תקציר המאמרים: מפנה 41 - ספטמבר 2003 - תשרי תשס"ד
גדי יציב: תקשורת חסרת חוליות
תקשורת חסרת חוליות - כאשר המדיום נטול כול יומרה נורמטיבית, אלא הוא רק בעל אופי טכנולוגי והוא מוכן להסתגל לכול טעם, הוא מוכן להגיד כול דבר, ובלבד שרבים יותר ירצו לקנות.
יצחק לבני: לגעת דרך העור המת בעצב החי
רייטינג ואיכות בטלוויזיה; בגידת האינטלקטואלים בספרים ובכתבי העת.
רב שיח עורכים - ערכים, איכות ותפוצה
אלי אברהמי, גילי גופר, יוסי אחימאיר, אלי צור: ערכים, איכות ותפוצה - רב שיח עורכים של כתבי עת רעיוניים. רוב כתבי העת שהניעו תהליכים, או שהשפיעו על אנשים, היו כתבי-עת שמעטים קראו אותם והמעטים האלה העבירו חלק מהמסרים למעגלים מתרחבים והולכים.
לקריאת רב-השיח - לחץ כאן
אריה ארנון: מדיניות המערערת את מבנה החברה הישראלית
אידיאולוגיה של ימין נצי וקפיטליזם שמרני מנחה את מדיניות הממשלה וחותרת תחת אושיותיה של החברה הישראלית. השמאל טרם גיבש מדיניות חלופית המושתתת על סולידריות חברתית והבטחת זכויות העובדים והשכבות החלשות.
לינדה עפרוני: הכרחי תקציב ריאלי
במשרד האוצר ממשיכים להעדיף לא לעשות דבר, מלבד המשך הפגיעה באוכלוסיות חלשות ומוחלשות, בעובדים זרים ובגיבוש תוכניות הפרטה לא ריאליות.
צבי שולדינר: בין מחאה ברחובות לבניית אלטרנטיבות
כולם שמעו כי אין כסף. ואט אט כולם לומדים שיש הרבה כסף. השאלה היא רק בשביל מה ובשביל מי. מאז ימי השר מודעי המעבידים קיבלו סובסידיות נדיבות. הורדת התשלומים לביטוח הלאומי כדי לעודד את ה"שוק החופשי" הזרימה מיליארדים לכיסם של מעטים. בחמש עשרה השנים האחרונות המדינה שילמה מכיסה לפחות שישים - יש אומדנים גבוהים יותר - מיליארד שקל. זה כסף שחסכו המעסיקים. אין אף הוכחה לכך שזה תרם ליצור ולו מקום עבודה אחד. מה היה קורה אם המדינה על כול אי היעילות המיוחסת לה, הייתה משקיעה סכומים אגדתיים כאלה ביצירת מקומות עבודה, או בתשתיות לסוגיהן?
לקריאת המאמר - לחץ כאן
יעקב ליברמן: הזדהות עם התוקפן - השמאל הרדיקלי בישראל
הזדהותו המלאה של השמאל הקיצוני עם התוקפן הפלשתיני גורמת להתעלמות מהקורבן הישראלי.
לקריאת המאמר - לחץ אן
אוולין ברודקין: הספד לרווחה - על מדיניות הרווחה החדשה בארצות הברית
מטרת הרפורמה לא הייתה לשחרר אנשים מן העוני, אלא לנתקם מהרווחה. הרווחה החדשה שינתה באופן דרמטי את היחסים בין המגזר החלש של האזרחים לבין מדינתם. היא העבירה את האחריות מהשלטון המרכזי למדינות והציבה את ערכי העבודה מעל ערכי טובת המשפחה ושוויון חברתי. עד כמה שהשיטה הישנה של הרווחה הייתה פגומה יש סיבות להתאבל על מותה.
דיתה גרי: "סיפורים מהמסילה" - הסרט והמסר
מי שתוהה לרגע וחושב, שסופו של הסרט "סיפורים מהמסילה" פתוח, טועה טעות מרה. אבל גם אלה שלא רואים את נחרצות פסק הדין של קאן לואץ' כנגד ההפרטה, לא יכולים להתכחש לטרגדיה של גיבורי הסרט, פועלי מסילות הברזל של דרום יורקשייר, קורבנות מהפכת ההפרטה של מרגרט תאצ'ר. המהירות והקלות בה נלקחים מקבוצת פועלים מקום העבודה שלהם והזכויות המתלוות אל מעמדם, מעמד הפועלים, מחייבים אותנו הצופים לשאול את השאלה הפשוטה, איפה טעינו?
יעקב עובד: יוזמות שיתופיות בעולם
משנות ה-90 של המאה העשרים ניכרת התפתחות משמעותית ומרשימה בקרב הקהילות השיתופיות בעולם.
חנן סבר: נפילתו של חזון
דרך חיים אידיאליסטית, מיוחדת במינה, יכולה להיות של קבוצה קטנה, אליטיסטית, סלקטיבית. הניסיון לעשותה המונית - סופו כישלון.
ברוך כנרי: טבנקין וקרקע המולדת
הציונות המהפכנית הייתה דרך מנצחת, אך כול אימת שהסתלקה מעקרונותיה, נקלעו היהודים כולם למשבר חריף.
יזהר בן נחום: במרכז היצירה ובשולי המאורעות
סקירה וביקורת על ספר חדש: הביוגרפיה של טבנקין. לאורכו של הספר כולו מתקבל הרושם כי כנרי, למרות דברי הביקורת הרבים כלפי טבנקין, נטל על עצמו לחבר עליו כתב הגנה. ברוח זו הוא גם מסיים את הספר, כאשר הוא מזכה את טבנקין בשתי נקודות זכות:
האחת - "הנהגת מחנה חלוצי שאפשר את הקמת המדינה ואת חוסן יסודותיה"
והשנייה - "יש בהגותו יסודות רבים העונים למצוקות דורנו. בחלקים של משנתו הרעיונית-חברתית גלומה תקווה לעולמנו שלנו."
בניסוחיו אלו של כנרי יש הרבה יותר כאב ואכזבה מאשר תחושה של סיפוק. אחרי שהדגיש חזור והדגש על פני מאות עמודים, כי היסוד הדומיננטי במסכת חייו ומשנתו של טבנקין היה הקיבוץ ולא הזירה הפוליטית, מעדיף כנרי לדבר על תרומתו של הקיבוץ המאוחד למדינת ישראל בלשון עבר ולא בלשון הווה, שלא לומר עתיד. שלושים ושתיים שנים אחרי לכתו של טבנקין, כנרי אינו מרשה לעצמו לומר כי טבנקין הותיר לנו אחריו ירושה קיימת ועומדת לדורות.
ואשר ל"משנה רעיונית-חברתית שגלומה בה תקווה לעולמנו שלנו" - סתם כנרי ולא פירש במה דברים אמורים. האם בסוציאליזם, שלא נותרה בישראל של 2003 ולו מפלגה אחת שתישא את שמו.
רמי קפלן: שוויון וצדק בעידן הניאו ליברליזם
ביקורת על קובץ מאמריהם של א' יסעור, י' עובד, ד' רוזוליו, מ' רוזנר - צדק חברתי ושוויון בעולם משתנה.