השבת דמי ביטוח ששולמו עבור עובדי חוץ - ערעור בבית הדין הארצי
 

19.10.2014

  

השבת דמי ביטוח ששולמו עבור עובדי חוץ - ערעור בבית הדין הארצי

בועז מקלר רו"ח, אבנר עופר רו"ח

 

בפסק דין מיום 27 ליולי 2014 [1],קיבלה כבוד השופטת אורית יעקבס, מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, את עמדת הקיבוצים כי דמי ביטוח עבור עובדי חוץ שלא עבדו במשק נגבו שלא כדין, אך דחתה את התביעה להשבת דמי ביטוח ששולמו עבור החברים הנ"ל לתקופה שקדמה ל-1 בינואר 2009.

 

ראו פירוט במאמרינו מיום 9.3.2014 "השבת דמי ביטוח ששולמו עבור עובדי חוץ שלא עבדו בקיבוץ - פס"ד".

  

לאור החלטה זו, הוגש ע"י עו"ד עומר כהן ממשרד עוה"ד שלמה כהן ושות' בתאריך 30 בספטמבר 2014, ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

 

להלן עיקרי הנימוקים שהועלו בערעור:

 

1.      חובת ההשבה - החלטת בית הדין האזורי לעבודה, לפיה לא קמה חובת השבה מקום שנקבע כי רשות שלטונית גבתה כספים שלא כדין מן האזרח וכאשר לא התקיימו תנאי הפטור מהשבה, מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון.

 

2.      העדר כוונת זדון אינה נימוק מספיק לדחיית תביעה - הנימוק המרכזי לדחיית התביעה היה כי המשך גביית דמי 05 מהקיבוצים באופן בלתי חוקי לא נעשה בזדון, או כתוצאה ממחדל של המוסד לביטוח לאומי. לעמדתנו, נימוק זה אינו תקף מרגע שקבע בית הדין כי גביית דמי 05 מקיבוצים בהם לא התקיימו תורנויות וגיוסים אינה חוקית.

 

3.      קבלת התביעה לא תביא לפריצת מסגרת התקציב של המוסד לביטוח לאומי - סכום התביעה הינו סכום מזערי ביחס לתקציב המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, הסכומים שגבה המוסד לביטוח לאומי מהקיבוצים והמושבים השיתופיים בגין הפרשי דמי ביטוח לאומי לשנים 2003-2008, עולים על הסכומים שעל המוסד לביטוח לאומי להשיב בגין גביית דמי הביטוח בסוג 05.

 

4.      לא חל שיהוי בהגשת התביעה - התקופה שחלפה מאז הגשת התביעה (התביעה הוגשה בינואר 2008) והסיבות הדיוניות שהביאו להתארכות זמן ההכרעה, אינן קשורות כלל למבחני השיהוי העוסקים בתקופה החולפת בין יום היווצרות העילה לבין יום הגשת התביעה.

 



[1] קיבוץ אלומות ו-58 נוספים נגד המוסד לביטוח לאומי, ב"ל 1018-1706/08