שינויים בביטוח לאומי במעמד חבר קיבוץ מתחדש

רו"ח בועז מקלר, רו"ח אמיר כהן, רו"ח אבנר עופר, 31.7.2005
 

א.    כללי

 

לאחרונה דנה הנהלת המוסד לביטוח לאומי בשינויים במעמד חבר הקיבוץ המתחדש.

 

בשינויים  המוצעים ע"י המוסד לביטוח לאומי  נשמרת מסגרת הדיווח של הקיבוץ עבור כל חבריו על אף שהאחריות להכנסת החברים הועברה אליהם .

 

הצעת המוסד לביטוח לאומי מחייבת שינויי חקיקה בכנסת .

 

 

ב.    המודל המוצע ע"י המוסד לביטוח לאומי

 

1.            בקיבוץ המתחדש העובד בקיבוץ יוגדר כשכיר ולא כחבר קיבוץ ז"א זכאי לשכר מינימום ולגמלאות ככל שכיר אחר

 

2.            על הקיבוץ לדווח על כל סוגי החברים בטופס 102 (  עצמאיים, שכירים, אינם עובדים) ולהוציא תלושי שכר / תקציב לעובדים  בקיבוץ.

 

3.            החברים יהיו זכאים לדמי אבטלה אך לא להבטחת הכנסה .  הגמלאות יינתנו בהתאם לכללים הנהוגים לכלל תושבי ישראל .

 

4.            חבר שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח ככל אזרח אחר במצבו קרי תשלום מינימום דמי ביטוח לגבר או אישה שאינה עקרת הבית . עקרת בית תהיה פטורה מתשלום דמי ביטוח.

 

5.            הכנסות החבר מרשת הביטחון תחשב כהכנסתו של החבר  ותקטין / תבטל את זכאותו לגמלאות מסוימות.

 

6.            הכנסות החבר החייבות בדמי ביטוח  יחשבו הכנסתו מעבודה או כעצמאי בתוספת שווי שירותים מהקיבוץ ובתוספת חלוקת רווחים. מבחינת ביטוח לאומי שווי שירותים הנו כמו כל שווי אחר שנותן מעביד לעובדו ולכן הוא חלק מהכנסת העבודה של החבר. חלוקת הרווחים של האגודה לחברים הנה כבונוס שנותן המעביד (משכורת 13 ) ז"א הכנסת עבודה של החבר החייבת בדמי ביטוח.

 

 

ג.    חסרונות המודל המוצע

 

מטעמי פשטות, יעילות התאמת הדיווח וקבלת גמלאות לחברים בקיבוץ המתחדש לדעתנו אין צורך ביצירת מודל התייחסות ייחודי לקיבוץ המתחדש אלא החלת ההוראות הכלליות.

 

האבחנה העיקרית בין הקיבוץ המתחדש לקיבוץ השיתופי היא שבקיבוץ המתחדש תמורה משולמת עבור עבודה, למעט ביחס לחברים בגיל פרישה הזכאים לקבל גימלה מהקיבוץ או חברים הזכאים לתמיכה חודשית במסגרת הערבות ההדדית הפנימית של חברי הקיבוץ. בנוסף זכאי החבר לקבל רווחים מהאגודה, רווחים אלו יכולים להינתן בצורה של שווי שירותים או בצורה של תמורה כספית בפועל.

 

קבוצות החברים בקיבוץ המתחדש מתחלקות ל – 3 קבוצות:

 

חברים עובדי פנים (עובדים בקיבוץ בתמורה = שכר עבודה)

 

חברים עובדי חוץ (כולל שכירים ועצמאיים).

 

חברים שאינם עובדים (כולל חברים בגיל פרישה שאינם עובדים).

 

הדין הכללי נותן מענה לביטוח והענקת גמלאות לכל חבר באגודה שיתופית (כדוגמת מושב עובדים) באחת מהקטגוריות הנ"ל. מודל תשלום דמי הביטוח הלאומי מניח כי האגודה חייבת בתשלום דמי ביטוח בגין עובדיה.

 

במקביל החיוב בדמי ביטוח לאומי בגין רווחים  מחולקים, לרבות שווי שירותים, נעשה בהתאם לכללים המקובלים.

 

תשלום קצבה לחברים בגיל פרישה או תשלום תמיכה לחברים בגיל העבודה הזכאים לה במסגרת קרן העזרה ההדדית אינה הכנסה החייבת בדמי ביטוח.

 

מתן שירותים ללא תמורה מלאה לחברים מהווה אחת מהשניים: אם ניתנת רק לחברים עובדים בקיבוץ מהווה תמורה עבור העבודה, ככל מעסיק אחר הנותן טובות הנאה לעובד.

לעומת זאת מתן שירותים ללא תמורה מלאה לכלל חברי הקיבוץ (לדוג' סבסוד בריאות, חינוך וכו') מהווה בפועל חלוקת רווחים. תמורה זו אינה מהווה תמורה עבור העבודה מכיוון וחלק מחברים אלו אינם עובדים בפועל באגודה.

 

כל מנגנון אחר ידרוש מהקיבוץ המשך דיווח על הכנסות ומעמד כל החברים, כולל חברים עובדי חוץ (לרבות חברים עצמאיים) בניגוד לעיקרון העומד בבסיס הקיבוץ המתחדש והוא בחירת החברים במסלול של "עצמאות כלכלית".

 

הצעתנו אינה דורשת תיקון חקיקה, הנה פשוטה וברורה ליישום. מובהר כי הצעתנו מבוצעת בפועל במספר לא מועט של קיבוצים ומושבים שיתופיים מתחדשים.

 

למסמכים אחרונים של רו"ח בועז מקלר