ביקורת חשבונות הוועד המקומי
בועז מקלר, רו"ח, אמיר כהן, רו"ח - 8.12.2003
דרישות חוקי המס מהוועד המקומי הובאו במאמרנו מיום 3.7.2003. במאמרנו זה נרכז את היבטי הניהול, החשבונאות וביקורת חשבונות הוועד המקומי, בדגש השינויים המוצעים בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון), התשס"ג - 2003.

ראוי לציין כי הצו טרם פורסם ברשומות ולכן אין לו תוקף. כמו כן, כתוצאה מהסתייגויות רבות שהוגשו להוראות הצו סוכם כי חלק מהוראותיו ישונו.
1. סמכויות הוועד המקומי
בהתאם לשינויים המוצעים בצו סמכויות הוועד המקומי הן לעסוק בכול פעולה אשר בסמכות המועצה האזורית ואשר הוועד המקומי הוסמך לביצועה על ידי המועצה, למעט רשימה סגורה של סמכויות אשר המועצה אינה רשאית להאציל לוועד המקומי. בין סמכויות המועצה אשר לא ניתן להאצילן לוועד המקומי ניתן למצוא את:

· הסמכות להטיל אגרות, היטלים או דמי השתתפות;
· הסמכות לקבוע חוקי עזר ופרסומם;
· הסמכות לייסד תאגידים, להיות חבר בעמותות או לרכוש מניות בתאגידים שמטרתם פעילותם מסייעת לוועד המקומי לשם השגת מטרותיו;
· הפקעת מקרקעין;
· אישור התקציב.

הוועד המקומי רשאי לפעול במסגרת התקציב השוטף וגם במסגרת התב"ר (תקציב בלתי רגיל) לביצוע פרויקטים. כך לדוגמה זכאי הוועד המקומי לעסוק בטיפול במערכות ניקוז, איסוף שפכים, סלילת כבישים.

הוועד המקומי רשאי להטיל היטלים, אגרות, דמי השתתפות וארנונה למימון אך ורק אותם שירותים ותפקידים אשר הואצלו לוועד על ידי המועצה.

לעניין זה חשוב להדגיש כי רשאי הוועד, באישור המועצה, להטיל מס ארנונה על הנכסים בתחום היישוב אשר יממנו את פעילויותיו. כמו כן, לא בוטלה סמכותה של המועצה האזורית להטיל מכסות תשלום על הוועד המקומי.

לעניין גביית מסי ארנונה של היישוב נקבע כי החייב במס ישלם את מסי הארנונה למועצה במישרין, אלא אם המועצה הסמיכה את הוועד המקומי לגבות את המסים עבורה.

הוראה נוספת בעלת משמעות רבה מתייחסת למגבלה ביחס לקבלת הלוואות. בהוראה המתוקנת לסעיף 135 לצו נקבע כי ועד מקומי רשאי לקבל מלוות למימון פעולות פיתוח בלבד באישור המועצה והממונה על המחוז במשרד הפנים ובתנאים שיורו. על קבלת המלווה יחלו הכללים החלים על קבלת מלוות בידי המועצה.
2. ועדת ביקורת
בתיקון המוצע נקבע כי המועצה תבחר מבין תושבי היישוב אשר אינן חברי הוועד המקומי ואשר הציעו את מועמדותם ועדת ביקורת אשר מספר חבריה לא יפחת מ-3 ולא יעלה על 5.

ועדת הביקורת תפעל בהתאם להנחיות ועד הביקורת של המועצה והיא מחויבת בתוך 3 חודשים מתום כול שנה להעביר לידי ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה דו"ח ביקורת מפורט.
3. דו"חות כספיים וניהול ספרי חשבונות
3.1. כללי
בסעיף 134ג לצו המועצות האזוריות עפ"י נוסחו המוצע נאמר:

"חשבונות ועד מקומי יבוקרו בידי רואה חשבון שמינתה לכך המועצה והוא יגיש למועצה דין וחשבון על פעולותיו של הוועד המקומי; העתק הדין וחשבון יועבר בידי רואה החשבון לממונה" (ההדגשה שלי - ב.מ.).

בהמשך נוסף גם סעיף 134ד הקובע:

" א. חשבונות ועד מקומי יתנהלו בהתאם להוראות החלות על חשבונות המועצה.
ב. הוועד יגיש למועצה, מדי שנה, דו”ח כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, לגבי שנת הכספים שחלפה" (ההדגשה שלי - ב.מ.).

במרבית האגודות נהוגה צורת הדיווח ששררה שנים רבות לפיה שולבו הדו"חות הכספיים של הוועדים המקומיים במסגרת הדו"חות הכספיים של האגודה וביקורת חשבונות הוועדים המקומיים בוצעה בשילוב עם ביקורת הדו"חות הכספיים של האגודה. בחלק מן האגודות נהוג היה לנהל את ספרי החשבונות של הוועד המקומי בנפרד, תוך שילוב הדו"חות הכספיים של הוועד המקומי בדו"חות האגודה.

באם הצו המוצע ייחתם בנוסח הקיים יהיה צורך להיערך לשינוי באופן ניהול החשבונות ועריכת הדו"חות הכספיים באופן שיהיה תואם את הוראות הצו המוצע.
3.2. הוראות ניהול חשבונות בוועדים המקומיים
הוראות הדין הקיימות באשר לאופן ניהול חשבונות המועצה נקבעו בתקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ"ח - 1988. תקנות אלו מובאות בנספח I למאמר זה.

בסעיף 1 לתקנות נקבע רשות מקומית באופן הבא:

"רשות מקומית - עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, איגוד ערים למעט ועד מקומי".

ניתן לראות כי תקנות אלו לא הוחלו עד כה על ועדים מקומיים.

אופן ניהול החשבונות בהוראות אלו מושתת על עיקרון של בסיס מזומן מתואם. בסיס זה הוא שילוב של רישום בספרים לפי בסיס מזומן (שהוא הבסיס בו פועלים משרדי הממשלה ורשויות ממשלתיות אחרות) ובסיס מצטבר.

בשיטה זו השקעה ברכוש קבוע נרשמת כהוצאה וקבלת מלוות נרשמת כהכנסה.

בהכנסות ובהוצאות נרשמים סכומים שהוצאו ולא סכומים המתייחסים לתקופה כמו בשיטה המצטברת הרגילה הנוהגת (בחריגים מסוימים).

בשיטה זו חייבים עבור ארנונה אינם מופיעים כחייבים בדו"חות הכספיים של הוועד המקומי ומנגד תשלומים לספקים אשר לא בוצעו עד לסוף השנה אינם מוצגים כהתחייבות.

בשיטה זו אין מוצג חוב הרשות לפנסיה לעובדים כהתחייבות.

שיטת רישום ודיווח זו מספקת מידע חלקי ואינה מקובלת בשאר המגזרים הפועלים במדינת ישראל כיום (תאגידים עסקיים, מוסדות ללא כוונת רווח).
3.3. המלצות הוועדה ליישום שינוי שיטת הדיווח הכספי ברשויות המקומיות (ועדת אמרני)
במהלך השנים חלו שינויים משמעותיים במרכיבים רבים בפעילותן של הרשויות המקומיות, שינויים אשר יש להם השלכות רבות על הרישומים החשבונאים והדיווח הכספי ברשויות.

לאור שינויים אלו ומתוך מטרה ומגמה להרחיב את תחומי הפעילות של השלטון המקומי נוצר הצורך לבחון את שיטת הדיווח הכספי הנהוגה ברשויות המקומיות כדי להתאימה למציאות השוררת כיום מחד ולשיטות הדיווח המקובלות אצל ארגונים עסקיים ותאגידים שלא למטרות רווח מאידך.

בשל מצב דברים זה החליטה הממשלה במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 1997 להטיל על שר הפנים להקים צוות אשר יגיש הצעה למתכונת חדשה לעריכת דו"חות כספיים של רשויות מקומיות.

בהתאם לאותה החלטה מונתה על ידי שר הפנים "ועדת ברנע". בין המלצות הוועדה הייתה המלצה למנות ועדה מקצועית אשר מונתה ביום 15.10.98 על ידי שר הפנים ("ועדת אמרני") אשר עסקה ביישום שינוי שיטת הדיווח הכספי ברשויות המקומיות.

את הדו"ח המלא ניתן להוריד באתר משרד הפנים (http://www.moin.gov.il/ פרסומים - דו"ח הוועדה ליישום שינוי שיטת הדיווח הכספי ברשויות המקומיות).

המלצות הוועדה ניתנו ביום 19/12/1999. תמצית המלצות הוועדה בהיבטים החשבונאיים הם:

· הרישום החשבונאי והדיווח הכספי ברשות יהיה על בסיס צבירה מלא - כלומר רישום ההכנסות וההוצאות עם היווצרותן להצטברותן.
· הדיווח על כלל פעילות הרשות יהיה בחשבון אחד שאינו מפוצל לקרנות ולתקציבים רגיל ובלתי רגיל (תב"ר).
· על הרשות המקומית להגיש במסגרת הדו"ח המבוקר ששה דו"חות וביאורים המשקפים את פעילותה והמצב הכספי:

· דו"ח הנהלת הרשות - שווה ערך לדו"ח ההנהלה המוגש כחלק מהדו”ח השנתי לאסיפה;
· מאזן;
· דו"ח על הפעילויות - שווה ערך לדו"ח רווח והפסד;
· דו"ח על תזרימי המזומנים;
· דו"ח על השינויים בנכסים, נטו - שווה ערך לדו"ח על השינויים בהון העצמי;
· ביאורים מפורטים הכוללים ביאור משווה בין ביצוע התקציב לתקציב המאושר.

התאמת המערכות החשבונאיות ברשויות המקומיות והטמעת השינויים בתהליכי העבודה דורשת זמן ומשאבים רבים.

לעומת זאת, רוב רובם של הוועדים המקומיים אשר התנהלו ודווחו במסגרת עיקרון זהות הוועדים בשילוב עם הדו"חות הכספיים של האגודות (קיבוצים, מושבים או אגודה קהילתית) ניהלו את חשבונות הוועד המקומי על בסיס עליו ממליצה הוועדה ודיווחו בדו"ח הכספי על בסיס דומה להמלצות הוועדה.

למרות המלצות ועדת אמרני תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות) טרם תוקנו והרשויות חייבות בניהול חשבונות בהתאם לאותם כללים מיושנים.

הוראות הצו המוצע בעניין זה כי ועדים מקומיים (לרבות ועדים מקומיים אשר מתקיים בהם עיקרון זהות הוועדים) יידרשו לנהל את חשבונות הוועד המקומי על בסיס שיטה מיושנת אשר ועדת אמרני (אשר כזכור מונתה על ידי משרד הפנים) המליצה לשנותה.

שיטת הרישום ואופן הדיווח ברשויות המקומיות צפויים להתאים לעקרונות המלצות הוועדה.

על מנת שלא לגרום לוועדים המקומיים לשנות את שיטת הרישום והדיווח של הוועד המקומי לשיטה המיושנת ואח"כ לחזור לשיטה הנוכחית, פנינו למשרד הפנים לתקן הוראות הצו המוצע בנושא זה, כך שיתאפשר לוועדים המקומיים להמשיך לנהל את החשבונות ולדווח את הדיווח הכספי בהתאם לכללים חשבונאיים מקובלים וכפי שהוועדים פועלים כיום.
נספח
תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ"ח - 1988
בתוקף סמכותי לפי סעיף 228 לפקודת העיריות, וסעיף 35 לפקודת המועצות המקומיות, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א': פרשנות
1. הגדרות
בתקנות אלה:
"רשות מקומית" - עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, איגוד ערים למעט ועד מקומי.
"השר" - שר הפנים או מי שהוא הסמיך.
"ראש רשות מקומית" - ראש עירייה, ראש מועצה מקומית, ראש מועצה אזורית או יושב ראש מועצת איגוד ערים, לפי העניין;
"גזבר" - מי שנתמנה על פי דין למלא ברשות מקומית תפקיד הגזבר;
"רואה חשבון" - רואה החשבון לעיריות שנתמנה לפי סעיף 216 לפקודת העיריות;
"תקציב" - תקציב רגיל, תקציב בלתי רגיל, תקציב עזר או תקציב נוסף כמשמעותם בתקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), התשל"א-1971;
"תיעוד חוץ" - מסמך מקורי שהתקבל חתום מגורם חוץ ועובד רשות מקומית שהוסמך בעניין זה אישרו כדין וחתם עליו;
"תיעוד פנים" - מסמך מקורי של הרשות המקומית כשהוא מאושר וחתום בידי מי שהוסמך לכך;
"קרן לעבודות פיתוח" - כספים שהרשות המקומית גובה על פי דין לביצוע עבודות פיתוח וטרם נקבע התקציב אליו ייזקפו;
"פיקדון" -
(1) גבייה מראש של ארנונה;
(2) כספים שהתקבלו על חשבון תשלומי חובה ודמי שירותים לשנת הכספים הבאה;
(3) כספים שרשות מקומית רשאית לגבות על פי דין או בתוקף סמכותה על מנת שיישמרו אצלה כפיקדון ולמעט אותם כספים שרואה החשבון קבע כי יירשמו כהכנסה;
"מקדמה" - תשלום על חשבון דמי מחזור שכר למעט מקדמה על חשבון שירותים או טובין;
"חייבים" -
(1) "חייבים - בגין הכנסות מתוקצבות שטרם נגבו" - כספים שהרשות המקומית על פי דין או הסכם
צריכה לקבל ממשרדי ממשלה, מרשויות מקומיות אחרות או מגופים ציבוריים, נזקפו להכנסות התקציב הרגיל אך טרם התקבלו;
(2) "חייבים בגין תשלומים לא מתוקצבים" - כספים העומדים לזכות העירייה בגין תשלומי מקדמות, תשלומי יתר או פיקדונות יבוא;
(3) "חייבים בגין תשלומי חובה או דמי שירותים" - חובות העומדים לזכות הרשות המקומית שטרם נגבו בגין תשלומי חובה או דמי שירותים;
"קרן מתוקצבת" - מקור מימון המאושר בתקציב לכיסוי השקעה בנכסים מוניטריים ובמחסן בלתי מוקצב;
"מלאי במחסן בלתי מוקצב" - טובין שטרם יועדו למטרה מסוימת ורכישתם מומנה מקרן מתוקצבת;
"קובץ ראשי" - קבוצת חשבונות המסומנת בספרה ראשונה אחידה כאמור בתקנה 3;
"מערך" - מערך קבצים או רישומים המתייחסים לנושא מוגדר;
"חשבונות מקבילים" - רשומים בהנהלת חשבונות המיועדים לבקרה של רשומים בחשבונות מפורטים או המיועדים לקבלת מידע כספי על פעילות מסוימת;
"פנקס" - לרבות כרטסת המסומנת במספר סידורי עוקב או פלט מחשב אלקטרוני מודפס במדפסת;
"תקופה רבעונית" - תקופות של שלושה חדשים שהראשונה בהן מתחילה באחד באפריל של כול שנה.
פרק ב': הוראות כלליות
2. ניהול מערכת הנהלת החשבונות
רשות מקומית תקיים הנהלת חשבונות ורישומי מידע הדרושים לניהול פעולותיה הכספיות לפי העקרונות, הכללים וההוראות שנקבעו בכול דין, ולפי כללי החשבונאות המקובלים, הכול לשם גילוי נאות וקבלת מידע על מצבה הכספי בכול עת ותוצאות פעולותיה הכספיות.
3. הקבצים הראשיים
הנהלת החשבונות של רשות מקומית תהיה בת 10 קבצים ראשיים כמפורט כלהלן:
קובץ 0 - חשבונות תקציבי עזר; חשבונות מקבילים של חשבונות בקרה.
קובץ 1 - תקבולים ותשלומים לפי הסעיפים המאושרים של התקציב הרגיל.
קובץ 2 - תקבולים ותשלומים של התקציב הבלתי רגיל באופן שיאפשר התייחסות לכול תקציב בלתי רגיל שאושר בנפרד.
קובץ 3 - חשבון קופה; חשבונות בנקים; פיקדונות בבנקים; איגרות חוב ממשלתיות סחירות.
קובץ 4 - פיקדונות; קרן לעבודות פיתוח; קרנות מתוקצבות.
קובץ 5 - מקדמות; השקעות במימון קרנות מתוקצבות; מלאי במחסן בלתי מתוקצב.
קובץ 6 - חייבים בגין הכנסות מתוקצבות שטרם נגבו או חייבים בגין תשלומים לא מתוקצבים, למעט חייבים בגין תשלומי חובה או דמי שירותים וגירעון בתקציב הרגיל.
קובץ 7 - זכאים; עודף בתקציב הרגיל.
קובץ 8 - חשבונות למעקב.
קובץ 9 - חשבון מלוות לשלם.
(בתקנות אלה - קבצים ראשיים).
4. רישומי עזר ומערכות מידע
נוסף לקבצים ראשיים תנהל רשות מקומית רישומי עזר כלהלן:
(1) מערך החייבים - חשבונות אישיים של חייבים בעד ארנונות, היטלים, אגרות השתתפויות, ודמי שירותים.
(2) מערך המלוות לשלם.
(3) חשבונות מקבילים של המלוות שניתנו.
(4) חשבונות מקבילים של ערבויות שניתנו.
(5) חשבונות מקבילים של שטרות ושיקים דחויים וערבויות כספיות שנתקבלו.
(6) פנקס העובדים.
(7) פנקס החוזים.
(8) פנקס ציוד-מיטלטלין בני קיימא (אינוונטר).
(בתקנות אלה - רישומי עזר).
5. רישום פעולה כספית
כול פעולה כספית של רשות מקומית תירשם עם היווצרותה בקבצים ראשיים או ברישומי עזר.
6. סמכויות רואה החשבון
רואה החשבון רשאי לקבוע את דרכי ניהולם של המערכים, הקבצים, חשבונות מקבילים והפנקסים המפורטים בתקנות.
7. מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית
רשות מקומית תקיים הנהלת חשבונות ורישומי עזר באמצעות אחת מאלה:
(1) מערכת עיבוד נתונים אוטומטי מרכזי להנהלת חשבונות שיקבע שר הפנים;
(2) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת אם התקיימו תנאים אלה:
(א) תכנון עיבוד הנתונים מאפשר מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי ואיתור התיעוד המתאים;
(ב) נתקבל דיווח במתכונת שנקבעה על ידי רואה החשבון;
(ג) ניתן להעביר הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים;
(ד) תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בידוק פנימי ובקרת הנתונים;
(3) לפי בקשת רשות מקומית - בדרך ובאופן אחר שרואה החשבון הרשה אותן וקבע את תנאיו.
פרק ג' - שיטת הרישום החשבונאי
8. שיטת מזומנים מתוקנת
רישום נתוני הנהלת החשבונות ייערך ב"שיטת המזומנים המתוקנת", כלהלן:
א. כול תקבול יירשם בחשבון התקציבי המתאים בקבצי התקבולים והתשלומים לפי העניין או ייזקף לזכות קרן לעבודות פיתוח או לחשבון פיקדון מייד עם קבלתו, למעט תקבולים המפורטים בפסקה ב.
ב. תקבולים ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, או גופים ציבוריים המיועדים לתקציב הרגיל של אותה שנה, יירשמו כתקבול כאשר מועד קבלתם הגיע אם נתקבל בפועל עד ל-30 באפריל לאחר שנת התקציב;
ג. על אף האמור בפסקה א רואה החשבון לעיריות יהיה רשאי לקבוע לרשות מקומית שתקבולים מסוימים יירשמו על בסיס מצטבר;
ד. הכנסות שהצטברו מריבית, הפרשי הצמדה או הפרשי שער (להלן - התשואה) מפיקדונות בבנקים יירשמו כהכנסה בגמר כול תקופה רבעונית;
ה. הכנסות שהצטברו מריבית, הפרשי הצמדה או הפרשי שער מאיגרות חוב ממשלתיות, אך טרם מומשו לסוף שנת הכספים ייזקפו בסוף שנת הכספים לזכות "קרן לצבירת הפרשי הצמדה";
ו. רואה החשבון לעיריות רשאי לקבוע את צורת זקיפת התשואה בפסקאות ד ו-ה וחלוקתה בין התקציבים השונים לבין קרן לעבודות פיתוח;
ז. כול הוצאה שהתמורה בגינה נתקבלה ואושרה על ידי הרשות, אף אם טרם שולמה, או התחייבות שהגיעה זמן פירעונה - תירשם בסעיף התקציבי המתאים בקובץ התקבולים והתשלומים.
ח.
1. שולמה מקדמה על חשבון שירותים או טובין, בתקציב הרגיל או התקציב הבלתי רגיל, תירשם המקדמה כהוצאה בקובץ התקבולים והתשלומים;
2. מקדמה על חשבון שירותים או טובין תירשם במקביל גם ברישום עזר לצורך קיום מעקב לשם ניכוי המקדמה מהתשלום שיגיע לספק הטובין או השירותים;
ט. ריבית, הפרשי שער או הפרשי הצמדה, שהצטברו בגין משיכת יתר או הלוואות שעה או פיגורים בתשלומים, יירשמו כהוצאה בסוף כול תקופה רבעונית;
י. השקעות ברכוש קבוע למעט מלאי במחסן בלתי מוקצב יירשמו כהוצאות בתקציב הרגיל או הבלתי רגיל, בהתאם למקור המימון;
יא. כנגד רישום הסכום המושקע "במלאי במחסן בלתי מוקצב" יש לרשום אותו סכום בקרן למימון מלאי בלתי מוקצב", על ידי חיוב התקציב הרגיל;
יב. כנגד רישום הסכום המושקע במניות, קרנות או רכישת זכויות בגופים המבצעים פעולות לקידום השירותים או הרווחה של הרשות המקומית או תושביה, יש לרשום אותו סכום בקרן מתוקצבת על ידי חיוב התקציב הרגיל או הבלתי רגיל;
יג. הנחות ופטורים מתשלומי חובה על פי דין יירשמו כהוצאה כנגד זיכוי סעיף ההכנסה המתאים בתקציב הרגיל.
פרק ד': אופן הרישום במערכת הנהלת החשבונות
9. רישום במערכת הנהלת חשבונות
א. כול רישום במערכת הנהלת החשבונות יהיה מבוסס על תיעוד חוץ או תיעוד פנים מקורי הכולל את הפרטים הדרושים לאימות נתוני הרישום.
ב. רואה החשבון לעיריות רשאי לקבוע את נוסח טפסי תיעוד הפנים; נקבע נוסח כאמור - לא תשתמש רשות מקומית אלא באותו נוסח.
ג. כול תקבול או תשלום יירשם במלואו, ללא קיזוז בין תקבולים ותשלומים.
ד. כול הוצאה תירשם לחובת החשבון התקציבי המתאים ולזכות חשבון המוטב.
ה. הרישום בהנהלת החשבונות ייעשה באופן שוטף, לפי סדר ביצוע הפעולות הכספיות, בסמוך לעשיית הפעולה. ליד כול פעולת רישום יצוין החשבון הנגדי ומספר התיעוד המשמש אסמכתא לרישום.
ו. העמסת ההוצאות הרשומות בתקציבי העזר לסעיפי התקציב של היחידות ברשות המקומית מקבלות השירותים, תיעשה לפחות אחת לשלושה חדשים, בסוף כול תקופה רבעונית.
ז. רישום תקבולים ותשלומים של התקציב הבלתי רגיל ייעשה באופן נפרד לכול תקציב בלתי רגיל כפי שאושר.
ח. רשות מקומית הגובה כספים באמצעות בנק בלבד, או המפקידה בבנק את כול תקבוליה ביום קבלתם או למחרתו, אינה חייבת לנהל חשבון קופה, אם נערכת התאמה יומית בין שוברי הקבלות, לרבות ספחים של חשבונות ממוכנים לפי מספר עוקב, לבין מסמכי ההפקדה בבנק.
פרק ה': דיווח
10. דין וחשבון חודשי
הגזבר יכין עד 25 בכול חודש דין וחשבון חדשי מצטבר לגבי החודש שחלף (להלן -דין וחשבון חדשי) שיוגש לראש הרשות המקומית; בדין וחשבון החודשי יפורטו לגבי כול סעיף של תקבול ותשלום בתקציב המאושר לאותה שנה, סך כול הסכומים שנתקבלו או שולמו בחודש שחלף, וסך כול הסכומים של התקבולים והתשלומים האמורים מתחילת שנת הכספים עד סוף החודש שחלף.
11. דין וחשבון רבעוני
דין וחשבון לתקופה רבעונית על מצבה הכספי של הרשות שעל ראש הרשות למסור למועצת הרשות על פי סעיף 140 ב(א) לפקודת העיריות, וסעיף 112 ב(א) לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950, יוכן בצורה ובנוסח שקבע רואה החשבון לעיריות, תוך שלושים ימים מתום התקופה הרבעונית לגביה נערך הדין וחשבון.
12. דין וחשבון שנתי
(א) לא יאוחר מסוף פברואר של כול שנת כספים, יכין הגזבר דין וחשבון שנתי בעד שנת הכספים הקודמת (להלן - דין וחשבון שנתי) במתכונת ועל גבי טפסים שקבע רואה החשבון לעיריות לדין וחשבון השנתי.
(ב) ראש הרשות המקומית ימציא 2 עותקים מהדין וחשבון לרואה החשבון ו-3 עותקים לממונה על המחוז.
(ג) רואה החשבון רשאי לקבוע תאריך אחר להגשת הדין וחשבון הכספי השנתי, אם לדעתו הנסיבות מחייבות זאת.
פרק ו' - הוראות שונות
13. הוראות נוהל
רשות מקומית תפעל לפי הוראות רואה החשבון בכול הנוגע לניהול חשבונותיה.