|
7.2.10 מתוך תיק התגובות על שולחן אגף המשימות
From: Shaul Rabinovitz [mailto:Shaul.Rabinovitz@netafim.com] שלום יואל, שמי שאול רבינוביץ ואני חבר חצרים, העוקב אחר פעילות האגף בראשותך מזה זמן רב. ברצוני להביע את הערכתי-הערצתי לתוכן ולעשייה של האגף בראשותך. התפיסה האנושית-חברתית ויכולת היישום והקידום, יכולים לשמש דוגמה לכל הדברנים. וכל זאת-מבלי לבקש קרדיט אישי ותגמולים כלשהם. יישר כח !! שאול
From: natalia <natalia_cats@hotmail.com> שלום יואל, כמחנכת שהתמודדה עם תרבות הזובור גם בקיבוצים בתפקידי בעבר כרכזת חברתית בבית ספר סולם צור אני מברכת על היוזמה והדיון שיזם אגף המשימות על התופעה בצבא ומקווה שאכן ינקטו צעדים ממשיים למיגורה. אני סמוכה ובטוחה שהאגף יעשה ככל יכולתו להביא את הפרשות הללו לכדי סיום. עם זאת, אני מציעה שהטיפול בנושא גם יגיע לפעילויות החינוכיות בקיבוצים שכן כפי שראינו במטרה אשר, בחלקם נשתמרה מסורת מכוערת של השפלות בטקסי הכניסה לנעורון/ הבוגרת וכו'. ביחס לנושא אחר שאוזכר בעדכון, הקמת קיבוץ לכושים העבריים, נדהמתי והייתי שמחה לקבל את תגובתך. להבנתי, הקמת קיבוץ לכושים העבריים מדימונה היא יוזמה בעייתית מאוד. נשגב מבינתי כיצד הסתגרותם בישוב חדש תפתור את המצוקה החברתית-כלכלית, שנית בניית ישובים חדשים היא לא רק יקרה יותר למשלם המסים. היא גם הרסנית מאוד מבחינה סביבתית. ראה אני ב- http://www.zenovar.com/publication-he-004.asp סבורה שבין יתר המשימות הלאומיות שהאגף נוטל על עצמו, עדיף היה למצוא את אחד הישובים המתרוקן מבניו או הרחבה קהילתית על פני בנייה של ישוב חדש בנגב. כמו תמיד, חזק ואמץ, נתליה גוטקובסקי
מקיבוץ פלך, בשנת חופש בירושלים From: Mordechai Sivan <morrysi@yahoo.com> יואל שלום, לא התראינו מאז שהיינו חניכים בקורס קצינים בסירקין. אני מתרשם שהפעילות למען שחרורו של גלעד מתנהלת בצורה מקצועית ונכונה ואני מניח שאתם מוצפים ברעיונות ובהצעות. למרות זאת, חשבתי לנכון לפנות אליך ולהציג את הצעתי. מתנצל באם אני מתפרץ לדלת פתוחה. עיקרי הרעיון
להשתמש בדמויות הקרטון של גלעד אשר הכנתם בעבר ולהחליף את דמות פניו בתצלומים של אחרים. גירסה א: פנים של אזרחיות/ים מהשורה, אתן/ם, אנחנו, ילדינו, נכדינו וכל מי שיסכים שפניו יוצמדו לדמויות של גלעד. גירסה ב: פניהם של בניהם ובנותיהם של שרי הממשלה, חברי הכנסת, קצינות וקצינים בכירים המוכרים לציבור ואינם חסויים, קצינות/י מילואים, פניהם של מנכ"לים, הן במשרדים ממשלתיים, הן בשוק האזרחי, שופטות ושופטים, עו"ד, ראשי ההסתדרות, ידוענים וידועניות, כוכבות/ים, אנשי תקשורת, אפילו פניהם של אלו שנרצחו בידי מחבלים ו/או ארגוני טרור, מאז הקמת המדינה, גם פרצופו של אלחנן טננבוים וכו' וכו' מכל קצוות הקשת הפוליטית ללא הבחנה בין התומכים בנו ובין אלו המתנגדים ומבלי לשפוט את הסיבות להתנגדות ו/או לתמיכה. גירסה ג: שילוב של הנ"ל. להבהרה, איני מעורה ואין לי נתונים כדי להציג תוכנית מושלמת ומקיפה, אינני יודע כמה דמויות יש לנו, מה התקציב העומד לרשותנו, איזה פיזור ואיזה מספרים יהיו אפקטיביים, כמה דמויות צריך להוסיף, היכן וכיצד מציבים אותם וכו אבל הרעיון הנו לשלב את דמותו של גלעד עם הפנים שלו ובתוך כל קבוצת גלעדים לפזר גם את פניהם של האחרים, של העם, של כולנו. האם יש לנו תקציב להעלות את זה במקביל על מסכי החוצות, פרסום אלקטרוני (כמו של חברת טופ מדיה), על מסכי הענק וגם בטלוויזיה וגם בעיתונות ובמגזינים? אני מודע לבוטות, אני מעריך שזהו יכול להיתפס כקמפיין תוקפני וקשוח, אבל אני סומך עליכם שתדעו להחליט האם זה לא עובר את הגבולות שקבעתם לעצמכם והאם אכן הגיע הזמן לנקוט בצעדים עוד יותר דרסטיים וחריפים? אינני איש פרסום ולפיכך הרעיון זקוק למישהו מקצועי שיעבד וישכלל אותו. אני גמלאי, פעיל כמתנדב ובס"ה יש לי זמן פנוי. בברכת תחזקנה ידיכם סוף שבוע טוב ושבת שלום ובתקווה לראות ולחבק את גלעד בקרוב מורי
נ.ב. אינך צריך להשיב לי בנימוס ו/או בעדינות. אפשר לענות בקצרה ובמילה "אחת" להגיד לי קראנו את הצעתך. לא אעלב, אני מניח שאתם מוצפים בעבודה ואני יודע שאתה גם פעיל בתחומים אחרים. From: Dor-tzair <dor-tzair@kdati.org.il> יואל, שלומות כתמיד, שמח לקרוא על פעילותך רבת הזרועות (לא תמיד מזדהה עם התוכן אך עם הדרך והנחישות ודאי). מבקש להעיר עיניך בקשר לניסיונות ההידברות עם "רבני גב ההר" וצעירי "האיחוד הלאומי". בעיניי, הדרך להתמודד עם השסעים אינה דרך חיבור נקודות הקיצון. הנחת העבודה היא שהן תמיד תהיינה קיימות. השאלה היא מה משקלן בחברה הכללית. כיום עמדות הקיצון מכל הכיוונים תופסות משקל רב, כיוון שהמרכז חלש כ"כ. בהכללה גסה אך די מהימנה, המרכז הוא "ליכוד, קדימה, עבודה" – שלוש מפלגות שאיבדו את האידיאולוגיה והערכים ומקיימות את כיסאותיהן ושלטונן בלבד. אין כיום אלטרנטיבה ראויה ל"מיינסטרים". אני מאמין שהדרך הנכונה לשינוי המציאות הישראלית והתקדמות כלשהי בפתרון השסעים במדינה היא לחזק את ההסכמות דרך נקודות האמצע, דרך אנשי האמצע. לדעתי ניתן לדבר על חידוש הברית ההיסטורית בין המפד"ל למפא"י (משה אונא משדה אליהו ובן גוריון {גם} משדה בוקר). גם אם לא ברמה הפוליטית, לכל הפחות כהתחלה, ברמה התרבותית-ערכית-חברתית-כלכלית. לטעמי זה צריך להיות המאמץ העיקרי ולא ניסיונות הידברות עם חוגים קיצוניים בהר זה או אחר. השמאל הלאומי המתעורר יכול בהחלט למצוא לו שותפים בקרב הזרמים המתונים בציונות הדתית. ביחד עשוי להיווצר גוש מרכז חזק שאט אט יביא לשינוי. אני מזהה בשמאל הלאומי עמדות שניתן לפתח סביבן הזדהות עמוקה רחבה (כולל בסוגיות פוליטיות-מדיניות! שלא לדבר על חברתיות-כלכליות). אשמח להרחיב בע"פ. רזי
נוער וצעירים תנועת הקיבוץ הדתי 050-9935244 From: zakes [mailto:zakes@kinneret.org.il] ליואל מרשק, תומך בפעילות שדווח עליה בחוזר. הבטחת להקדיש מיכולתך הברוכה גם לחברי הקבוצים. יש רבים הזקוקים לתמיכה ציבורית כשלך וגם התערבות במימוש רמת חיים מכובדת. עמוס זקס 4.2.10 אל תצליפו, הצטרפו השיח הציבורי בנושאים לאומיים, קיבוציים ותנועתיים המתרחש מעל גבי עיתון "ידיעות הקיבוץ" הוא מכבוד, מעורר השראה ומחייב לעיתים להגיב על מנת שהחברים ידעו מדעו אנו פועלים כך. ונתחיל מחבר קיבוץ כפר מנחם, נחום שור, אשר בהצעתו על הקמת קרן סיוע לחבר המצוי בסכסוך עם הממסד בקיבוצו על זכויותיו גם לשלוש ישיבות מזכירות התנועה אשר התחבטה בכנות ראויה איך לתת כלים משמעותיים לחבר מלבד כסף, בניגוד לחוות דעתה של תמר רז. התברר כי יש כלים שלא היו ידועים עד כה (מבקר פנים בעל סמכות של נציב קבילות) יש מחלקות בבית התנועה (פרט ומשפטית) והתחדדה הגישה כי נושא הבוררות חייב להיות בתקנון אגודה, ולבסוף אף מומלץ על הקמת צוות פנימי בעל סמכויות מוגדרות בכל קיבוץ - תודה לך נחום שור על יוזמתך שהביאה אותנו להתייחס למצוקה. ובעניין הגיוס לצה"ל, אני מבין ללבו של ידידי הטוב מפלמחים, עמיר פית, הקורא לתרום דרך שנת השירות ולא להתנדב לצבא לשירות קרבי ובוודאי לא ללכת לקצונה כי הצבא הפך להיות "פוליטי, אישי אינטרסנטי" - אבל בדיוק מהסיבות האלו אנו חייבים להיות שם בכל שדרות הלחימה והפיקוד כל עוד יש סיכוי כי לא כל המתגייסים יחזרו בריאים ושלמים הביתה, וכי הסיכוי לחזור בארון או בכיסא גלגלים הוא לא קטן. כו-לם חייבים להתגייס, טוב שבנינו הנושאים עימם ערכים שהביאו אותם לשרת שירות (40% מהמחזור) יישאו אותם הלאה גם לפקד ולהילחם ראשונים למרות החשש כי "ההולכים ראשונים נופלים ראשונים" - בחינוך להתנדבות, לאומץ לב, למנהיגות. אנו מסוגלים לגרום לשינוי אופיו של הצבא במקום שזה דרוש ובוודאי לתיקון פני החברה ושינוי המציאות במדינה. מה לך התייאשת עמיר, הידעת כי מרבית ההולכים לשנת שירות הולכים גם לשירות קרבי ולקצונה למרות החתימה על עוד שנתיים? - לאחריות ולמנהיגות יש לחנך. אני מברך את ועדות ביטחון והחינוך הרואות בצה"ל ייעוד ושליחות וגאה בביה"ס "ברנר" שהגיע למקום שלישי כלל ארצי. לידיעתך, גם ביציאה לשנת השירות בי"ס "ברנר" הוא בין המובילים. במקום "להצליף בנו בוא והצטרף" ותשפיע ואולי תושפע כי מדובר כאן בקיומה של המדינה". יואל מרשק מרכז אגף המשימות |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
