מן המערכת - מפנה 41 - ספטמבר 2003 - תשרי תשס"ד
העורכים: אלי אברהמי, אלי צור
שניים הם הנושאים המרכזיים של גיליון זה:
- המשמעויות של המדיניות החברתית-כלכלית של הממשלה והשלכותיה;
- משמעותה של עיתונות בעלת מסר רעיוני בעידן הרייטינג.

ביבי נתניהו לא המציא את המדיניות האנטי חברתית של ממשלות ישראל בעשור האחרון, אך הוא האיץ את התהליך של פירוקן של מערכות הרווחה והסולידריות החברתית שקמו בישראל מראשיתה. מתוך אמונתו בקפיטליזם בביטויו הבוטה ביותר, הוא צועד בעקבות תאצ'ר גם במאמץ לקצץ בכוחם של ארגוני העובדים וביכולתם להגן על זכותם לעבודה שיש עמה פרנסה נאותה וכבוד. והעם, ברובו, רואה ושותק: מחאת החד הוריות דועכת וחדלה להוות נושא בתקשורת ובציבור הרחב; מאהל חסרי הדיור ב"כיכר הלחם" בתל אביב השלים יותר משנה מאז הוקם, ואין איש זוכר, ורק מזדהים מעטים עוד פוקדים את מאהלם; מחאה של יותר ממאה "אכפתניקים" כנגד מה שנעשה ביחסי העבודה במפעל בנגב של "חיפה כימיקלים" זכה מצד ההנהלה בתגובה מאיימת בתביעה על הוצאת דיבה - ניסיון להפחדה ולסתימת פיות. והעם, כאמור, רואה את הקולות ומחריש.

מדיניותה החברתית כלכלית של הממשלה שביבי מנווטה, מנותחת במאמריהם של פרופ' אריה ארנון, ד"ר צבי שולדינר וד"ר לינדה עפרוני, המפנה מבט גם אל הצעת התקציב ה"מתבשלת" באוצר לקראת 2004, תקציב שיהיה חמור אף מהנוכחי.

כמשלימים לדיון שבמאמרים אלה, מובאים תרגום מאמרה של אוולין ברודקין על מות הרווחה בארה"ב, מאמרה של דיתה גרי על סרט (סיפורים מהמסילה) הממחיש את שעולה בגורלם של עובדים חסרי הגנה במפעל מופרט, וכן סקירתו של רמי קפלן על ספר חדש: צדק חברתי ושוויון בעולם משתנה.

* * *

"מרקס גרס, שאת ההיסטוריה האנושית מעצבים השולטים על אמצעי הייצור. בימינו מסתמן שאת ההיסטוריה האנושית מעצבים השולטים על אמצעי התקשורת" - אמר בשנות השישים ארתור שלזינג'ר ג'וניור (מי שהיה יועצו של הנשיא קנדי). ובארץ מרוכזת השליטה על החלק הארי של התקשורת - המודפסת והאלקטרונית, בידי שלוש משפחות עתירות הון, כאשר במקביל להן הממשלה מקדמת פוליטיזציה של ערוצי התקשורת הממלכתיים האמורים להיות בלתי תלויים. תקשורת ההמון, בגלל השיקולים הכלכליים של הבעלים של העיתונים וערוצי הטלוויזיה, כפופה לשיקולי תפוצה ומידרוג (רייטינג).

בתחרות על רייטינג - ידה של עיתונות הגות ועיון, חופשית משיקולים מסחריים והמחויבת לעקרונות ולערכים, תהא על התחתונה. למעשה, עצם קיומה מוטל בספק. לדמותה של עיתונות זו בפרט, ובכלל לעיתונות בישראל, מוקדש חלק מרכזי בגיליון זה, המביא מקצת מהדברים שהושמעו בכנס שציין עשור ל"מפנה". לכך מוקדשים מאמריהם של פרופ' גדי יציב ויצחק לבני, וכן דברי עורכיהם של שלושה כתבי עת עיוניים: גילי גופר, יוסי אחימאיר, אלי צור ואלי אברהמי.

* * *

עוד בגיליון: מאמרו של יעקב ליברמן על השמאל הישראלי הקיצוני המזדהה עם התוקפן; חנן סבר על נפילת חזון הקיבוץ, ומנגד פרופ' יעקב עובד המצביע על מגמות קומונליות הרווחות מחדש בעולם.

במדור לנושאים היסטוריים, אלה תולדות, מציג ד"ר ברוך כנרי את גישתו של טבנקין לקרקע המולדת. ד"ר יזהר בן נחום דן אף הוא בעמדותיו של טבנקין אגב ביקורת על ביוגרפיה של טבנקין שראתה אור לאחרונה.

* * *

זאב אוטיץ,חבר מערכת "מפנה" מאז הגיליון הראשון, נפטר לאחר מחלה. זאב היה איש קיבוץ, ולא רק במשמעות הארגונית של המושג, אלא במחויבותו השלמה לאורח חיים ייחודי זה, ובנשיאה בעול המשימות בשליחויות תנועתיות, חברתיות ולאומיות מטעם תנועתו, מטעם קיבוצו וראש לכול מטעם מצפונו. כזו הייתה שליחותו אל שרידי התנועה באירופה לאחר המלחמה ומאז בכול תפקיד ועבודה בביתו ובתנועתו - הקיבוץ המאוחד. הידע הרב וההשכלה שרכש במדעי חברה ורוח הכשירו אותו לתפקידו בהוצאת הספרים "הקיבוץ המאוחד", כעורך ספרי עיון והגות. תרומתו לעיצוב "מפנה" ולתוכנו הייתה רבה וחברותו במערכת תרמה הרבה מעבר למצופה מחבר שאין זו פעילותו העיקרית. חבריו ומיודעיו הרבים ירגישו בחסרונו.

יהי זכרו ברוך.
המערכת מאחלת לכול קוראינו ולציבור בכללו: שנה טובה!