תהליך שינוי סיווג הקיבוץ למושב
בועז מקלר, רואה חשבון, 28.12.2003


כללי
1. תהליך העברת האחריות לפרנסת החבר מהקיבוץ לחבר עצמו, מחייב התאמת המסגרת המשפטית ההתיישבותית על מנת שיינתן ביטוי לשינוי כלכלי חברתי זה.

2. החלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל מעניקה סמכות לשר החקלאות להקים שני סוגי ישובים חקלאיים: קיבוץ ומושב.

בקיבוץ מוחכרות הזכויות בנחלות מהם מורכבת המשבצת החקלאית לרבות שטח המחנה לקיבוץ עצמו בעוד שבמושב מוחכרות הזכויות בנחלה, לרבות חלקת המגורים (3 דונם) לחבר בתאום עם האגודה.

שר החקלאות הוא זה שקובע מקדמת דנן את מספר הנחלות וגודלן בכל קיבוץ או מושב.

3. הביטוי החוזי למדיניות המקרקעין שקבעה מועצת מקרקעי ישראל בהחלטה מספר 1 ולסמכותו של שר החקלאות, מופיע בסעיף 21(ד)(2) לחוזה החכירה לדורות של הקיבוץ הקובע את זכותו של הקיבוץ המשתנה להפוך למושב.

להוראה זו כח מחייב כלפי מינהל מקרקעי ישראל ביחס לכלל הקיבוצים, לרבות אלו שטרם חתמו על חוזה חכירה לדורות.
ועדת עוזי קרן
4. בהחלטת ממשלה מיום 9.2.2003 הוקמה ועדה בין משרדית , בראשה עוזי קרן, יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות, אשר התבקשה להגיש המלצותיה תוך 60 יום לענין "התנאים שיאפשרו שינוי הסיווג של קיבוץ/ מושב שיתופי המבקשים לשנות את סיווגם למושב עובדים/ כפר שיתופי".

5. בישיבת הועדה שהתקיימה ביום 22.12.2003 הוצגה לחבריה חוו"ד משפטית של עו"ד מיכל שקד בעניין זכותו החוקית של קיבוץ להפוך למושב.

עו"ד מיכל שקד, לשעבר פרקליטה בכירה בשירות המדינה ומומחית למשפט חוקתי ומינהלי, קובעת כי הפיכת קיבוץ למושב מותנית בשלושה תנאי יסוד והם: קבלת החלטה על ידי

האסיפה הכללית של הקיבוץ על פי תקנון הקיבוץ, קבלת אישור רשם האגודות השיתופיות וקבלת הסכמת שר החקלאות.

לצד שלושת תנאי יסוד אלו יש לבצע צעדים נוספים לשם השלמת שינוי הקיבוץ למושב, כגון: תכנון, פרצלציה, הקצאת נחלות, הסדרי חובות, הסדרי מיסוי, מינוי ועד מקומי וכו'. אולם צעדים אלו אינם תנאי יסוד לעצם הפיכתו של הקיבוץ למושב, אלא צעדים שבסמכויות גורמים שונים וחזקה שגם אלה יפעלו כדין.

בחוו"ד מתייחסת עו"ד מיכל שקד לתהליך שינוי הסיווג ומסקנותיה הן כי הממשלה, אינה רשאית לתת הנחיות לרשם האגודות השיתופיות ו/או לשר החקלאות בדבר הפעלת סמכותם לצורך שינוי סיווג קיבוץ למושב.

עו"ד מיכל שקד מתייחסת לנושא דמי ההסכמה וקובעת נחרצות כי מינהל מקרקעי ישראל אינו רשאי לגבות דמי הסכמה בגין שינוי חוזה קיבוץ לחוזה מושב.

בהתייחסה לעבודת ועדת עוזי קרן, ממליצה עו"ד מיכל שקד כי הועדה תזהה את הצמתות שחייב לעבור קיבוץ המבקש להפוך למושב, תאתר את הקשיים שבפניהם הוא עתיד לעמוד, תזהה את התיאומים הנדרשים בין הרשויות השונות ותציע לממשלה מסלול אשר יקל על הקיבוץ ויפחית הקשיים הצפויים בתהליך השינוי.

6. לישיבת הועדה הוגשה חוו"ד נוספת של גדעון ויתקון, לשעבר מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, התומכת בעמדת עו"ד מיכל שקד ומדגישה כי הסמכות מתוקף החלטות מועצת מקרקעי ישראל לקביעת מספר הנחלות וגודלן מוקנית לשר החקלאות.
המלצות
7. למיצוי מיטבי של הזכויות הקיימות במשבצת הקיבוץ, אנו ממליצים לקיבוצים משתנים לפעול לשינוי סיווגם למושב.

יודגש כי המסלול המוצע לקיבוצים בהחלטה 979 פוגע בזכויות הקיבוץ הקיימות וכי קיבוץ שיבחר בהחלטה 979 תישלל זכותו לשינוי סיווג למושב.

8. ליתרונות המובהקים של שינוי סיווג הקיבוץ המשתנה למושב על פני החלופות האחרות, ראו חוזרנו 72/2001 "שיוך הנחלות בקיבוצים לחבריהם".

9. לקבלת שתי חוו"ד של עו"ד מיכל שקד ושל גדעון ויתקון, ולפרטים ולהבהרות נוספות ניתן לפנות לגברת אשרת בוהדנה במשרדנו בת"א (בטלפון: 6910835-03 שלוחה 308).