יישוב חקלאי מתוכנן
 

 

 

 

יישוב חקלאי מתוכנן

 בועז מקלר, רו"ח

31.1.2008

 

 

כללי

 

יישוב חקלאי מתוכנן הינו יישוב בו הוקצו לאגודה שיתופית חקלאית ולחבריה (מושב, כפר שיתופי, קיבוץ, מושב שיתופי) "משבצת" נחלות ומכסות מים שנועדו לצורכי הייצור החקלאי של חברי האגודה, למגורים ולצרכים אחרים לרבות תעסוקה.

 

 

גורמי ההתיישבות

 

גורמי ההתיישבות קיבלו לבוש חוקי בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית תשי"ח-1958.

 

להלן ההגדרות בחוק:

 

"מוסד מיישב": פירושו – הממשלה, ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לא"י וכל גוף אחר העוסק ביישוב בני אדם על הקרקע, ושר החקלאות בהודעה ברשומות, הכיר בו כמוסד מיישב לעניין חוק זה.

 

"גוף התיישבותי ארצי": פירושו –גוף המארגן בני אדם להתיישבות חקלאית, ושר החקלאות בהודעה ברשומות, הכיר בו כגוף התיישבותי ארצי לעניין חוק זה.

 

ישוב חקלאי": פירושו – מקום שתושביו יושבו לשם התיישבות חקלאית, בין בזמן אחד בין בזמנים שונים, על ידי מוסד מיישב אחד או יותר, או בעזרת גוף התיישבותי ארצי, אולם אם היה אותו מקום חלק מיישוב שתושביו לא יושבו כאמור, לא יראו כיישוב חקלאי את המקום שיושב כאמור;

 

"מתיישב" או "מועמד": פירושו – אדם שהתיישב ביישוב חקלאי.

 

"יישוב מאורגן": פירושו – יישוב חקלאי הקשור קשר ארגוני לגוף התיישבותי ארצי.

 

 

סמכויות הרשות לתכנון

 

בשנת 1952 נוסד "המרכז המשותף לתכנון חקלאי והתיישבותי". הוא הוקם ע"י משרד החקלאות והמחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית (בתוקף האמנה שנערכה בין הממשלה לבין הסוכנות) כמוסד מרכזי לתכנון החקלאות וההתיישבות (הכפרית). עליו הוטל לתכנן את החקלאות וההתיישבות בהיקף ארצי וברמות אזוריות.

 

"המרכז לתכנון" (לימים "הרשות לתכנון") קיבל מעמד בין השאר בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

 

המרכז לתכנון הכין תכניות משק ליישובים החקלאיים (קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבים וכפרים שיתופיים). ליישובים מתוכננים אלה נבנו "טיפוסי משק". טיפוס המשק המתוכנן כלל תחשיב לאספקת פרנסה מלאה למשפחת החקלאי על בסיס איזון לוח העבודה ולוח המים לגידולים. מכאן נבעה גודל נחלת הקרקע. כמות המים המתוכננת לנחלה הייתה על פי האזור האקולוגי בו נמצא היישוב (הייתה תחלופה בין גודל שטח הנחלה לבין מכסת המים הדרושה למשק).

 

התכניות שהכין המרכז לתכנון חקלאי והתיישבותי הובאו לדיון ואישור במינהל התכנון החקלאי – כגוף מייעץ לשר החקלאות (בתקופה הראשונה קראו לו מועצת התכנון).

 

 

בשנת 1962 קיבל המינהל לתכנון חקלאי את לבושו הפורמלי בתוקף החלטת הממשלה מס' 52 מיום 11.11.62. להלן ההחלטה:

 

1.      "ליפות את כוחו של שר החקלאות למנות מינהל לתכנון חקלאי שהרכבו יכלול שמונה נציגי הממשלה, שני נציגי ההסתדרות הציונית העולמית ואחד עשר נציגי הציבור.

 

2.      מינהל התכנון ייעץ וימליץ בפני שר החקלאות בדבר מדיניות התכנון החקלאי וההתיישבות: לרבות עניינים אלה:

 

א.      תכנון הייצור החקלאי לענפיו השונים:

ב.      טיפוסי משק.

ג.       נורמות מים וקרקע.

ד.      הקמת נקודות התיישבות חקלאית (בהתאם לחוק מעמד ההסתדרות הציונית תשי"ג 1952).

3.      למינהל התכנון יהיה ועד פועל שהרכבו יכלול את המנהל הכללי של משרד החקלאות, אחד מנציגי ההסתדרות הציונית העולמית במינהל התכנון וארבעה חברים שיתמנו ע"י שר החקלאות מבין חברי מינהל התכנון.

 

4.      הועד הפועל ימליץ בפני שר החקלאות בבעיות הנובעות מביצוע מדיניות התכנון.

 

5.      מינהל התכנון רשאי למנות מבין חבריו ועדות ולהטיל עליהן תפקידים למטרות המינהל

 

6.      מינהל התכנון יקבע בעצמו את סדרי עבודתו ואת סדרי עבודתם של הוועד הפועל ושל הוועדות."

 

 

מעמד הרשות לתכנון לעניין יישוב חקלאי מתוכנן

 

החלטות מועצת מקרקעי ישראל מס' 1 מיום 17.5.1965, ומס' 8 מיום 1.7.1966, ומס' 9 מיום 5.7.1966 משקפות את המעמד החוקי של רשות לתכנון/מינהל התכנון כגוף המכריע בעניין יישוב חקלאי מתוכנן.

 

החלטה מס' 1 מיום 17.5.1965 קובעת בין השאר כי קרקע חקלאית תוחכר "במסגרת של נחלות" וכי "נחלות" יוחכרו ישירות למתיישבים בתיאום עם האגודה" (סעיף 4 להחלטה). בקיבוץ יוחכרו הנחלות לקיבוץ.

 

בהגדרת המושג "נחלה" – נקבע כי היא תהיה חלקת אדמה בגודל שנקבע ע"י שר החקלאות בהתייעצות עם מינהל התכנון והוחכרה לתקופה ארוכה למתיישב לצורך פרנסתו מהמשק החקלאי שפותח או שיפותח בחלקה זו.

 

היקף המשבצת של היישוב נקבע על פי מכפלת מספר הנחלות שקבעה הרשות לתכנון בגודל הנחלה שנקבע גם הוא ע"י הרשות לתכנון באותו יישוב.

 

סעיף 21 (ד) (2) לחוזה החכירה לדורות של קיבוץ מאפשר שינוי סיווג הקיבוץ למושב על פי קביעת שר החקלאות או מי שימונה על ידו.