המלצות לשינוי סיווג קיבוץ לכפר שיתופי או מושב
 


                                                                                                                                                                                                                                    פברואר 2006

 

המלצות לשינוי סיווג קיבוץ לכפר שיתופי או מושב

בועז מקלר, רואה חשבון

 

המלצות "ועדת עוזי קרן"

 

להלן הצעה להחלטת ממשלה שאושרה "בועדת עוזי קרן" בתאריך 8.2.06 בעניין "התנאים המזכים קיבוץ או מושב שיתופי לשינוי סיווג למעמד של מושב עובדים או כפר שיתופי"

 

"בהמשך להחלטת הממשלה מספר 2925 מיום 9.2.2003 המטילה על ועדה בהרכב של יועץ ראש הממשלה להתיישבות (יו"ר), מנכ"ל משרד החקלאות, רשם האגודות השיתופיות, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, המשנה ליועמ"ש לממשלה, נציג משרד האוצר ונציג משרד הפנים להגיש המלצותיה לממשלה, מציגה הועדה את המלצותיה לממשלה כדלהלן:

 

 

כללי

 

א.   ככלל, רשאים חבר בני אדם שהתאגדו מסגרת חקלאית שיתופית מסוימת, לשנות את מבנה השותפות בניהם, בכפוף להוראות הדין, ההסכמים ולתנאים החלים עליהם.

 

ב.    ברירת שינוי הסיווג של הקיבוץ או המושב השיתופי ליישוב קהילתי, מומלצת   כעדיפה.

 

1.    בהתקיים כל התנאים המקדמיים להלן, יבחן שינוי סיווג של קיבוץ או מושב שיתופי למושב עובדים או כפר שיתופי:

 

א.   למדינה אינטרס בקיומו של היישוב במקומו הנוכחי משיקולים התיישבותיים וביטחוניים.

 

ב.    למדינה יש עניין שהיישוב לאחר הסיווג (החדש) ימשיך באחיזה בקרקע בדרך של עיבוד הקרקעות הכלולות במשבצת החקלאית שלו.

 

ג.    ביישוב קיים מספר מספיק של תושבים המהווים "מסה קריטית", דבר שיאפשר תפקודו כישוב עצמאי מתפתח, גם לאחר שינוי הסיווג.

 

ד.    התכנית הפיזית של היישוב תהיה בגבולות התכנית המאושרת  (כולל הרחבה קהילתית) ובהתאמה לתנאים הטופוגרפיים וסטיות בקנה מידה.

 

ה.   אגודה קיבלה החלטה כדין לבקש את השינויים הנדרשים בתקנון ופנתה באמצעות המוסדות המוסמכים שלה בבקשה לבצע שינוי הסיווג המבוקש.

 

 

2.    ועדת בחינה

 

קיבוצים או מושבים שיתופיים המבקשים לשנות את סיווגם כאמור, ייבדקו אם הם עומדים בתנאים כאמור, על ידי ועדת בחינה בהרכב של: רשם האגודות השיתופיות, מנכ"ל משרד החקלאות, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, יועץ ראש הממשלה להתיישבות וראש המועצה האזורית הרלוונטית.

 

אין באישור ועדת הבחינה כדי לייתר את הצורך באישורם של הגורמים המוסמכים ע"פ דין לבחון ולאשר את שינוי הסיווג, לרבות חברי הועדה האמורה עצמם.

 

3.    תנאים נוספים

 

א.   קבלת אישור רשויות התכנון הסטטוטוריות על פי החוק.

 

ב.   נחלות פנויות (בלתי מאוכלסות) ישווקו כפי שתקבע מועצת המינהל ובהתאם לכללים שתקבע, ובכפוף לקבלתו של המציע כחבר באגודה.

 

ג.    האגודה תהיה רשאית לגבות מהמתיישבים החדשים הוצאות שהוציא בהקמת התשתיות (הפיזיות והכלכליות שמומנו ע"י האגודה) ביישוב, בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

 

4.    מועצת מקרקעי ישראל תקבע את שיעורי דמי ההסכמה לשינוי סיווג של קיבוץ/מושב שיתופי למושב עובדים או כפר שיתופי. המועצה תשקול לקבוע שיעור דמי הסכמה מופחתים ליישובי קווי העימות וליישובים בעדיפות לאומית א'.

 

5.    פנה קיבוץ או מושב שיתופי בבקשה לשנות את סיווג למושב עובדים או מושב שיתופי ונדחתה בקשתו, רשאי לחזור בו מבקשתו."

 

 

המלצות הועדה נוגדות את זכויות הקיבוץ

 

המלצות הועדה אשר אמורות לעלות בקרוב לדיון  לקבלת החלטה בממשלה אינן סבירות באופן קיצוני מאחר והן אינן עולות בקנה אחד עם הזכויות החוזיות של הקיבוץ, עם חוו"ד משפטית של עו"ד דר' מיכל שקד שהוגשה לועדה לפני כשנתיים  ועם החלטת מועצת מקרקעי ישראל בעניין דמי הסכמה.

 

להלן עיקרי טענותינו:

 

א.    המלצת הועדה להעדיף שינוי סיווג הקיבוץ לישוב קהילתי (קרי, נישול החברים מזכויותיהם החוקיות במרבית שטחי המשבצת והלאמתה!) אינה במקומה מאחר והועדה לא התבקשה בכתב מינויה לקבוע סדרי עדיפות לצורת שינוי הסיווג, אלא אך ורק "את התנאים שיאפשרו שינוי הסיווג של קיבוץ המבקש לשנות סיווגו למושב".

 

ב.        אין כלל התייחסות לזכות היסוד של קיבוץ לחופש התאגדות וכן לזכותו החוזית להפוך למושב עובדים על פי סעיף 21(ד)(2) לחוזה החכירה לדורות עם מינהל מקרקעי ישראל. כל עוד לא הוגשה חוו"ד משפטית הסותרת את חוו"ד עו"ד דר' מיכל שקד שהוגשה לועדה ביום 22.12.2003 והקובעת חד משמעית את האמור לעיל- לא יתכן כי הועדה תגיע לתוצאות אחרות שאין להם בסיס משפטי.

 

ג.          על פי חוו"ד עו"ד ד"ר מיכל שקד אין מקום להטלת דמי הסכמה בשינוי הסיווג מקיבוץ למושב מאחר וזו עומדת בניגוד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובניגוד להוראות חוזה החכירה עצמו.

 

היה מקום לצפות כי הועדה תמליץ אך ורק למען הסר ספק כי לא יוטלו דמי הסכמה בדומה למקרים אחרים בהם מועברים זכויות במקרקעין מתאגיד לחבריו. ראו סעיף 7(ב) להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 534 הפוטרת מדמי הסכמה העברת קרקע ללא תמורה מתאגיד לחבריו.

 

ד.       אין כל טעם לקבוע הליך בדיקה דו שלבי כמוצע ע"י חברי הועדה: "ועדת בחינה" בשלב הראשון אשר תבחן האם הקיבוץ עומד בתנאים המקדמיים (הבעייתיים כשלעצמם, מאחר ואין להם כל עיגון בדין) לשינוי הסיווג, ורק לאחר מכן בשלב השני ביצוע בחינה מחודשת, ע"י אותם הגורמים.

 

ה.     על פי סעיף 4 להחלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל "בקיבוץ יוחכרו הנחלות לקיבוץ". החלטה מספר 1 הינה החלטה יסודית, מכוננת, אשר לא ניתן לשנות את העקרונות הקבועים בה כלאחר יד ואשר מקנה זכויות לקיבוץ על כל קרקעותיו.

 

הצעת הועדה לפיה יוותר הקיבוץ על חלק מקרקעותיו ("הנחלות הפנויות") ללא תמורה כספית הינה דרישה בלתי סבירה שפירושה הלאמת רכוש הנוגדת את חוקי היסוד ואת קביעות בג"צ הקרקעות.

 

בלתי סביר כי חברי הועדה מתעלמים מחוו"ד של עו"ד דר' מיכל שקד ומחליטים לפגוע בזכויות מקרקעי המשבצת ללא כל הסתמכות על חוו"ד משפטית אחרת.

 

 

המסקנה מהמלצות ועדת עוזי קרן, מהמלצות ועדת הבר (979) ומהליכים אחרים בהם עולה שאלת זכויותיו של הקיבוץ בנחלות שטחי המשבצת המוחזקות על ידו עשרות שנים היא שהקיבוצים חייבים להתמודד ביחד וכל אחד לחוד על זכויותיהם החוקיות במשבצת הקרקע למניעת הלאמת הקרקעות.


למסמכים אחרונים של רו"ח בועז מקלר