העבודה של הגברים. הסרתם של מחסומים פורמליים לא מונעת וגם לא מבטיחה העלמתם של הבדלים בין המגדרים.
דליה מור: להיות אישה ושוטרת: שילוב תפקידים שדרישותיהם סותרות
הארגונים הגבריים שבהם מועסקות נשים, והפועלים מתוך שיקולים רציונאליים, מתחילים להשקיע יותר בהכשרת נשים. שליחתן לקורסים והשתלמויות מועילה לארגון ברמות רבות ומגוונות: הם מעלים את ערך כוח האדם המועסק בהם; הם מחזקים את המחויבות של נשים למקום העבודה ומביאים לשינוי בנכונות שלהן להשקיע במקום העבודה; קורסים אלה יכולים להעצים נשים ולאפשר להן להתקדם ולהתפתח במקום העבודה.
ריבה זיו: קריירה שנייה של נשים בישראל - מהצבא לאזרחות
גורמים המנבאים קריירה שנייה בקרב גברים ובקרב נשים הם אותם גורמים עצמם. אילוצים משפחתיים אינם משפיעים על שיקוליהן של פורשות צה"ל לפנות לקריירה שנייה. המעבר לקריירה אזרחית, מושפע, בדומה לגברים פורשים, מנתוני ההון האנושי, מתחושת "התרוקנות מצברים" ומהרשת החברתית. השכר בקריירה השנייה, האזרחית, מושפע מנתוני הון אנושי, מרשת חברתית ומשאיפותיהן של הפורשות. הסטאטוס ורמת התובענות של הקריירה השנייה מושפעים משאיפותיהן בלבד.
יוסף שלהב: נשים חרדיות בין שני עולמות
האישה החרדית היא סוכן שינוי של ממש בקהילה החרדית. מנהלות סמינרים ובתי ספר חרדיים, משכילות ודעתניות, מובילות חידושים בתכנים ובשיטות לימוד: מלימודי סביבה ועד היסטוריה של השואה. הן לומדות, משתלמות ומובילות שינויים חינוכיים. הן מבקשות אומנם את אישור הרבנים, אבל הן אלו היוזמות והמובילות.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן
שער שלישי: השיח ההגמוני והשתקת קולן של הנשים: הסוגיה החברתית: למה נאלם קולה של ויקי קנפו?
יעל מונק: 'אור' כסרט פוליטי
בעצם ההצגה הריאליסטית של הזנות כמעגל קסמים, ללא כל מחאה גלויה, מציע 'אור' לקרוא את מצבן של רותי ואור המבודדות מכל מעגל חברתי (כולל מעגלי נשים) כמקרה מבחן למדוכאים של מדינת ישראל הקפיטליסטית אשר הסירה אחריותה כלפי תושביה.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן
שחלב סטולר-ליס, שפרה שורץ: "חבל על כל טיפה"
בעקבות הוויכוח על העברת התחנות לאם ולילד ממשרד הבריאות לקופות החולים חובה להדגיש כי חובת המדינה להמשיך ולתגבר את המסורת המפוארת של מאה שנים של 'טיפות חלב'.
סיגל רוזן: משנה מקום - משנה מעמד: מהגרות עבודה בישראל והשינוי במעמדן
המעצרים התכופים של אימהות לילדים על ידי שוטרי מנהלת ההגירה פוגעים ביכולת פרנסתן של אותן נשים, אם משום שכל מעצר פירושו אובדן יום עבודה ואם משום שמעסיקים ישראלים נוטים לפטר עובדת לאחר שלא הגיעה לעבודה.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן
אורי שדה: אימפוטנציה ממסדית נוכח סחר בנשים בישראל
סחר בבני אדם נאסר במישרין או בעקיפין, במספר רב של אמנות בינלאומיות עליהן חתומה גם ישראל, אך אופן הטיפול בקורבנות הסחר בנשים מעיד, כי במידה רבה ממשיכות הרשויות לתפוס את התופעה כבעיה של הגירה בלתי-חוקית ולא כפגיעה חמורה, גורפת ומאורגנת בזכויות אדם בסיסיות.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן
דב פלג: הנשים במערכת הפנסיה
על האישה העובדת ליצור פשרה בין 3 מרכיבים: עבודה, אחריות למשפחתה ולרווחתה שלה. המתח בין מרכיבים אלה גדול במיוחד בגילאי הילודה העיקריים 20-40. ההקלה על המתח בין המרכיבים האלה בחיי האישה העובדת נעשית בעיקר בעזרת מדינת הרווחה.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן
שער רביעי: שינוי השיח ההגמוני - בחזרה לפוליטיקה הממסדית
אורנה שמר: נשים: הקיבוץ משתנה: כמה תמרורים לדרך השינוי
שלב ראשון ביצירת השפעה על קבלת החלטות הוא העלאת המודעות לפער בין העקרונות למציאות, בין האמירות לבין החוויה. בשלב שני, נשים צריכות להתארגן יחדיו, כדי שמודעות זו לא תיתפס כבגידה ברעיון וכדי להתמודד עם משמעותה.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן
לינדה עפרוני: נשים בישראל ללא הגנה מקצועית
בתהליך הפיכת ההסתדרות מאיגוד מקצועי הנאבק על זכויות העובדים ומעמדם, למפלגתו של עמיר פרץ, נפגע מעמדם של העובדים ויותר מכולם מעמדן של הנשים העובדות.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן
סיגל ברק ברנדס: בעית אלימות נגד נשים בישראל בראי התקשורת
טיפול התקשורת בישראל בבעית האלימות נגד נשים יכול ללמד על ההתייחסות התקשורתית כלפי נשים, המשקפת תפיסות ואמונות תרבותיות ביחס למגדר זה. אין ספק כי עם השנים הבינה התקשורת בישראל כי מדובר בבעיה חברתית רחבת היקף.
טובה בנסקי: תנועות נשים לשלום בישראל, מאפיינים וסוגיות נבחרות
מאז שנות ה-80, קיים בארץ מגזר רחב של תנועות נשים לשלום הפועל במגוון רחב של היבטים לקידום סיום הסכסוך והכיבוש ולקידום מיצובן של הנשים בחברה. אפשר לראות בתנועות אלה מעין "נביאות מפוכחות" המצביעות בפני החברה על שינויים עמוקים המתרחשים בה, עוד בתחילתם, בטרם הפכו שינויים אלה לנחלת הכלל.