השבת "דמי הסכמה" ששולמו לסוכנות
בועז מקלר, רואה חשבון, 23.2.2004


בימים אלה ניתנה החלטה בידי כבוד השופט רביד בבית המשפט המחוזי בירושלים - על פיה דחה את בקשת הסוכנות היהודית לתן צו מניעה זמני למניעת התקשרותם של מושב בית נחמיה, אשר יוצג ע"י עו"ד שאול ראובני, וקיבוץ מגל בהסכם משבצת "דו צדדי" עם המינהל.

הבקשה לצו מניעה זמני (שנדחה כאמור) הוגשה במסגרת תובענה בה התבקש לפסק דין הצהרתי כי יש להתנות את חתימת הסכם המשבצת ה"דו צדדי" (דבר שהסוכנות הסכימה לו "לפנים משורת הדין") ברישום משכנתא לטובתה.

יודגש כי-הסוכנות טוענת כי היא זכאית לרישום משכנתא – גם מקום שהישוב וחבריו פרעו את מלוא חובותיהם לה : וזאת להבטחת "מטרות ההתיישבות.

מפרסומים שונים שהופיעו בעקבות החלטת השופט רביד – יכול להווצר הרושם כי אין עוד צורך בהתדיינויות של הישובים עם הסוכנות - ולא כך הדבר.

ראשית – החלטת השופט רביד היא "החלטת ביניים" (טרם ניתן פסק דין בתובענה): והסוכנות כבר הודיעה שאינה מקבלת את הקביעות שבהחלטה זו ותערער עליהן – בין במסגרת הליכי הביניים (הוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש עליון) ובין לאחר שניתן פסק דין בתביעה.

שנית – ההחלטה אינה מכריעה באופן ישיר, במחלוקות הנוגעות ל"דמי הסכמה" שגבתה הסוכנות בגין שינוי יעוד מקרקעי משבצת:ואין בהחלטה בכדי למנוע מהסוכנות להמשיך לדרוש דמי הסכמה,בעת שתתבקש הסכמתה-לשינוי ייעוד בעתיד.

הסוכנות הקפידה להחתים את הישובים שביקשו את הסכמתה לשינוי יעוד ואשר שילמו לה "דמי הסכמה" על "כתב ויתור", ומסמך זה- הוא המכשול העיקרי העומד כיום בפני הישובים בתביעת השבת "דמי ההסכמה" ששילמו.

עו"ד שאול ראובני אשר ייצג את מושב בית נחמיה בהליך המשפטי מציע לבחון בכל מקרה ומקרה לגופו באם נסיבות חתימת "כתב ויתור" מקימות עילה (עילת כפיה, עושק הטעיה ו/או טעות) לביטול החתימה על "כתב הויתור".

עד כה נמנעו בתי המשפט מלבטל כתבי ויתור שכאלה-כך בעניין בית עריף (בו אושר פסק דינו של השופט קלינג בידי בית המשפט העליון) ובכך בעניין מושב "בית נחמיה" (שבו תלוי ועומד ערעור בביהמ"ש עליון על פס"ד דומה של השופט חבש): אך יתכן שלנוכח החלטת השופט רביד, יינתן משקל כבד יותר, לטענות הישובים בדבר ה"פגם ברצון" שקיים בעצם החתימה על "כתב הויתור".

לסיכום, כל ישוב ששילם או התחייב לשלם בעבר "דמי הסכמה" לסוכנות וכל ישוב הנדרש לשלמם - ישקול היטב באם יש בידו עילה לתבוע השבת הסכומים ששילם וכן בדבר הדרכים הפתוחות בפניו להתגבר על דרישת תשלום "דמי הסכמה" בעתיד.