תקציר המאמרים - "מפנה" 44
תשרי תשס"ה - ספטמבר ‏2004
זאב שביט ואפרים יער: מצוקותיה של האוטופיה - מבט מחודש
מזה שלושה עשורים מתרחשים תהליכים של התרחקות החברה הישראלית מחזונה האוטופי של הציונות.
בשני העשורים האחרונים היינו עדים לגלים של קיטוב פוליטי המבטאים את תהליך ההחרפה בין יוניות לניציות.
עדי אופיר, בראיון עם העורכים: אין זו רק חטוטרת - הייתכן שינוי רדיקלי?
יש רעות חולות מבית, אך יש כאן עניין של מידתיות, הכיבוש הוא הרעה הכי נוראה, והוא מקרין גם על הנעשה בישראל, אך הוא בשום אופן לא מסביר הכל.
תהליך ריכוזו של העם היהודי בארצו לא היה פרויקט רע מיסודו והוא לא היה מוכרח להתגלגל למדינת האדונים היהודית השולטת בשלושה וחצי מיליון אנשים חסרי זכויות.
לינדה עפרוני: חורבן בית שלישי
עידן נתניהו בכלכלה מתאפיין בכוחניות ובפגיעה בדמוקרטיה מול ציבור מפוחד. הימשכותו של מצב זה מסכן את קיומה של המדינה.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן
אמיר בן פורת: בעת הזו לא יחדל אביון מהארץ
אי-השוויון החברתי הוא חלק בלתי נפרד מן ההוויה הישראלית ויש לדייק ולומר, ההוויה הקפיטליסטית המתרחשת בישראל ששורשיה אי-שם בעשור הראשון למדינה.
יגיל לוי: מ"צבא העם" ל"צבא של עממים" - התבוננות בצה"ל העתידי
פירוקו של "צבא העם" וכינונו של צבא התנדבותי מקצועי מגלם שינוי מהותי בהרכבו החברתי הפנימי של הצבא, בהתנהלותו הפנימית וביחסיו עם החברה האזרחית.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן
אלון גן: אין חדש תחת שמש הכיבוש - יורים ובוכים לאורך ציר הזמן
מעקב אחר יותר מארבעה דורות של "יורים ובוכים" מראה שלתחושות האשמה והבושה, מתלווה בדרך כלל פעולה נוספת - פעולת הווידוי המטהר.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן
נעמה כרמי: קשה להיות יהודי וגם לא כל אחד יכול
ישראל היא מדינת הגירה. אחוז ניכר מאזרחיה היהודים היגרו אליה ממדינות אחרות ואחוז ניכר מהם הם בניהם ובנותיהם של מהגרים. עצם השימוש במונח 'הגירה' בישראל איננו מקובל. נהוג להשתמש במונח 'עלייה', המצביע על משמעות נורמטיבית חיובית לפעולת ההגירה (היהודית) אל ישראל, לעומת המשמעות הנורמטיבית השלילית של 'ירידה' ממנה (emigration).
מוחמד סואעד: ערבים בחברה הישראלית
הדור החדש בקרב ערביי ישראל, שגדל והתחנך במדינת ישראל, הגיע לבגרות בשלהי שנות ה-60 ןהןשפע מהשינויים האידיאולוגיים והמעשיים שלאחר 1967, נמצא מוכן ליטול את רסן ההנהגה בידיו ולהחליף את המנהיגות המסורתית וההסתגלותית.
מוצטפא כבהא: התפתחויות עתידיות אפשריות ביחסי מדינת ישראל עם האוכלוסייה הערבית
מניעת פגיעה באדמה ובמקומות הקדושים הנוגעים לגרעין זהותם של האזרחים הערבים, עם הענקת שוויון מלא ולא מסויג - יביאו לשיפור מחויבותה של האוכלוסייה הערבית כלפי אזרחותה הישראלית.
איליה ורצברגר: השלטון המקומי בישראל - כישלון צפוי מראש?
שינוי בתפקידי השלטון המקומי, ללא שינויים מקבילים בתחומים האחרים, כמימון המנגנון ומבנהו, לא יספקו את הפתרון למשבר החמור בו נתון השלטון המקומי.
דובי הלמן: עמידתם של הקיבוצים - העוגן של מדינת ישראל
ליהודים זכות למדינה משלהם, אבל על הזכות הזו הם יצטרכו לעמול ולקבל על עצמם חובות לא קלים. על ארץ ישראל קונים זכות רק בדרך של התיישבות.
לקריאת המאמר במלואו - לחץ כאן