פס"ד בדבר מבחן הכנסות לקצבאות שאירים לאלמנים בקיבוץ
 

 

פס"ד בדבר מבחן הכנסות לקצבאות שאירים לאלמנים בקיבוץ

בועז מקלר רו"ח   אבנר עופר רו"ח

 

22/11/2007

 

 

 

תמצית פס"ד

 

כבוד השופט חיים ארמון מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, פסק בשבוע שעבר, כי אין להחיל על אלמנים חברי קיבוץ את מבחן ההכנסות הכללי אלא את מבחן שעות העובדה (קיבוץ הזורע ואחרים נ. המוסד לביטוח לאומי ב"ל 2546/07).

 

התביעה הוגשה בספטמבר 2004 באמצעות עו"ד רון רוגין בשיתוף פעולה עם משרדנו כחלק ממהלך כולל לביטול אפליות הקיימות מזה שנים רבות כנגד אלמנים חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים. עיקרו של המהלך – פתיחת השער לאלמנים בהתיישבות השיתופית לקבלת קצבת שאירים – נעשה, במסגרת הליך בפני בג"צ אשר הסתיים בהצלחה.

 

בהתאם לפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה, אלמן, חבר קיבוץ או מושב שיתופי שאינו עובד או העובד עד 24 שעות שבועיות, יקבל את קצבת השאירים ללא תלות בגובה הכנסות (רנטות, פנסיה וכו') הנזקפות עבורו.

 

פסיקת בית הדין לעבודה מגשימה את ההרמוניה החקיקתית, היות שמבחן ההכנסה לקבלת קצבת שאירים לאלמן שהוא חבר קיבוץ או מושב שיתופי הוא – לטוב ולרע – מבחן שעות העבודה. אם הוא עובד מעל ל-24 שעות, אפילו שווי הכנסתו הרעיונית היא נמוכה, הוא לא יזכה לקצבת שאירים. לכן, אין מקום למכשול הנוסף שהעמיד המוסד לביטוח לאומי בפני אלמנים, חברי קיבוץ או מושב שיתופי, שעבדו פחות מ-24 שעות שבועיות.

 

הרקע לתביעה – אפליית האלמנים בקיבוץ

 

ע"פ סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי  אלמן הוא  מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק.

 

לגבי חבר קיבוץ ומושב שיתופי נקבע בתקנה 5א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים ), התשל"ז -1976, כי לעולם יראו את הכנסתו של חבר קיבוץ כהכנסה העולה על המותר בחוק ולכן הוא אינו זכאי לקצבת שאירים.

 

לגבי מי שאינו חבר קיבוץ העובד בקיבוץ  נקבע בתקנה 1(א) כי מבחן ההכנסות  לקצבת שאירים יכלול את  הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. ע"פ התקנה במידה ומדובר בעובד שכיר לא תילקח בחשבון קצבת הזקנה לה הוא זכאי.

 

בעקבות האפליה הנ"ל הגישו מספר קיבוצים באמצעות עו"ד רון רוגין עתירה לבג"צ לביטול תקנה 5א. בעקבות העתירה בוטלה תקנה 5א ומבחן ההכנסות לאלמנים נקבע בהתאם לתקנה 5.

 

תקנה 5 קובעת כי חבר קיבוץ או מושב שיתופי שהינו עובד כאמור בסעיף 3 לחוק המועסק במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב השיתופי            לא יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע - ייחשב כמי שהכנסתו המפורטת בתקנה 1(א) אינה עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק.

 

סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה  שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ או המושב השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

 

לאחר החלטת הבג"צ פעל המוסד לביטוח לאומי בהתאם לתקנה 5 אך לאחר מספר חודשים חזר בו וקבע  כי יש לערוך את מבחן ההכנסה באופן הבא:

 

א.         במידה והחבר עובד בקיבוץ, במסגרת סידור העבודה, יתקיימו שני מבחנים מצטברים.

1.       מבחן שעות  העבודה ע"פ תקנה 5.

2.       מבחן הכנסות הכללי ע"פ תקנה 1(א).

 

ב.         במידה והחבר אינו עובד, יבוצע מבחן הכנסות בהתאם לתקנה1(א) ויילקחו בחשבון כל הכנסותיו, כולל קצבת הזקנה.

 

בעקבות הקביעה הנ"ל נשללה זכאותם לקצבת שאירים של אלמנים רבים מקיבוצים ומושבים שיתופיים. קיבוץ הזורע, באמצעות עו"ד רון רוגין, ערער בספטמבר 2004 על החלטת המוסד לביטוח לאומי בפני כבוד השופט חיים ארמון בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

 

 

פס"ד – מבחן הכנסות עפ"י שעות עבודה בלבד

 

בית הדין לעבודה בפסק דינו מיום 11 לנובמבר 2007 קבע כי אין לקבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי וכי יש להחיל על אלמנים אך ורק את מבחן שעות העבודה הקבוע בתקנה 5.

 

בית המשפט נימק את החלטתו בשני מישורים.

 

מישור העבודה -

 

יש לראות בחבר קיבוץ שאינו עובד,כעובד ע"פ סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי מהנימוקים הבאים:

 

1.       הכלל שחבר אגודה שיתופית הוא עובד, מתקיים לגביו, בהיותם חברי קיבוץ.

 

2.       לא מתקיים החריג לכלל כלומר אין התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר.

 

3.       מי שהוא כבר גמלאי, הרי שסידור העבודה שלו הוא שאין הוא צריך לעבוד.

 

נימוק נוסף שהעלה בית המשפט הוא נימוק הסבירות.אין הגיון בכך שאלמן חבר קיבוץ, אשר כבר פרש לגמלאות, ואשר רשום בסידור העבודה כעובד במשך שעה בשבוע (בין אם הרישום אמיתי ובין אם הוא פיקטיבי), ייחשב כמי שאין לו הכנסה השוללת זכאות לקצבת שאירים ואילו חברו, אלמן באותו מעמד, אשר כלל אינו עובד ועקב כך אינו רשום באופן פורמאלי בסידור העבודה - ייתכן שייחשב כמי שהכנסתו שוללת את הזכאות לקצבת שאירים.

 

 

להלן ציטוט מפסק הדין:

 

"כאמור לעיל, המונח "סידור עבודה" אינו מוגדר בחוק. כשאנו באים לפרש את החוק שהוא אחד מנדבכי הביטחון הסוציאלי, נכון להביא בחשבון, בנוסף לשיקולים שפורטו כבר בסעיף 26 לעיל, את השיקול של ההקשר הסוציאלי של החוק. התניית הזכאות לקצבת השאירים בכך שתיעשה איזושהי עבודה יצרנית על ידי האלמן - לא רק שהיא מנוגדת לשיקולים של בטחון סוציאלי, שיקולים שבמסגרתם יש לדאוג גם למי שכבר תש כחם, אלא שהיא מנוגדת גם למטרתו של המחוקק בהתנאת הזכאות במבחן הכנסה, שכן בשל כך, דווקא מי שעדיין מסוגל לעבוד ולייצר הכנסה, אך עובד פחות מ-24 שעות שבועיות, ייחשב כזכאי, ואילו מי שאינו יכול כבר לעסוק בעבודה יצרנית כלל - ייתכן שתישלל זכאותו בטענה שאם הוא כלל אינו עובד - אין להחיל עליו את מבחן שעות העבודה האמור בתקנה 5, אלא יש לבחון את ההכנסות המשולמות בגינו. "

 

מישור ההכנסות -

 

ההבחנה בין חבר קיבוץ למבוטח אחר היא מחוייבת המציאות נוכח הקושי הממשי בהערכת הכנסתו של חבר הקיבוץ. בשל המיוחד שבשיטה הקיבוצית, אין לבחון את השווי בפועל של ההכנסה המשולמת לקיבוץ בגין כל אלמן ספציפי, אלא יש להחיל על כל אלמן שהוא חבר קיבוץ - את תקנה 5, ובהתאם לכך לבחון אם הוא בגדר "אלמן" לפי סעיף 238 לחוק.

 

 

במהלך ההתדיינות בבית הדין נפטרו עשרות רבות של אלמנים לגביהם קיימת התדיינות משפטית נפרדת בבית הדין הארצי לעבודה, הליך משפטי זה יקבע את גורל קצבאות השאירים להם היו זכאים אלמנים שנפטרו לפני מתן פסק הדין המזכה בקצבת שאירים ואשר העבירו, ערב מותם, את הקצבאות לקיבוצים.

 

 

התוצאות המוצלחות של פס"ד מוכיחות פעם נוספת את נכונות עמדתנו העקבית לפיה יש לפעול נמרצות למיצוי זכויות הקיבוצים בבתי המשפט לרבות בזכויות במקרקעין הנרמסות חדשות לבקרים.