דרישות חוקי המס מהוועד המקומי
מאמרים חדשים במדור של בועז מקלר:
דרישות חוקי המס מהוועד המקומי
בועז מקלר, רו"ח 3.7.2003
בשנים האחרונות הופרד במושבים רבים הועד המקומי מהאגודה השיתופית חקלאית מבלי לתת הדעת על מלא היקפן של דרישות חוקי המס מהועד כגוף משפטי נפרד ועצמאי.

להלן הבהרות המתייחסות למעמד של הועד המקומי בחוקי המס חובותיו וזכויותיו:
1. חבות במס הכנסה על ההכנסות
בסעיף 9 לפקודה נקבע:
פטורים ממס:
(2) הכנסתם של רשות מקומית, ..... במידה שלא הושגה מעסק שהם עוסקים בו, או מדיבידנד או ריבית או מהפרשי הצמדה ששולמו על-ידי חבר-בני-אדם שבשליטתם העוסק בעסק; אך שר האוצר רשאי, בצו, לפטור הכנסה שהושגה על-ידי רשות מקומית, על-ידי מפעל הפיס או על ידי מוסד ציבור שהוא קופה לגמילות חסדים, מהמקורות האמורים, למשך תקופה ובתנאים שיקבע, אם נוכח כי ראוי לעשות כן לטובת הציבור;
לפיכך הכנסתה של רשות מקומית מפעילותה שאינה מעסק, כגון גביית מיסים, אגרות וכו' מהתושבים ובעלי עסקים פטורה ממס.

פטורה ממס גם הכנסתה של רשות מקומית מעסק המופעל על ידה הנכללת בצו מס הכנסה (פטור של רשויות מקומיות) התשט"ו – 1955 כדלקמן: הספקת מים גז וחשמל, הובלה ציבורית הספקת שירותים חיוניים בנוגע לשווקים, סניטציה, לפיתוח דרכים או לפיתוח בניה.
2. הגשת דוח שנתי על ההכנסות למס הכנסה
בפקודת מס הכנסה נקבע:
131 א) אלה חייבים להגיש דו"ח:
(5) חבר-בני-אדם שהייתה לו הכנסה בשנת המס;
1.
"הכנסה" - סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לענין פקודה זו;"
"חבר בני אדם" – כל גוף ציבורי, מאוגד או מאוחד, ןכל חברה, אגודת אחים, חברותה, או התאחדות, בין שהן מאוגדות ובין שאינן מואגדות;
סעיף 134א לפקודה מעניק לשר האוצר סמכות לפטור גופים מסוימים בתנאים הקבועים בסעיף מלהגיש דו"ח למס הכנסה. רשות מקומית אינה נכללת בתקנות הפטור.

מהאמור לעיל עולה כי רשות מקומית חייבת בהגשת דוח שנתי לרשויות המס.
3. ניכוי מס הכנסה במקור
א. הגדרת רשות מקומית

בקובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (להלן – "הפקודה") בעמ' א - 23 נקבע:
"הגדרת רשות מקומית
קיימים ארבעה סוגים של גופים שונים, שלעניין הפקודה יש לראותם כרשות מקומית.
(1)
(2)
(3) רשות אחרת שנתכוננה לפי חוק כרשות מקומית והממלאת פונקציות של רשות מקומית (למשל ועד מקומי על-פי סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות).
(4) אגודה שיתופית או גוף אחר הממלאים תפקיד של רשות מקומית, כגון שירותי חינוך, בריאות הציבור, ניקיון ותברואה. בעיקרון יש להכיר כרשות מקומית רק אותם גופים שאושרו על-ידי משרד הפנים. אם מדובר באזור, יבוא במקום אישור משרד הפנים אישור שלטונות האזור."
המשמעות היא שועד מקומי נכלל בהגדרת רשות מקומית בפקודה.

ב. החובה הכללית לנכות מס במקור

סעיף 164 לפקודה קבע את החובה הכללית לניכוי מס במקור, בין היתר גם על סוג הכנסה ששר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע בצו.

מכוח סעיף זה הותקנו תקנות רבות אשר הגדירו סוגי משלמים החייבים בניכוי מס במקור.

הצו הכללי אשר קובע את החובה לניכוי מס במקור הוא צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז-1977. בצו זה נקבע:
"”תשלומים בעד שירותים או נכסים" - סכומים המשתלמים על ידי המדינה, רשות מקומית, איגוד ערים, מועצה דתית...."
דהיינו, הוועד המקומי אשר מוגדר כרשות מקומית לעניין הפקודה חייב בניכוי מס במקור בהתאם להוראות התקנה.

ג. חובת הדיווח על ניכוי המס במקור

בסעיף 5 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977 נקבע:
(א) משלם ינהל, לגבי כל מקבל, כרטיס תשלומים בעד שירותים או נכסים בטופס 0851, ירשום בו לגבי כל מקבל את כל הפרטים בו תוך שבוע ימים מיום התשלום ויגישו לפקיד השומה, כשהוא מסוכם לכל פרטיו, בצירוף ריכוז הכרטיסים בטופס 0856, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, לגבי התשלומים בעד שירותים או נכסים ששילם בשנת המס הקודמת ולגבי המס שנוכה מתשלומים אלה.
כלומר הוועד המקומי חייב בהגשת דוח שנתי על מקבלי התשלום וככזה חייב בניהול תיק ניכויים.

ד. הכללים החלים על הוועד המקומי בקשר לניכוי מס במקור

התקנות החלות על הוועד המקומי בקשר לניכוי מס במקור (בנוסף לתקנה בנוגע לניכוי מס במקור משכר) הן:
שיעור הניכוי בהעדר אישור (ב%) על הקלה או הפחתה

תקנות ספציפיות:
תקנות מ"ה (ניכוי מסוגי שכר מסוימים)(א) - 50%
תקנות מ"ה (ניכוי משכר סופרים) - 50%
תקנות מ"ה (ניכוי מריבית) - 45%
תקנת הסל:
תקנות מ"ה (ניכוי משירותים ונכסים)(ב) - 30%

(א) – כולל שכר אמנים המוגדר סכומים המשתלמים למקבל על-ידי חייב, לרבות החזר-הוצאות ולרבות מס ערך מוסף על פי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, בעד שירה, דקלום, הקראה, נגינה, ריקוד, בניה או הכנה של תפאורה, בעד הנחיה במופע או בעד הופעה אמנותית אחרת או בעד בימוי של סרט, הצגה, או הופעה אחרת או בעד ייצור סרט, עריכתו, ניהול הייצור שלו, הקלטת קול, צילומים, תחקיר, נגרות, תאורה, עבודות חשמל אחרות וכל עבודה אחרת בייצור הסרט, המשתלמים על ידי מפיק הסרט וכן כל תשלום המשתלם על ידי מארגן מופעים או כנסים בתחום עיסוקו והכל בין בכסף ובין בשווה-כסף, בין בתשלומים חד-פעמיים ובין בתשלומים תקופתיים, למעט תשלומים שעליהם חלה חובת הניכוי לפי תקנות ניכוי ממשכורת;
(ב) בגין תשלומים עבור נכס או שירות ששוויו אינו עולה על 4,080 ש"ח (נכון ליום 1/1/03, מתעדכן מעת לעת) לנישומים אשר יש בידם אישור בכתב מפ"ש בדבר ניהול פנקסים קבילים והגשת דוחות מס אין חובה בניכוי האמור.
תקנת הסל אינה חלה על נכסים או שירותים לגביהם חלות תקנות ספציפיות. לפיכך לגבי כל עסקה יש לבדוק האם חלה תקנה ספציפית. אם אין חלה תקנה ספציפית יש לפנות לתקנת הסל החלה על הוועד המקומי.
ה. פטור מחובת ניכוי מס במקור מתקבולי הועד המקומי
בתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז-1977 (להלן: "התקנות") הוגדר המונח "מקבל" באופן הבא:
"מקבל" – אדם המקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, למעט אדם כמפורט בתוספת"
רשות מקומית נכללה בתוספת לתקנות ולכן תקבולים אותם מקבל הוועד המקומי פטורים מחובת ניכוי המס במקור.
4. חובת תשלום מקדמות ע"ח הוצאות עודפות
בסעיף 181ב לפקודת מס הכנסה נקבעה החוב לתשלום מקדמות בשל הוצאות עודפות. שיעור המקדמות אצל חבר בני אדם שסעיף 3(ז) חל עליו הוא 90% מסכום ההוצאה העודפת.

סעיף 3(ז) לפקודה חל בין השאר על חבר בני אדם שכל הכנסתו הייתה פטורה ממס ובהתאם חל על הוועד המקומי.

ההוצאות העודפות כוללות בין השאר – 20% מהוצאות הכיבוד, הוצאות אירוח, חלק מסוים מהוצאות אחזקת רכב, הוצאות נסיעה לחו"ל העולות על תקרה מסוימת, הוצאות ביגוד, הוצאות אש"ל, הוצאות אחזקת טלפון נייד, הוצאות למתנות ועוד, למעט סכומים אשר מהווים הכנסת עבודה אצל עובד.
5. חוק מס מעסיקים
בחוק מס מעסיקים נקבע החובה לתשלום מס בשיעור 4% מסך כל הכנסת עבודה ששילם מעסיק אשר כל הכנסתו בשנת המס פטורה ממס.

הכנסת עבודה לעניין זה הוגדרה כהכנסת עבודה למעט –
תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו בשל החזקת רכב וכן שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של עובד;
תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו בשל החזקת טלפון במקום מגוריו;
הכנסת עבודה כאמור בסעיף 3(ט) לפקודה.

6. מס שכר עפ"י חוק מס ערך מוסף
בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – "החוק") נקבע:
""מוסד ללא כוונות ריווח או מלכ"ר" –
(1) המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים;"
בסע' 4 לחוק נקבע:
"על פעילות בישראל של מוסד ללא כוונת רווח יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם, כפי שקבע שר האוצר בצו באישור הכנסת".
שיעור מס השכר הוא מחצית משיעור המע"מ ועומד כעת על 9%. המס חל על כל הכנסת העבודה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, כלומר על כל השכר ברוטו של העובד.

בתקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכ"רים) התשל"ו – 1976 נקבעו הכללים בדבר סכום הרצפה לתשלום שכר שנתי המחייב בתשלום מס השכר כדלקמן:
4. (א) בכפוף לאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), מלכ"ר שסך כל השכר החודשי ששילם לעובדיו היה לפחות בסכום של 6,375 ש"ח (בשנת 2002) ישלם את המס לאותו חודש.
(ג) אם מסך כל השכר ששילם מלכ"ר בחודש מסוים ביחד עם סך כל השכר ששילם באותה שנת מס לפני אותו חודש, מתקבל שכר חדשי ממוצע בסכום של 6,375 ש"ח (בשנת 2002). ישלם לאותו
חודש את המס על כל השכר ששילם החל מתחילת שנת-המס ועד לתום אותו חודש, בניכוי מס שכר ששילם לאותה שנת מס.
(ג) מלכ"ר ששילם לשנת מס מסוימת מס שכר והתברר שסך כל השכר ששילם לעובדיו באותה שנת מס אינו עולה על 76,500 ש"ח (בשנת 2002), יוחזר המס ששילם לאותה שנת מס, ובלבד שהגיש כדין את כל הדו"חות התקופתיים לאותו שנה; המס כאמור יוחזר תוך 60 יום מיום הגשת הדו"ח תקופתי האחרון לאותה שנה.
כלומר הוועד המקומי חייב בתשלום מס שכר על שכר המשולם לעובדיו, אלא אם סך השכר השנתי אשר משלם הוועד המקומי לעובדיו אינו עולה על סכום הרצפה הנ"ל.

בחוק נקבעו עוד הוראות בדבר העדר זכות לקיזוז מס תשומות והנפקת חשבוניות מס (אלא במקרים מיוחדים).
7. העברת מס ערך מוסף במקום מקבל השירות
בסע' 6א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – נקבע:
(א) עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גימלה או קיצבה יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות. ואלה השירותים:
(1) מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי;
כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה, פישור, כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי משפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 או חברות בועדות שהוקמו על פי דין;
(2) שירותים של בעלי מקצועות אלה: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים, או מרפא שיניים.
(ב) לא הוציא נותן השירות חשבונית מס כאמור, ייתן למקבל השירות הצהרה כי עיקר הכנסתו היא ממשכורת, גימלה או קיצבה; לא נתן הצהרה כאמור, לא יהיה בכך כדי לפטור את מקבל השירות מחובת תשלום המס לפי תקנת משנה (א).
(ג) נותן שירות, שבמס בשל שירותו חייב מקבל השירות לפי תקנת משנה (א), לא יהא זכאי לנכות את המס בשל התשומות ששימשו במתן השירות.
(ד) עוסק החייב בתשלום מס לפי תקנת משנה (א), ידווח על מתן השירות בדו"ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו ויוציא במועד שנקבע לכך, במקום נותן השירות, חשבונית ערוכה על שמו הוא.
(ה) מלכ"ר או מוסד כספי החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) ידווח על השירות וישלם את המס כדרך שהוא חייב לדווח ולשלם לענין ניכוי במקור לפי סעיפים 164 ו-166 לפקודת מס הכנסה, זולת אם נציב מס הכנסה, או מי שהוא הסמיך לענין זה, הורה אחרת.
ע"פ הוראות אלו הוועד המקומי חייב בהעברת מס ערך מוסף במקום נותן שירות אשר נכלל ברשימה הנ"ל אשר לא הוציא חשבונית מס לוועד המקומי עבור השירותים שסיפק לוועד.
8. חוק עסקאות גופים ציבוריים
בחוק עסקאות גופים ציבוריים נקבע כי מי שחל עליו החוק לא יתקשר עם תושב ישראל בעסקה למכירת נכס או מתן שירות לגוף הציבורי אלא לאחר שהומצא אישור על ניהול ספרים שהונפק על ידי פקיד מורשה (פקיד מ"ה או מע"מ, רו"ח או יועץ מס).

בעסקה שהתקשר בה הגוף הציבורי שמחירה אינו עולה על 4,080 ש"ח (מעודכן ל – 1/1/2003) הוראה זו אינה חלה.

בחוק הוגדר גוף ציבורי בין השאר כ – "גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985"

בחוק יסודות התקציב הוגדר גוף מתוקצב באופן הבא:
"גוף מתוקצב" - תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית;
הוראת החוק מעמיסה דרישות מכבידות על הועד המקומי שהוא גוף קטן יחסית.